פרצופה של המדינה: בדרכים עם יובל סמו
מפרגן לביבי, מת לקנות דירה בהולילנד, רוצה לשמור שבת אבל מתקשה, פתח פדיקור-מניקור לבת (וברוך השם, גם בזה היא לא מצליחה,( גונב למחייתו, מציע לאסור על אובמה כניסה לים המלח ומבקש להבהיר: תיהנו ממה שנשאר, כי לא נשאר הרבה. יובל הימן נגרר ברחובות אחרי הישראלי היפה, הוא יובל סמו, ועדיין מתקשה להחליט אם הבדיחה היא עלינו או עליו
בדיוק בזמן שמשרד התיירות או החוץ, מי זוכר, החליט להשיק קמפיין על הישראליות ויופייה, יצאו "ארץ נהדרת“ עם הישראלי היפה, דמות שמגולמת על ידי יובל סמו. הישראלי היפה הוא טיפוס משונה, חוצפן, תוחב אף כפייתי עם משקפי ריי באן טייסים עקומות ואופניים בירוק ג‘לג‘וליה. הוא מתערב בכל נושא, מפריע לאנשים באמצע מה שאמור להיות ראיון טלוויזיוני רציני, ומוציא אותם מדעתם. ומצד שני הדמות של סמו סימפטית, מעוררת צחוק מהול ברחמים. הזדנבנו אחרי פמליית הישראלי היפה ברחובות ירושלים והשמחה הייתה רבה.
ערס דביל עם מגפיים מעור תנין וקופסת "מרלבורו“ אדום ליווה את הצוות כאילו היה שומר ראש, מדי פעם זורק להם, "נו, מתי תצלמו אותי.“? אחרי שעה של סיבובים וניסיונות התחמקות הם הצליחו להיפטר ממנו. נתנו לו שוט, לטיפש. שוט שלא ישודר לעולם. ברחבת המשביר לצרכן, ויקטוריה בקלין, אישה מכובדת שלהדיוט נראית בריאה ויציבה, שועטת לכיוון הישראלי היפה וצועקת, "בוא נלך לישון ביחד.“ היא והישראלי היפה פוצחים בוואלס סוער. תוך כדי ריקוד הישראלי היפה מציע לסובב את הגברת. "מה לסובב אותי,“ היא נזעקת, "בטח לא ישנת כל הלילה.“ מי היה מאמין שהישראלי היפה, על זקנו הצרפתי והופעתו המרושלת, הלא היגיינית במיוחד, יהפוך לסמל סקס.
וואללה, העולם מוזר, ברוך השם, אם להשתמש במשפטי מפתח של הדמות המדוברת. "אני לא חסידה של טלוויזיה,“ אומרת לי בקלין בניסיון לאבחן את האפידמיה, "אבל אני אוהבת את יש לנו מדינה נהדרת של קיציס, ככה קוראים לזה, נכון? ואותו (סמו. י“ה,( אני הכי אוהבת. הוא מדהים בפשטות שלו. הוא ניגש לאזרחים כאילו הוא אחד מהם.“ צודקת, מה יש לומר.
אחר כך בבור שיבר הם עוצרים תושב של ענתא החדשה. גא“י מיכאל הבמאי שואל אותו על חלוקה אפשרית של בירת ישראל. "זה קשה,“ הוא מתחמק, וחוזר על המנטרה כל אימת שהבמאי מקשה עליו. הישראלי היפה נכנס לפריים
הישראלי היפה: "מה, הם לא בני אדם.“?
הגברת: "לא. שתוק.“
המערכון המאולתר נגמר בזה שהערבי מבקש מהצוות עזרה עם איזו בעיה בביטוח הלאומי. האמת, לא נולד הכותב שיכול להפיק ממוחו מערכון כזה.
אחר כך הצוות עובר לכותל. עדת ילדים מבית ספר בשדרות מתקהלת ליד סמו וכולם שולפים מצלמות. אני בא לשאול את אחת המורות אם זה לא נראה לה מוזר שהילדים מעדיפים דמות מ“ארץ נהדרת“ על הדרת הכותל. "אני רק המורה לאנגלית,“ היא מצטדקת ומצביעה לכיוון ההמולה סביב סמו. "המחנכת שם, עם הכחול.“ אני מסתכל וקולט את המחנכת סימה עומדת עם מצלמה, דופקת בוק לכוכב של שישי בערב. "אלפיים מוסלמים מורידים נעליים במכה אחת,“ נכנס הישראלי היפה לתוך הריאיון. "דחילק, הרגתם אותנו. לפחות תשימו קצת טאלק.“
איש דתי שעמד בפתח ישיבה נקרע מצחוק. "מי זה הימני הזה,“? הוא שואל את חברו. החבר משיב, מתפלא: "מה, אתה לא מכיר אותו? זה משישי בערב, אפילו הרב עובדיה רואה את התוכניות שלו.“
הישראלי היפה נולד בתחילת העונה הנוכחית של "ארץ נהדרת“ כפרפראזה על הישראלי הנודניק שנדחף לכל ראיון טלוויזיוני ברחוב. הסיפור התחיל מניסיון לעשות מצלמה נסתרת, ניסיון שכשל. משם התפתחה הדמות המוכרת שחותמת כל תוכנית של "ארץ נהדרת.“ "זה הישראלי הטיפוסי שאוהב להתערב, לא אוהב לעבוד,“ מאפיין סמו את דמות שהוא מגלם. "המקצוע זה לא עובד. כל פעם זה העניין איך לא לעבוד ולהתערב בכל הנושאים ולעשות שטויות. כל הקווים הסטריאוטיפיים. כאילו איש מהרחוב שאי אפשר להגדיר אותו. זה לא אשכנזי ולא מזרחי. הכיעור יצא במקרה. זו לא עבודה שלי, זו עבודה של מאפרת. האיפור היה נורא עדין יחסית, שזה ייראה אמיתי. בהתחלה אף אחד לא זיהה.“
מה המאפיינים שלו?
"עוד מאפיינים? כל הזמן אומר ברוך השם, נורא מאמין באלוהים, אבל עושה את כל הדברים שהם נגד הדת.“
סמו מספר שדרך המערכונים ניסו הכותבים להראות עד כמה עם ישראל לא יודע לפרגן, עד כמה הוא לא מקבל את האחר ועד כמה אינו סימפטי. זה הצליח, אם כי הוא מודה שיש דוגמאות הפוכות. באחת התוכניות מרואיינים נדרשו לסוגיית העובדים הזרים, האם לגרש או לא. "מדהים היה שכולם, אבל כולם,“ אומר סמו, "מצעירים ועד מבוגרים, אמרו את אותו משפט מטומטם, ’צריכים לזרוק אותם כי הם לוקחים מקומות עבודה.‘ כולם, זה היה מדהים. ואני אומר להם ’מה לוקחים את המקומות? מישהו מכם מוכן לעבוד בדרום בחקלאות או לטפל בזקנים? מה אתם מבלבלים את המוח.‘ נדהמתי. זה הכי שיגע אותי. זה מפתיע כמה אנחנו יכולים להיות חסרי רגישות לפעמים.“
שעה שהישראלי היפה מתערב לדרום-קוריאני בסוגיית חלוקת ירושלים, עובר לידו מישהו וזורק, "פחחח, איזה קוף.“ שאלתי את סמו אם לא נעלב שבחרו דווקא אותו לייצג את הישראלי היפה, שהוא בכלל מכוער. "מה פתאום,“ הוא מנפנף, "מה קרה לך. אני נהנה מכל רגע. אני לא בתפקיד הדוגמנית. מה אכפת לי. אני בתפקיד להביא רגעים יפים, זאת עבודתי, לא להיות חתיך או יפה.“
שמת לב שהישראלי היפה דומה באופן מחשיד לאורי מסר?
"מי זה אורי מסר, העניין עם אולמרט, לא? לא הכרתי אותו לפני כן. כשהתפוצצה הפרשה זה היה אחרי שצילמנו את כל העונה, אז אין קשר. אם יצא טוב, עלית על גימיק פה, ואולי תשימו תמונה ותכתבו ’הוא - הוא הישראלי היפה.‘ הוא גם עם זקן צרפתי.“?
לא, אבל השיער דומה.
"הוא גם יחסית איש לא גדול, כמה שראיתי. נו, אז יצא טוב. הישראלי היפה, דוד של אורי מסר.“
אבל עזבו את יובל סמו, בינינו, שחקן מוכשר, מאלתר בחסד, אבל התכנסו כאן כדי לראיין את הישראלי היפה, לא את זה שחושב שהוא מגלם אותו.
מה השם האמיתי שלך?
"השם האמיתי בתעודת זהות אתה מדבר? זה חיים כץ, אבל כולם קוראים לי הישראלי היפה. אני חיים כץ מרחוב עמל 12 בעיר לא ידועה.“
"יש לי בת גדולה, אסנת. היא סתומה, אני לא מתבייש. נכשלתי בחינוך שלה, אין לי בעיה עם זה. אמרתי לה ’אסנת, למה לך לבזבז זמן בבית ספר, חבל. זה מיותר.‘ פתחתי לה מניקור-פדיקור, והנה, ברוך השם, גם בזה היא לא מצליחה. הבן הקטן, ממשיך דרכי, קוראים לו אספלט. השם האמיתי זה אסף, אבל אנחנו קוראים לו אספלט, כי הוא תמיד היה מתגלגל על אספלט בילדות שלו. הוא ילד טוב, האמת. יחסית לגדולה הוא ילד טוב. עושה שיעורים. הוא כמו האבא, אוהב לעשות שטויות. אשתי, שתהיה בריאה, הכרתי אותה בתאונת דרכים. היא עברה מעבר חציה, נכנסתי בה עם האוטו באגן, העפתי אותה עשרה מטר. מאז אנחנו ביחד שמונה שנים. וואללה ברוך השם, בשבוע שעבר התחילה לנשום בכוחות עצמה. אז זאת האישה שלי, קוראים לה חלי.“
אתה אוהב אותה?
"בוודאי, אבל מה זה קשור? אתה לא יכול כל הזמן לאכול סנדוויץ‘ עם קטשופ וגבינה צהובה. אתה חייב גם מלבי. היא אישה טובה, אישה יקרה, אני אוהב אותה מאוד. הייתה קצת בעיה עם האופניים, כל הזמן אמרה ’תקנה לי אוטו, תקנה לי אוטו,‘ ואמרתי לה ’אין, אני בשביל לשמור על איכות הסביבה נוסע רק על אופניים. סעי באוטובוסים.“‘
אחרי שדפקת לה את האגן, איך היא הצליחה ללדת?
"בזכות עצמה. למה אני אוהב אותה? אחרי כל מה שהיא עברה בחיים, עדיין הצליחה להביא ילדים, להיות אישה טובה, לעבוד.“
רגע, הילדים לא קשורים אליך?
"קשורים אליי, למה אתה.“...
איך אתה מסתדר בלי לעבוד?
"וואללה, גונבים. הכרתי מישהו בשדה תעופה ושאלו אותו איך הוא נוסע עם כזה תיק קטן. הוא אמר שבגלל שהוא טס הרבה, הוא לומד לקחת רק מה שצריך. אמרתי ’וואללה, גם אני.‘ לוקח תיק יד קטן וגונב בגדים מחבלים. אתמול באתי לשדה התעופה, אמרתי למישהו, חסר לי עשרה שקלים לטיסה לאקפולקו. אתה יודע, אתה מגייס. אני גם אוסף נקודות בישראכרט. סך הכול עם ישראל זה אנשים טובים.“
כן, ערבים זה לזה.
"בטח. הנה, אח שלי הבכור היה צריך כליה. אמרתי, בשביל אח שלי אני אתן הכול, מה שהוא רוצה, אני אציל לו את החיים. אמרתי לו, ’אתה רוצה כליה, על העיניים שלי. מאה אלף דולר זה שלך.‘ והנה אתה מסתדר, אתה יודע. קצת מפה, קצת משם, מקבל תרומות. גם האימא שלי איז‘ה השאירה לי קצת.“
כמה עלה לך לפתוח לאסנת את המניקור-פדיקור?
"אני כבר לא זוכר. וואללה, אתה מבקש מבעלי מקצוע. אתה אומר לשיפוצניק ’תעשה לי, איך שיתחיל העסק אני אחזיר לך.‘ עד היום לא החזרתי לו. הצבעי אותו דבר. אתה משכיר ציוד, מכונות, קונה כמה לקים. בינתיים לא עלה לי. אני חייב לאנשים, אבל ברוך השם, הם אופטימיים שאני אחזיר להם.“
אתמול היית בירושלים, מה אתה חושב על שכונת הולילנד המדוברת?
"סך הכל כל החבר‘ה שם רצו לבנות שכונה יפה. למה אתם התקשורת צרי עין? מה רע? זה כמו שאמרו על אהוד ברק שהוא לקח סוויטה בפריז כדי לפגוש מנהיגים. איפה אתם רוצים שהוא יפגוש אותם, בלובי? זה כמו פה. אנשים בנו שכונה יפה, אז במקרה אולי עשו כמה עניינים לא כשרים, אבל, מה, מה.“
אבל השכונה מכוערת.
"שכונה יפה, שכונה יפה. אתם מהתקשורת, אתם אנשים רעים. השכונה מאוד-מאוד יפה. אני הציעו לי שמה כמה יחידות. אמרתי להם ’בכיף, אין לי כרגע כסף.‘ ראיתי בטלוויזיה שכונה יפה עם שם יפה, שם ישראלי, כיפי. ומה לעשות, אתה יודע, אנשים צריכים להסתדר, מה לעשות. אחד לוקח מפה, מלווה משם. אתה אומר לו ’תן את הקרקע, אני אחזיר לך בהמשך.‘ זה לאט-לאט, הדברים מסתדרים.“
דיברת על חלוקת ירושלים ברחוב. למה לא לעשות פריש-מיש בכל המדינה הזאת. לקחת נגיד את בת-ים, לתת חצי לערסים, חצי לרוסים. או תל אביב, חצי להומואים ולסביות, חצי לסטרייטים?
"אני מאוד אוהב את הראש שלך ואני חושב שזה יופי של רעיון. נהפוך הוא, ככה צריך לעשות. זה גועל נפש. גם ערבים הם בני אדם. אמרתי אתמול למישהי, הצעתי לה שנעשה שבוע-שבוע. מה קרה? אם זה עובד יופי במטבח בצה“ל, למה שלא יעבוד בירושלים? מה קרה? תן להם, תן לנו. תחלק את בית“ר. הכול יכול להיות בסדר, רק לא להיות קשים. אני אדם מאוד פרגמטי, מאוד נעים הליכות, מאוד כיפי. אז כמו שאתה אומר, בת-ים, נעשה אותה משהו מגניב. נתניה, היה לי יום בנתניה, יופי של עיר. באמת. אפילו נסעתי עם האופניים בבריכה העירונית. מים לא קרים, המון תיירים צרפתים שדיברתי שמה איתם. אין שום בעיה. הכול אפשר להסתדר אם רק רוצים. צריך פשוט להאמין. וברוך השם. יותר לשמור שבת, יותר לעזור לאחרים. אני לא שומר שבת כי זה קשה, שמע.“
למה זה קשה?
"קשה, קשה, קשה. מה? אל תדליק אור, אל תיסע. מה, אם אני חייב לקנות משהו, מה אתה רוצה, שאני אלך ברגל.“?
אבל אופניים מותר, לא?
"מותר, אבל לפעמים זה רחוק ואני צריך לקחת טרמפ עם שכן.“
מה אתה חושב על ברק אובמה?
"אני חושב שהוא גבר מאוד נאה בסך הכל. הוא הביא צבע מאוד יפה לבית הלבן. ואני חושב שהוא סתם קטנוני, כל מה שהוא עשה לביבי. ביבי זה מנהיג שלנו שבחרנו בו ואנחנו אוהבים אותו. גם את ציפי לבני אני מאוד אוהב, אבל דוגרי, היא לא מושכת אותי.“
וביבי כן?
"ביבי הוא גבר, הוא הישראלי. הוא - הוא הישראלי היפה. חכם, חזק, מנהיג, בעל שיעור קומה. עם אנגלית טובה, נעים הליכות. עכשיו, אובמה הוא סתם, אתה יודע, בגלל שהוא מקנא בביבי.“
למה הוא מקנא בביבי?
"תשמע, לביבי יש את הכל. המשפחה המושלמת, בא ממשפחה מיוחסת, היה קצין בסיירת מטכ“ל. מה אובמה היה, בחייך? גר לך עם הסבא והסבתא בהוואי, כל היום בגלים. עזוב אותך. עכשיו, אני חשבתי על עונש. אם הוא ימשיך להתנהג בצורה כזאת אנחנו לא ניתן לו להיכנס לים המלח. כי כל התיירים בסוף מתים להגיע לים המלח, כי זה אחד מפלאי תבל.“
אה, לא בשביל הפסוריאזיס?
"לא, לא, בשביל הכיף. הוא מת להיכנס ולראות שהוא יכול לצוף. אנחנו לא ניתן לו להיכנס לשם, ואז נראה אותו מדבר אחרת. אפרופו, זה גם עבודה שלי. כשעבדתי במשרד התיירות לפני הרבה שנים, אמרתי להם, ’תסתכלו מה יש לכם פה, אחד מפלאי תבל.‘ תשמע, אל תראה אותי ככה, יש לי מוח מבריק.“
כן, קשה להתעלם מזה.
"אני המצאתי את החוחובה בזמנו, את השמפו ואת הסוכר דמררה. עשיתי המון דברים במשך החיים שעזרו פה למדינה. אובמה ימשיך ככה, נשלח אותו למקומות פחות מעניינים בארץ, ויש גם כאלה. לא נעים לי להכפיש, אבל יש.“
בוא נדבר על דברים רציניים. האיראנים מאיימים עלינו עם פצצה, אתה לא מפחד מזה?
"שטויות. זה לא רציני. אני הייתי הרבה שנים במוסד. זה הרי שטויות. הם מנסים להציל את עצמם כדי שאנחנו והאמריקנים לא נכנס בהם, אז כל פעם הם אומרים ’אנחנו נזרוק פצצה.‘ ואתה יודע, אני בטלפון אחד מסדר לך את העניין הזה".
איך אתה מסדר?
"אני בטלפון פותר לך את כל העניין. אבל אתה יודע, זה עושה טוב לכולם. זה מעשיר את האורניום מצד אחד, זה עושה כותרות בעיתונים מצד שני, שומר לביבי על הפופולריות מצד שלישי. זהו, הרי אם אנחנו לוקחים שני מטוסים , מסוק אחד, צפלין ובי. אם. אקס, זה פותר לך את כל העניין הזה, עוטף אותם מכל הכיוונים. צפלין בגובה רב, שני מטוסי אף,16- מסוק אפאצ‘י בקרוב ואיש מוסד על בי. אם. אקס, שלא יחשדו בו.“
יום העצמאות לפנינו, איך אתה מתכוון לחגוג?
"כמו כולם. עושים על האש בפארק. וואללה, אולי בעזרת השם נשרוף את האופניים, הגיע הזמן.“
אתה חושב שנזכה לעוד יום עצמאות אחרי זה?
"איזו שאלה. שנה הבאה וגם אחריה. בשנה הבאה, בעזרת השם, אני כבר עם אופניים חשמליים. זה החלום שלי. אתה יודע, השנה אספלט אומר לי, ’אבא, הפעם בא לי שפודי פרגית, לא רק נקניקיות. תמיד אתה קונה נקניקיות כי זה הכי זול.‘ אמרתי לו, ’זה לא נכון, זה טעים,‘ ובלב אני אומר לעצמי ’בואנ‘ה, הוא עלה עליי המנוול.‘ ילד מבריק, כולה בן שמונה. אני הולך לשים אותו בפנימייה הזאת של המחוננים בירושלים. רוצים אותו ב‘בויאר,‘ אני לא כל כך רוצה.“
למה?
"אני מעדיף שהוא יגדל ברחוב. אני לא רוצה שיסתובב במוסדות מסודרים כאלה. זה משקר, זה לא החיים האמיתיים. זה כמו גן אנתרופוסופי. אסנת, כשהייתה תינוקת, אימא שלה רצתה לשלוח אותה לגן אנתרופוסופי. אמרתי לה, זה לא החיים הנכונים. וואללה, שמנו אותה בגן עירוני, ברוך השם חזרה כל יום עם פיצוצים. תראה את הילדה הזאת, שדה. לא שותה, לא מעשנת, ילדה טובה, אבל מה, סתומה.“
אתה מפחד שייצא לבנבן כזה, כמו עמנואל הלפרין?
"אני לא רוצה שהוא יהיה במקומות שהם לא רלוונטיים. זה שהוא ילד חכם, הוא ילד חכם, אבל הוא צריך לחיות את החיים האמיתיים. ללמוד בבית ספר רגיל, עם ילדים רגילים, עם משפחה רגילה. מה, אני לא רצו אותי בהרבה מוסדות בילדות? אני בגרות עשיתי כבר בגיל .“11
אז איך יצא לך שם של איזה אחד שהוא לא גאון הדור, גם אם הדור כולל רק אותך?
"זה אתם התקשורת, אתם אוהבים לחפש את הרע בכל דבר. אני יכולתי לעבוד בחברות היי טק, לעשות דברים גדולים בחיים. אני לא רוצה. בשביל מה להכניס את עצמך ללחץ. תן לטייל, תן לנסוע עם האופניים, תן להכיר אנשים, תן לא לעבוד, תן לא להחליף בגדים. אלו החיים.“
תן איזה מסר לעם לקראת יום העצמאות.
"ליהנות ממה שנשאר, כי לא נשאר הרבה. וחס וחלילה תהיה פצצת אטום, אני בונה לך הכל מחדש פיקס.“
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם