מה זה השטויות האלה, ביקורת טלוויזיה?! על "מה זה השטויות האלה" עם עדי אשכנזי
בעונה חדשה של "מה זה השטויות האלה" עם עדי אשכנזי הגדילו את התקציב, וזה ניכר בכך שפרק הפתיחה טייל לארה"ב. במקביל, העסק הרגיש מתוסרט עד אימה, בלי מאפייני המסע האמיתי שהיו בעונות הקודמות. ועדיין, אם אתם מתחברים להומור של אשכנזי מדובר בפנינה אמיתית
''מה זה השטויות האלה'' עם עדי אשכנזי, שישי, 21:45, ערוץ 2
אבל העורך מכריח, אז יאללה. עדי אשכנזי חוזרת בעונה הרביעית של "מה זה השטויות האלה" עם פרק ראשון טוב שממשיך את הקו המוכר של הפורמט הידוע: אשכנזי יוצאת להרפתקה ובדרך משתפת אותנו בחוויות שלה ובתובנות שלה, לרוב מצחיקות.
העונה הקודמת הסתיימה בשנת 2008 ויצרה תחושה שעדי סיימה את כל מה שיש לה להגיד. אז זהו, שלא. אחרי גלות ארוכה של שידורים חוזרים וחוזרים בערוץ ביפ, היא חוזרת, שנונה וחדה כתמיד.
הסיפור של העונה החדשה מתחיל בשעת השיבוץ שלה: 21:15, יום שישי, ערוץ 2. משבצת יוקרתית שרק זקני "ארץ נהדרת" זוכים לה. ואולי דווקא כאן נמצאת הבעיה של העונה הזו.
גאוניותו של הפורמט "מה זה השטויות האלה" היא בפשטותו, בהסתמכות עיקרית על קטעי הסטנד אפ של עדי, ואולי קצת צילומי חוץ. כמו שנראה כרגע, העונה החדשה של התוכנית לקחה את הפורמט, והפכה אותו לקצת גדול ממידתו האמיתית.
עד עכשיו המסעות של עדי היו פנימה: אמנות, משמעות, ציוניות וכו'. דברים שקורים לנו בחצר. הפעם עדי יוצאת החוצה: היא נוסעת לארה"ב, להודו, מוציאה סינגלים ועוד הרבה חוויות שלכולן כותרת אחת - יש לנו תקציב הפקה מוגדל, אז בואו ונהיה גדולים מהחיים.
כאן בדיוק הפספוס לטעמי: זה מרגיש מלאכותי מדי ומטשטש את התחושה שעדי באמת עוברת משהו אמיתי, או משהו שהיא והבמאי לא תכננו מראש. השימושים ב-voice over ("שומעים" את המחשבות של עדי והאורחים שלה) ובמשפטים שברור שהמשתתפים בתוכנית לא באמת אמרו אלא נכתבו להם מראש, מיותרים ומבהירים שיש פה מישהו
ובכל זאת, עדי אשכנזי היא הדבר הכי מצחיק שיש על המסך. האמת, התגעגעתי אליה. אשכנזי מוכיחה שניתן להביא הומור לא נמוך וגם לקטוף רייטינג.
בפרק הראשון עדי מממשת פנטזיה של כולנו ויוצאת לבדוק את מזלה בארה"ב. לברוח מכל התופת הישראלית. למרות שכל קטעי החוץ זועקים מבימוי יתר, היא מצליחה להביא את הזווית האשכנזית המוכרת והאהובה.
אבל הדמויות הצבעוניות, ומנחם זילברמן שהוצא מן האוב, יוצרים פרק שיעמוד יפה מאוד בלוח המשדרים החוזר של ערוץ ביפ, לשם מגיעות כל תוכניות קשת שיוצאות לפנסיה.
בואו נדבר שניה על טכניקה. צריך להודות, לעדי אשכנזי יש טכניקת בדיחות די מוכרת שנשענת על צורת הגשה סכמטית וספציפית.
העניין הוא שהכתיבה הכל כך מדויקת שלה ושל צוות הכותבים גורמת למגבלת ההגשה הזו להיות שולית. הבדיחות נכתבות בצורה שרק עדי אשכנזי תוכל לספר אותן. ככה עושים להיט.
אז מה יש בעדי אשכנזי שכל כך מצחיק? היא מצליחה להביא בצורה מדויקת כל כך את הקול הקטן והלוזרי הזה שנמצא בראש של כולנו, זה שבסך הכל מנסה לתחמן את החיים ולהגיע הביתה בשלום.
היא עושה הומור שלא צוחק עלינו אלא צוחק איתנו. והקטע הוא שאני באמת מאמין לה שהיא כזו: אחת שרק רוצה לעשות משהו, לאכול חטיף ולחזור לישון.
בסוף הפרק הראשון נפרדתי מעדי בדיוק כשהיא עומדת עם שיער חלק ובדרך לצאת לדייט לוהט ב- U.S.A. היא השאירה אותי תוהה לאן זה ייקח אותה, ואותי. יש לי הרגשה שאני אגיע גם לפרק השני ולכל העונה בעצם. אחרי הכל, "מה זה השטויות האלה" היא סיבה מעולה לפתוח טלוויזיה בשישי בערב. כמו שאמרנו בהתחלה, הכי לייק!
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם