האלפיון העליון: ראיון עם גורי אלפי
זה לא משנה אם הוא ייאלץ לעשות שעשועון כושל כמו "תוצאות האמת", דוקו שלא מתרומם כמו "לצחוק או למות" או יהיה הכוכב הגדול של "מצב האומה" - אי אפשר שלא לאהוב את גורי אלפי. אבל אל תיתנו לבייבי פייס להטעות אתכם, כי אלפי עומד מאחורי ההחלטות המקצועיות שלו בחיים, גם אם חלקנו לא ממש ראה אותן. אנחנו מפרגנים
"זאת הפעם הראשונה שאני עושה משהו שאני מרגיש שהוא באמת טוב, משתפר, אינטליגנטי, לא מתחנף ומצחיק גם ביחס לעצמו וגם ביחס לכל דבר אחר שנראה במסך היום, ואין לזה ביטוי ברייטינג", הוא אומר מיד בתחילת השיחה. "עכשיו, אני לא קם בבוקר ובודק את הרייטינג, אני לא הטיפוס, אבל בעקבות העניין - נקרא לו, סירוב העגל לינוק - זה נהיה לי פתאום נורא חשוב. ואני דווקא מרגיש שהדיבור על התוכנית הוא טוב, אז כדי להרגיע את עצמי אני חוזר ל'משחק מכור', ולמרות שהכל השתנה והקהל יותר תובעני ושבע, אני עדיין מאמין שזה רק עניין של זמן עד שהכל יתחבר".
אתם כבר אחרי תשע תוכניות. לא נראה שצריך יותר מדי זמן כדי לעכל תוכנית כמו "מצב האומה".
"נכון. אבל אני אגיד לך מה התהליך שקרה. נחזור לתוכנית הפאנל הראשונה כאן, 'אין עם מי לדבר', שהייתה, אגב, מצוינת. זאת הייתה תוכנית עם מעט צחוקים והרבה אמירה ודעת. השלב הבא היה תוכניות כמו 'משחק מכור', שארזו את האקטואליה בבידור אבל בטעם. במינון. מה שקרה עם התוכניות שבאו אחר כך זה שהן על ההתחלה שמו את כל הרגל על הגז וזה יצר מפלצות של תוכניות פאנל בידוריות וגדולות שמאוד רוצות להראות כמה השקענו וכמה אנחנו חזקים וכמה לא יהיה רגע של שקט ויזואלי על המסך. התגובה שלנו, של ליאור ושלי, לדבר הזה הייתה לעשות תהליך הפוך ולחזור לבסיס, ואני מקווה שהמחזוריות הזאת תחול גם על הקהל".
איפה "ארץ נהדרת" בתוך האבולוציה הזאת?
"היא כבר לא באותה קטגוריה. היא עזבה את המקום של תוכניות הפאנל. הם עושים פאנל של חיקויים פלוס מערכונים שעובד על זיקוקי די-נור של 'קודם כל תראו איך הוא דומה ל... ואחרי זה תקבלו פאנץ'".
ואיך אתה עם חיקויים?
"אם היו אומרים לי היום אתה צריך לעשות מאיה בוסקילה ואת זיו מ'הישרדות' אני מניח שהיה לזה קסם פעם-פעמיים, אבל אחרי זה הייתי הורג מישהו או מתאבד. אני יכול להבין את הערך בלהביא את זה למקצועיות כזאת גבוהה כמו שעושים ב'ארץ נהדרת', ממש בדרגה של גאונות, אבל מצטער - ויסלחו לי כל החברים - זה עדיין רק חיקויים".
"מצב האומה" יכולה להתקיים בעולם של "ארץ נהדרת"?
"בוודאי. אלה לא אותם מרכיבים לסלט".
ברשת יש עכשיו אנשים לחוצים בגללכם?
"אני אשתדל, ברשותך, לא לדבר על הזכיינית שאני עובד בה".
ייתנו לכם אורך נשימה?
"זה עניין שלהם, הם הבוסים".
פעם גם גורי אלפי נמנה עם הבוסים האלה, ביושבו בצוות הפיתוח של רשת חמש-שש שנים אחורה. ההתנסות הזאת עזרה לו להבין איך נראה עולם הטלוויזיה גם מהצד האדמיניסטרטיבי שלו, ויותר מזה - כיצד באמת מתקבלות החלטות בחדרי חדרים ואיך אתה שווה בדיוק כמו הדבר האחרון שלך. כלומר הרייטינג שהבאת. אם כך, נכון להיום אלפי הוא הקומיקאי האיכותי והאינטליגנטי, מוכשר פלוס טירופים נאים בקצוות, שיכול היה להתברג בקלות לנבחרת הנוצצת ההיא אבל דבק שוב ושוב באנדרדוג. ובליאור שליין.
הוא עצמו מספר שלא פעם קורה לו שהוא הולך ברחוב ואנשים פונים אליו כדי לחלק קומפלימנטים, צועקים לעברו "'ארץ נהדרת', כבוד". וזה על הכיפאק, כלשונו. הוא חושב שמתבלבלים כי ל"ארץ" ול"מצב האומה" יש צבע דומה של הומור, כך הוא מסביר. אבל מהצד, אם יורשה, נראה שאלה לא התוכניות שמבלבלות.
אלפי, מצדו, מצטט בחיוך מבקרים שטענו שהוא עושה טעויות בקריירה. "נוטה לבחירות מוזרות", הוא נזכר באחת מהן, שכנראה התייחסה לחיבתו לדלג בין אחורי הקלעים לפרונט כמי
"אני כנראה קצת עבד לרצון שלי ופחות לתבניות ולציפיות ממני", הוא משיב. לדבריו, כבר כמה שנים זו דרכו, ומבחירה. "המחיר שאני משלם על כך שאני עושה מה שאני רוצה ולא מה שאני צריך הוא קטן, גם אם זה אומר לספוג לפעמים מטח ביקורות. ואני מודע לכל.
"אני יודע שלפעמים ההחלטה לעשות דברים מאחורי הקלעים גוררת ביקורת שאתה מוריד מערכך ככוכב וכטאלנט - ואני אומר כוכב וטאלנט לא כי אני חושב ככה על עצמי - אבל אני באמת שואל את עצמי כבר הרבה זמן מה עושים כל הכוכבים האלה כל היום, מה? אני חייב לקום בבוקר וללכת לעבוד, ואם אני אנהג לפי שיטה של מינון אגרסיבי או שיטה של לחכות לטלפון, אתחרפן. לירון תאני, חבר שלי, קורא לי הפועל הרומני, כי יש לי מנטליות כזאת - לתת עבודה, לראות יבלות על הידיים ואחרי זה לשתות בירה ולשבת מפושק על איזה צומת".
כמי שישב גם בצד השני, של מקבלי ההחלטות, אתה יכול לדמיין איך אתה נתפס בעיניהם?
"בוודאי. למדתי המון על מה זה טאלנטים ואיך הם נמדדים כסחורה. ראיתי הכל. למשל העיתון שאת עובדת בו - זה מדהים כמה משמעות מייחסים בדרגים האלה לאנשים שעל השער, מי מקבל כתבה, מי זוכה לפרגון. לפעמים זה הפחיד אותי. עוד דבר שלמדתי הוא שאנשים לא תמיד יודעים ששמם נקשר לכישלון ושייקח להם הרבה זמן עד שהם ייצאו מהמעגל הזה".
"אני יכול להגיד לך בפירוש, אומרים 'חבל שאי אפשר לאלף אותו. חבל שהוא לא חותם איתנו על חוזה' - יקראו לזה חוזה טאלנט, יקראו לזה חוזה עבדות - 'וחבל שהוא לא נענה לרצון הבסיסי שלנו לקבל ממנו איקס תוצרת ושבכל שאר הימים בשנה ישתוק'".
אז אתה לא משחק את המשחק.
"אני מפרגן לאלה שרוצים לעבוד איתי ואני עובד עם כולם וההרגשה היא שאני מתקבל בחמימות בכל חדר, למרות שאולי לא תמיד נוח להם המקום שתפסתי. אבל אני לא מרגיש נוח עם המושג 'טאלנט' ועם המקום הזה שאנשים יושבים על כסף, עושים איקס זמן מסך, לא משנה מה, כי זה מה שהזכיין דורש ושמם מתנוסס בכל כלי תקשורת רענן עם עוד קמפיין - אני לא יכול להיות כזה".
אף פעם לא היה לך חוזה טאלנט?
"היה לי למעט מאוד זמן".
ומה קרה בתוכו?
"'משחק מכור'".
את המשך הכתבה וכתבות נוספות ניתן לקרוא ברייטינג החדש
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם