הפה הגדול: באנרגיות שליליות
התוכנית האחרונה לפני הגמר הסתיימה בהדחה מפתיעה של ארז שהיה יותר מראוי להיות בחמישיית הגמר. מיקי לוין מסכמת שבוע בו מתברר שגו-אל הוא עדיין המושך בחוטים בבית ומכתירה את הזוכה שלה
לעומת זאת, אלירז אמר השבוע בצדק: מי שחושב שמגיע לו, לא מגיע לו כלום, ואלין הוסיפה שהיא לא מבינה בעצם למה מגיע למישהו מהם לזכות במיליון, כשבעצם הם לא עשו הרבה על מנת להיות ראויים לסכום כזה, ועדיף היה להעניק לזוכה משאית מלאה במגנום עם אספקה לכל החיים. מדובר אמנם באמת של ילדה, אבל יכולתי להזדהות איתה יותר מאשר עם הרברבנות של האיש שתמיד יושב בראש השולחן כאילו היה בעל הבית.
ואמנם מי שמשך ועדיין מושך בחוטים הוא גואל. טעתה האיילה כשאמרה לארז טל ואסי עזר מיד לאחר הדחתה שאלירז הוא השחקן בבית. אם שייקספיר היה מכיר את גואל הוא היה אומר שכל העולם במה וגואל הוא השחקן הראשי.
מי שראה בערוץ 20 את חיוך ה"ג'וקר" של גואל, כפי שארז נהג לכנות אותו, כאשר ישבו השניים בוקר אחד ושוחחו כשגואל גומע כל מילה של ארז כאילו היה המאהב שלו, כשכולנו יודעים עד כמה הוא מתעב אותו - היה מסכים שצריך לתת לו תעודת הצטיינות מטעם הפקולטה למשחק.
לגואל אין שום בעיה להתחנף אל מי שהוא שונא, ולהמשיך להעמיד אותו להדחה מבלי לפלבל בעיניו. אם פעם הערכתי את סער על כך שידע להבחין בדו הפרצופיות של גואל בעוד שאר הדיירים למעט ארז היו עיוורים, היום אני מאוכזבת קשות מהם. הנה, רגע לפני הגמר, כדי להסיר ספק מלבנו למי אנו צריכים לסמס, פתאום הוא נזכר להצביע על מגרעותיהם של חבריו פותנה, אלין ואלירז, בעוד על עצמו הוא מעיד שהוא כליל השלמות. יחד עם זאת, הוא לא שוכח לציין שיש להם גם תכונות טובות.
אין ספק שאם תפתחו
בזמן האחרון, החל גואל גם לרכל עם פותנה על אלירז בצורה מרושעת, אפילו שמפיו זה נשמע מעודן ואינטליגנטי כדרכו בקודש. באחד הטורים הקודמים, ציינתי שלא אתפלא אם גואל קר הרוח, יהיה מסוגל לבעוט בחברות שלו עם אלירז במידה ותאבונו יגדל ככל שיתקרב לגמר ואולי לניצחון. אני מקווה שאתבדה והוא לא ינסה להאדיר את עצמו בשבוע האחרון על חשבון המתמודדים האחרים.
כמובן שפרט לשחקן הראשי, יש גם שחקני משנה על בימת ההצגה. כך למשל, לעולם לא נדע אם סער באמת התעצב על לכתה של איילה באותה סצנה בה נראה שהוא מתאמץ לייצר דמעות. גם לא נדע אם באמת התחרט על איך שדיבר אליה "כמו חיה". ואולי זו הייתה הצגה מלכתחילה, לייצר כלפיה אגרסיות ואחר כך להתחרט, כדי לגרום לקונפליקטים דרמטיים שיהפכו אותו לדמות מרכזית בהצגה.
עם זאת, אמש, סער נראה מיוסר מהדחתו של ארז ואני האמנתי לו ואף התאכזבתי כמוהו. גם לדעתי ארז היה צריך להיות פיינליסט, ולא בגלל הצעקות ההזויות של "קוליקו" ו"פרוגרם" בכל רחבי הווילה, אלא על מנת לשמש דוגמא לקהילות החרשים והמוגבלים ולהראות שאפשר להצליח גם כנגד כל הסיכויים, מטרה ערכית ומוסרית שהוחמצה.
ייתכן ומה שקרה הוא ששונאי סער סימסו לגואל כדי שסער יודח וזנחו את ארז כי חשבו שהוא במילא ישאר. הסתבר שמחנה סער חזק מכפי שחשבנו למרות ואולי בגלל הזעם והכוחניות שהוא מפגין.
כעת נשאלת השאלה מי מהחמישייה ראוי לפרס. על פי סער, אלירז ואלין לא ראויים כי הם לא איכותיים, מכיוון שאחד מהם הוא ערס מצוי והשנייה מטומטמת. שאלה לי אליך מר זעפני: עד כמה אתה חושב שאתה איכותי, אם חסמת כל מאמץ מצד אלין לדבר איתך, כשכל חטאה הוא גילה הצעיר והרבה בלונד?
ולמה שכל חמשת המועמדים לא יחלקו במיליון? אין ספק שזה היה הכי הוגן, כי ללכת במדבר נווה אילן במשך 100 ימים בשביל להיתקל בסוף בשלט "אין כניסה" לארץ המובטחת, מעמיד בספק את הנחיצות של כל המסע המפרך הזה.
אם בכל זאת צריך לבחור את האחד והיחיד, הייתי בוחרת באלירז, במיוחד אחרי סצנת הידידות היפה בינו ובין אלין אמש, שהביאה אותו עד דמעות והסתיימה בחיבוק עדין ביניהם. האיש טוב לב, אמיתי ורגיש, איש של מילים ומחשבה, שנתן לנו את כל כולו על חולשותיו ועוצמותיו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם