ראשי » רייטינג » טלוויזיה » הפה הגדול

הפה הגדול: סיפור הפרברים

במהלך השבוע האחרון, היה נדמה שאנחנו בעיצומה של מערכת בחירות לראשות הממשלה, כשלפנינו שני מנהיגי המחנות בבית האח - אלירז וסער. מיקי לוין נפרדת אחרי עונה מעניינת ומרגשת שהסתיימה אתמול עם הניצחון המוצדק של אלירז הגזעי. יאללה תתקדמו

מיקי לוין | 5/3/2010 9:46

‎מדינה שלמה נשמה אתמול (ה') לרווחה בהכרעת הגמר של "האח הגדול". הצדק יצא לאור והטוב ניצח. היה גזעי.

אלירז ברגע הזכייה פלאש 90

- בואו לראות את הרגעים הגדולים מאחורי הקלעים

- מה מנחם בן חושב על הזכייה של אלירז?

- לא הספקתם לראות? בואו להתעדכן במה שקרה בערב הגמר

צפיתי בערוץ 20 כשעה לפני שהתחיל השידור וריחמתי על כל אחד מהמועמדים שהיו בלחץ מטורףץ מצאתי את עצמי מרמחת אפילו על סער גיבור ישראל, שפעם הסתכל לחיזבאללה בלבן של העיניים. אמנם הוא ניסה להסתיר את המתח, אבל כשמישהו בן 37 שר: "כבר מאוחר, שלום לצעצועים, שלום לגן, נתראה מחר", זה לא מעיד שהוא לגמרי במיטבו.

במהלך כל השבוע האחרון, היה נדמה שאנחנו בעיצומה של מערכת בחירות לראשות הממשלה, כשלפנינו שני מועמדים שהיו מנהיגי שני המחנות בבית האח - אלירז וסער, ובזכותם הזכינו לעונה מעניינת. עונה שהסתיימה אתמול כשמדינה שלמה עוצרת את נשימתה. אנחת הרווחה הגיעה כאשר אלירז הוכרז כמנצח וסתם את הגולל בסוגיית שפרה-בובליל. אלירז הוא סוג של תיקון ליוסי בובליל שזכה במקום השני.

כפי שמישהו כבר הגדיר את אלירז, הוא הישראלי היפה החדש. לא עוד הצבר השחצן, אלא האיש שמחצין רגשות מבלי להתבייש גם אם הם מעידים על חולשה. האיש שמדבר בגובה העיניים ובשפה עממית, אך עשירה במטאפורות ובדימויים. האיש החם שמתרגש ובוכה כשהוא מדבר על אבא ועל המצב הכלכלי הקשה בבית. האיש הצנוע והביישן, שאפילו כשהוכרז כמנצח נעתקו לו המלים בגלל המבוכה. האיש "נטול המסכות", כפי שכינה אותו גואל, שאומר את האמת מבלי להתיפייף, שיודע לבקש סליחה ולסלוח - מעלה שחסרה לרבים מאיתנו.

פותנה בגמר פלאש 90

שמחתי עד מאוד שאלירז זכה אבל הייתי שמחה באותה מידה גם אם פותנה הייתה זוכה. כפי שהפגינה אצילות ואלגנטיות כאשר ירדה במדרגות אחרי ההכרזה על המקום הרביעי, כך גם התנהלה באצילות נפש לאורך כל ההסגר בבית. מה שכבש אותי במיוחד היה טוב הלב השופע שבא לידי ביטוי כאשר בכתה ברגעים מרגשים של אחרים. פותנה, ערבייה ישראלית ומוסלמית גאה, שהרבה מאיתנו היהודים יכולנו ללמוד ממנה פרק בהלכות התנהגות חברתית, שיש בה תרבות דיבור ואהבת אנוש.

"האח הגדול" היא תוכנית ריאליטי חברתית שבה לדעתי נמדדים המתמודדים לפני הכל, על פי תכונות אנושיות כמו טוב לב, התחשבות ונדיבות. אלין היא הצלע השלישית בקבוצת האנשים הטובים לצד אלירז ופותנה, ולכן גם היא הצליחה לגעת במיתרי לבנו.

חוץ

מזה שהתגלתה כבלונדה מזן מיוחד, בעיקר כששאלה את סער בראיון את שאלת המיליון: "איך אתה מסביר את היכולת שלך לזהות מיד במות"? או במילים אחרות: סערוני היקר, אתה איש של במות וסיסמאות. אפילו המרואיין הופתע מהשאלה העוקצנית והפציץ: "אני אדם ישר. כששואלים אותי שאלה, אני עונה ב-בום". קצין נשאר קצין.

להפתעתי הנעימה, מהרגע שנשם לרווחה כשידע שהוא בגמר, גואל הניח לבחישות ונרתם להפגין את כשרון הביטוי המיוחד שלו באמצעות שידור הרדיו, בו הביע דעות נוקבות ומגובשות על חייו בתוך חברה ישראלית שאוהבת לשנוא. אני אישית הקשבתי יותר לדרך בה הוא פלרטט עם המילים, מאשר לתחושות שרצה להעביר דרכן, מה שהפך את הווידוי לספרותי מדי ופחות מרגש כמו השידור של אלירז.

אלין בגמר פלאש 90

לסער לא עזרו הצהרות האהבה הגדולה לעם ולמדינה, אהבה שבלעדית לסער כי הרי הוא היה קצין, בעוד אלירז היה רק צנחן לא עלינו. אהבה שבשנייה הפכה לבוז כאשר איילה הודחה. גם לא עזר לו שרצה לתרום מכספי הפרס, והעיקר שיסמסו לו. הוא הגיע למקום מכובד אך הרגיש שהפסיד, וסער אף פעם לא מפסיד. ייתכן שמה שהכריע את הכף לרעתו היה כשאמר לאלין בראיון שכאשר הוא שונא מישהו זה בולט. המילה שנאה לא הופיעה בלקסיקון של אלירז.

וכבמטה קסם, כל חמישיית הגמר שכחה כל מה שעבר עליהם והם פתאום סולחים ואוהבים אחד את השני, חוץ מאלין הקטנה שחושבת ששום דבר לא השתנה ומה שהיה הוא שיהיה. ואם הכל היה חלום כמו שטוען גואל, מה קרה לריאליטי? איפה היינו לפני שלושה וחצי חודשים? אולי נמצא תשובות בעונה הבאה של "האח הגדול".

תודה אישית לכל הקוראים הנאמנים, הטוקבקיסטים השנונים, ו"למתמודדים ששיתפו וחלקו איתנו רגעים יפים וכואבים". בינתיים אסיים באמירה חיובית ואופטימית אותה אימצתי, תת'קדמווווו....