פארק קדושה: על הנביא מוחמד ב"סאות' פארק"
פרק חגיגות המאתיים של "סאות' פארק", בו הוצג הנביא מוחמד, גרר אחריו גל של ביקורות ואיומים. כך הצליחה הסדרה לשכנע שהאיסלאם היא דת אלימה (ועל הדרך לזכות בלא מעט יחסי ציבור)
לרגל חגיגות, חזרו בסדרה לכמה מאותן דמויות אהובות בהן פגעו לאורך הדרך - מטום קרוז והשמועות על נטיותיו המיניות, דרך אלימותו של אגדת הגולף טייגר וודס ועד המפלצתיות של ברברה סטרייסנד. הכל עבר בשלום, למעט מישהו אחד שעליו הם לא מצליחים לצחוק, אפילו מפחדים. מותר לצחוק שם על כולם, רק לא על הנביא מוחמד.
כל מי שצפה בסדרה ולו מעט כבר יודע היטב שמדובר ביוצרים שלא משאירים פרות קדושות. להיפך, אם זה תלוי בהם הם ישחטו את הפרה באמצע רחוב הודי סואן. גם דמויות קדושות אינן חסינות להומור. במהלך עונות הסדרה הציגו לנו את "היכל החברים הסופר טובים" (פרודיה על ליגת הצדק של גיבורי העל המצוירים), בה חברים יחד מנהיגי כל הדתות.
יש שם את ישו (שגולש בפורנו ללא הפסקה), מחשב-העל משה היהודי, בודהה (שבעיקר מסניף סמים), קרישנה, סי-מן (פרודיה על גיבור העל אקווה-מן) וגם אחד שאסור להציגו. עוד דת זניחה בעולם, כזו שיש לה רק ממיליארד וחצי מאמינים מסביב לגלובוס ולא פחות מעשרים ושש מדינות רשמיות. הכוונה כמובן לאיסאלם ומנהיגה הרוחני – הנביא מוחמד.
כל המנהיגים הרוחניים זכו בסאות' פארק למנת הסאטירה שלהם. והאמת? הצליחו לצאת מזה בשלום. ישו אמנם נראה לאורך פרקים רבים מגוחך, אבל מדובר בייצור חביב שבסך הכל שמח לעזור לאנשים, בין היתר באמצעות תוכנית הטלוויזיה שהוא מגיש. גם שאר מנהיגי הדתות מצליחים לצאת בשן ועין מהעניין. אבל מוחמד? בו אסור לגעת.
כבר באפריל 2006 ניסו יוצרי סאות' פארק, בפרק 143, לצחוק על נביא האיסלאם. אלא שאז הזעם הציבורי הביא לצנזור הפרק. השבוע, ניסו בתוכנית למצוא את עמק השווה. בלבטים אמיתיים - שהפכו לתסריט כתוב - הכותבים חיפשו דרך להתייחס בדיוק לסוגיה שהטרידה אותם: העובדה שאסור להם להציג את מוחמד.
למרות שאין איסור מפורש לכך בקוראן, ציורים של מוחמד אינם מקובלים בקרב זרמים רבים באיסלאם. איורים וקריקטורות של הנביא, כידוע, עוררו לא פעם מחאות בעולם. אך כיוון שדבר לא נאמר לגבי קולו של מוחמד, היוצרים החליטו להתחכם ולהכניס אותו לתחפושת דוב, כזו שלא יראו בה ולו את זוג עיניו.
איומים על חייהם של היוצרים לא איחרו להגיע: למשל, באתר האיסלאמי Revolutionmuslim.com (שהוסר בינתיים מהרשת, וכן באתרים מוסלמים אחרים) התריעו בפני היוצרים טרי פרקר
באופן מפתיע, שני היוצרים השנונים החליטו להתקפל. בפרק ששודר אתמול בארצות הברית כבר צונזר קולו של מוחמד, ולא נותר לו זכר למעט צפצוף טורדני.
כן, יכול להיות שלא צריך לצחוק על הדבר המקודש ביותר לאדם דתי, לא משנה מאיזו דת הוא. אולם, במקרה הזה מה שמטריד מכל הוא דווקא הכוחניות של דת אחת על פני היתר. כאשר באותו הפרק הוצגו גם אלוהיהם ונביאיהם של יתר הדתות, משום מה רק קולו האלים של האיסלאם נשמע.
אף נזיר בודהיסטי לא איים לקפוץ מהמקדש כי הציגו את בודהה כמסומם. אף קתולי אדוק לא איים לרסס לכל עבר כי הציגו את ישו כמכור לפורנו. אבל מוחמד? בו אסור לגעת, גם אם הוא מוצג כדמות חביבה בתוך בובת דובון.
צריך לומר את האמת, היוצרים ארגנו מלכודת מתוכננת היטב שמנהיגי האיסלאם נפלו אליה. כבר זמן רב שסאות' פארק לא מצליחה לייצר את אותו עניין ושיח ציבורי כבעבר. רבים זנחו אותה, למשל, לטובת הסדרה המצוירת "איש משפחה", שנחשבת יריבה ישירה שלה.
גם פרקים שנונים ונוקבים במיוחד, כמו זה שעסק בתרבות הפייסבוק והחברות הווירטואלית בין בני אדם בימינו (וששודר ממש לפני חגיגות המאתיים), לא הצליחו לשחזר את ההצלחה של העונות הראשונות. לצמד היוצרים, פרקר וסטון, היה ברור כי אסור לתת לחגיגות המאתיים לחלוף ללא מהומה של ממש, אחרת עתידה של הסדרה יעמוד בסכנה. ומה המטרה הקלה והסנסציונית ביותר? מוחמד.
ליוצרים היה ברור שכבר יקום לו המנהיג המוסלמי שיתקוף אותם; שיתעורר איזה מטורף ויאיים עליהם ברצח; ושאפילו במדינת ישראל הקטנה והמרוחקת יהיו מי שיכתבו על הפרק המיוחד והזעם שעורר (הי, זה אנחנו!).
חבל רק שהמנהיגים האסלאמיים אכן שיחקו לידיהם וסייעו לקמפיין יחסי הציבור שסאות' פארק כל כך זקוקה לו, במקום להניח לפרק לחלוף לו בשקט מבלי שאיש היה מבחין בו.
האיומים הללו ברצח, הנהירה המהירה להגיב לכל שטות שנאמרת בסדרה מצוירת עד כדי כך שהיוצרים נאלצו להתקפל, אלו בדיוק מסוג הדברים שישכנעו אחר כך את ההמונים שהאסלאם היא דת אלימה. על הדרך, גם הסדרה שצחקה על הדת זוכה לכותרות. אז כל הכבוד סאות' פארק, אתם את שלכם השגתם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם