תוכנית נפל: ביקורת על "תוכנית גיבוי"
"תוכנית גיבוי" נראה יותר כמו רצף של אפיזודות בסיטקום מאשר סרט קולנוע, וג'ניפר לופז נכנסת למרוץ לזכייה בתואר השחקנית הגרועה בשנה החולפת
''תוכנית גיבוי'', ארה ''ב 2010
הרהור קודר על הורות. לופז ב"תוכנית גיבוי" צילום: יח''צ
מעבר לאלמנט הרכילותי הזה, מאתגר "תוכנית גיבוי" את הכוכבת שלו במשימה מורכבת ביותר, שלא הייתה מנת חלקן של קתרין הייגל ("קילרים") או ניה ורדאלוס ("שונאת את יום האהבה") - יריבותיה של לופז במרוץ לזכייה בתואר השחקנית הגרועה בשנה החולפת.
הסרטים שבזכותם מצאו עצמן ורדאלוס והייגל ברשימה נבחרת זו הם קומדיות רומנטיות לכל דבר ועניין, ואילו "תוכנית גיבוי" הוא גם קומדיה רומנטית, וגם הרהור קודר על מהות המושג הורות (וזאת בהנחה שהמונח "הרהור" מובן גם לחיות בית ולתינוקות בגיל ברית המילה).
לופז נכנסת בתנופה לסרט. היא אישה אסרטיבית השואפת לאמהות, אך אין לה בן זוג הולם לביצוע המשימה. לכן היא הולכת על אופציה ב', כלומר תרומת זרע. דקות מספר לאחר שהוזרעה מלאכותית, לופז מוצאת עצמה ברחוב מנוכר במנהטן, קושרת שיחה עם גבר נעים הליכות (אלכס אולאפלין), שמאוחר יותר עוד תתאהב בו עד כלות.
את מעצבנת, אתה חתיך. לופז ואולאפלין ב''תוכנית גיבוי''
יח''צ
והנה הפרובלמה: לגלות לו את דבר ההיריון הכפול, או לתת לאהבה לדבר במקומה? הסיטואציה הבעייתית צולחת עליות ומורדות, מדלגת בין העיר לכפר, וסופה שמערבת את כל מקורביה וידידיה של לופז במרתון של רגשות וחשיבה רציונלית לסירוגין.
אלן פול, שהרבה להפיק ולביים פרקים בסדרה "עמוק באדמה", מעביר לבד את התסריט של קייט אנג'לו, שהרבתה לעבוד בסדרה "וויל וגרייס". לשניהם זו עבודה ראשונה בקולנוע, ובוסריותם הפילמאית מורגשת לאורך הסרט כולו.
"תוכנית גיבוי" אינו נראה או נשמע
כמו סרט, אלא כמו רצף של אפיזודות בסיטקום, שכל כמה דקות צצים בו שורת מחץ או מצב קומי שיכולים היו לאפשר את סיומו של פרק בסדרה, אילו הסרט היה באמת נעשה עבור הטלוויזיה.
המכשלה הזו - טלטול הגיבורים בין שיאים אמיתיים ובדויים, בין בדיחות קרש למצבים צפויים - מתנקמת קשות ב"תוכנית גיבוי". זאת, על אף שאולאפלין, הצד הגברי בעלילה, עושה דמות חביבה למדי של יצרן גבינות עזים, המשלב רומנטיקה וקרבה אינטימית אל הטבע, יחד עם בטן שטוחה ומעוטרת בריבועים שריריים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם