שטחים אפורים: אורנה בנאי מגיעה לאריאל עם "מצב האומה"
אורנה בנאי לא חוששת להגדיר את עצמה כשמאלנית, חושבת שלגור בהתנחלויות זה "לא מוסרי" וכנראה הייתה מחרימה את אריאל כשחקנית תיאטרון. זה לא מנע ממנה להגיע לעיר עם "מצב האומה"
בכל זאת השתכנעת.
"הוא התעקש ואמר: 'אורנה, יום אחרי התוכנית האו"ם אולי יכריז שהשטחים הם לא שלנו, הולכים להצהיר על מדינה פלסטינית'. כשחושבים על זה, אריאל זה המקום המעניין ביותר, כלומר מה יקרה עם המקום הזה ביום שאחרי, מה תהיה ההגדרה שלו, אז באיזשהו מקום הבנתי שזה בדיוק כמו להזמין לתוכנית שלנו את ליברמן ולשאול אותו שאלות מול הפנים, רק שהפעם זה להופיע באריאל. יש פה איזושהי אמירה, והיא לאו דווקא הבעת תמיכה".
הערב ישובו ליאור שליין, גורי אלפי ובנאי (מחוזקים ביאיר ניצני ובאלי פיניש) עם תוכניתם "מצב האומה" למהדורה מיוחדת וחד-פעמית, שתתמקד באירועים האקטואליים הרי הגורל המתרחשים בימים אלו. רק אחרי החגים הם יחזרו לעונה רביעית ומלאה. התוכנית צולמה על במת היכל התרבות באריאל מול הקהל המקומי. "הרגשנו שאי אפשר לשתוק יותר אחרי כל מה שקורה בחודשים האחרונים", אומרת בנאי. "תוכנית כמו 'מצב האומה' צריכה לתת בראש, צריכה להגיד דברים ולהציף דברים על פני השטח, וזו העילה לספיישל הזה. יש לו מקום וסיבה ממדרגה ראשונה".
''העם שלנו נמעך תחת הגזירות של הממשלה''. בנאי, אלפי ושליין באריאל
צילום: לימור סטרול
איך עבר הביקור?
"הדעות שלי ידועות, אני בוודאי לא חושבת שצריך לגור באריאל ואני נגד התנחלויות, בעיניי זה אקט לא מוסרי לגור בהתנחלות. היו שם רק תושבי אריאל, ולבוא ולעשות את הספיישל מולם, קהל חם ומקסים שצחק והגיב, אז בתור בני אדם באשר הם - הם בסדר. אבל לגור בהתנחלות, לדעתי זה לא בסדר. שוב, אין לי משהו נגד האנשים עצמם. האקט שלנו לבוא ולדבר איתם ומולם היה רלוונטי. לא באנו לעשות את 'המלט', באנו לדבר איתם על הנושא הבוער הזה".
אגב 'המלט', עם כובע שחקנית התיאטרון שבנאי לא חבשה בשנתיים האחרונות, לא בטוח שהיא הייתה מסכימה לנסוע אל מעבר הקו הירוק. "אני חושבת שלא", היא אומרת. "בתקופה שהיה חרם על אריאל כבר לא הייתי בתיאטרון אז לא פנו
אלי, אבל אם היו פונים אליי הייתי שוקלת את זה, ואני מניחה שלא הייתי באה". על היכל התרבות שייפתח היום בקריית ארבע אומרת בנאי: "זה רק הולך ומקצין. גם בקריית ארבע לא הייתי מופיעה", ואז מוסיפה בבדיחות הדעת: "אבל אולי הייתי מגיעה להופיע במאחז מגרון שפירקו לפני שבוע, מול ה-15 איש שחיים שם".
לפני שבועיים וחצי נאמה בנאי בעצרת של מחאת הדיור בירושלים, וגם לנושא זה תידרש "מצב האומה". לקראת פרסום דו"ח טרכטנברג, שיציג את מסקנות הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי, התארחו בתוכנית גם מנהיגי המחאה דפני ליף, סתיו שפיר ורגב קונטס. "יהיו הרבה נגיעות על זה בתוכנית", אומרת בנאי. "גורי ושליין למשל הלכו לרוטשילד לראיין את ראשי המחאה".
למעשה , את חלק מהמחאה.
"בוודאי, בטח. אני מאושרת שזה קרה, אני מהאנשים שמקטרים שנים על זה שאנחנו עם מזוכיסט ודפוק שלא מרים את הראש ולא צועק די, שאנחנו מושפלים וחוטפים כאפות על ימין ועל שמאל מהממשלה, והנה סוף סוף נפקחו העיניים. אמרתי משהו דומה בעצרת בירושלים, שקרה הנס ונפתחו העיניים. גם דפני ליף השתמשה בשני המשפטים האלה בנאום שלה, צירוף מקרים שכזה. אבל גם אני אמרתי שהעם נקעה רגלו".
מצד שני, את מסודרת כלכלית וגם מפרסמת חברת מזון גדולה. איך את מיישבת את הסתירה?
"נכון שאני בת מזל מבחינה כלכלית, אבל זה לא משנה את העובדה שזה מקומם אותי לראות את הניצול פה. היום כבר יש לי בית שקניתי ועבדתי שנים בשבילו, אבל גם הכלבים שלי מאושרים ואני צורחת את הכאב של בעלי החיים שסובלים מהתעללות ומהתאכזרות. ככה גם כואב לי לראות שהעם שלנו נמעך תחת הגזירות המגוונות והיצירתיות של הממשלה, וכל פעם מגיעה גזירה חדשה וקשה יותר. מרגיז אותי לבוא עם הילדים שלי לסרט ולקנות קולה ופופקורן בכמעט 80 שקל. מרגיז אותי כשאני שומעת על סטודנט שעובד אצלנו בתוכנית ונורא רוצה לגור בתל אביב, אבל לא יכול לשלם את זה ובא באוטובוס כל יום מרחובות".
הנושא החברתי חשוב לך יותר מהמדיני?
"אני חושבת שכן. אני באה מהמקום הרגשי לכל דבר. אני פועלת יותר מהרגש, ויש הרבה דברים שהם רגשית קשים לי מאוד, גם במובן הפוליטי וגם במובן החברתי. גם שאנחנו עם כובש בהיבט הפוליטי, קשה לי עם זה מאוד, ובוודאי שמה שקורה איתנו כחברה מטריד אותי, על גבול המייאש אותי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם