מה הסיטי?! ביקורת על "TLV"
הדוקו-ריאליטי החדשה "TLV" רוכבת על גל הסדרות האמריקאיות סטייל "הוליווד הילס" ו"הסיטי". בדיוק כמוהן היא זורמת ומהנה, אבל גם מטופשת למדי ולא אמינה. תחשבו על זה בפעם הבאה שאיציק זוהר עוזר לכם עם בעיה באופניים
''TLV'', ב'-ד', 22:30, הוט בידור ישראלי
העלילה (?) מספרת על ארבעה צעירים עם שמות שנשמעים בדויים - טל נוי, ה"צפונית" מכפר שמריהו שמגיעה לתל אביב עם תיק לואי ויטון שתלוי על כף ידה באלגנטיות; בר אלון, ה"מאמי" מרחובות שעזבה את אמא כדי להצליח בעיר הגדולה; טליה סול, ה"סופיסטיקייטד" שנועלת עקבים של 20 ס"מ מאז גיל 10 בערך והגברבר שבחבורה - ליאור שהם, שנחת בישראל הישר מארה"ב.
אחרי אקספוזיציה קצרה סטייל כל סדרת ריאליטי אחרת בשטח אנחנו מוכנסים הישר ללב העניינים, וחמש דקות לאחר תחילת הפרק, בום! בתולת תל אביב הראשונה (טל נוי) כבר לא מובטלת. טוב, היא ידעה איך קראו לחברות של רן דנקר, מה, איך היא לא תתקבל לעבודה בתור כתבת רכילות ב"פנאי פלוס"?
אחריה, אנחנו מתוודעים גם לראיון העבודה המזעזע של בר אלון אצל דני ענבר בערוץ הספורט, אבל למרות שהיא לא ידעה מי זה עמרי כספי, תהיו בטוחים שהיא שם כדי להישאר. כמובן שעל הדרך היא לא שוכחת לציין שהיא "לא באה לערוץ כדי להיות מפורסמת", כשמאחוריה ניצב צי של מצלמות. את האודישנים של ליאור וטליה לרדיו ולמשרד יחסי ציבור השאירו לנו לפרק הבא.
כאן למעשה, מתגלה הבעיה העיקרית של התוכנית: הצגה מעוותת של המציאות. או אם לדייק, חוסר מציאות. נכון, מדובר בתוכנית טלוויזיה, וגם בסדרות אמריקאיות דומות כמו "הוליווד הילס" או "הסיטי" הכל מוצג בצורה מוגזמת, אבל בכל זאת, אי אפשר היה לנסות קצת יותר? הרי ברור לכולנו שמדובר בריאליטי מתוסרט, אז למה לא להציג את עולם התקשורת בצורה קצת יותר אמיתית?
הראיון של טל ב"פנאי פלוס" עלול לגרום לצופים שלא מבינים כיצד העולם הזה מתנהל, לחשוב ש: 1. להתקבל לעבודה בעיתון/טלוויזיה/רדיו וכיו"ב זה הדבר הכי פשוט בעולם. 2. לא צריך להיות מוכשרים, מספיק קסם אישי. 3. אנשים בתעשיה הם ביצ'ים לא רחמנים.
יכול להיות שההצגה הזו נכונה בחלקה, אבל יחד עם זאת, סביר להניח שאם טל הייתה מתיישבת מול העורכת בלי מצלמות מאחוריה, היא לא הייתה מתקבלת. ולא, זה לא משנה איזה תיק היא אחזה בידה - מכיכר המדינה או משוק הכרמל.
נכון לפרק הראשון, העובדה שכל הסיפור הזה מבוסס תסריט פוגמת קצת באותנטיות של ההתרחשות. זה בולט בעיקר בשתי סצנות מרכזיות: האחת, הביקור בסופרמרקט והשנייה, במהלך הבילוי בפאב. מילא שהצוות החליט לגרור לטליה ולליאור
גם הדייט המחומש בפאב הוסיף לאווירה הזו, ששיאו בריב הפתאומי והצעקני בין שני הידוענים האורחים מיה דגן (האקסית של יוצר הסדרה גיא המאירי, להזכירכם) וגל אוחובסקי, שישבו בדיוק מאחורי הבנות בזמן שאלה ניסו לסייע לטל להשיג אייטם בלעדי לעיתון. נו באמת, כבר האמנו יותר לעובדה שאיציק זוהר עזר לבר להתמודד עם האופניים הוורודים שהיא זה אך רכשה.
ובכל זאת, למרות הכל, לזכות הסדרה יאמר שהיא די מהנה בסך הכל. העריכה מוצלחת למדי וזורמת וגם ארבע הדמויות הראשיות הן בעלות כריזמה מספקת בשביל להחזיק פרק של 22 דקות (הראשון היה פרק כפול).
בנוסף, כל אחד קיבל זמן מסך שווה ערך למדי, עד שכבר בסוף הפרק הראשון הספקתי לגבש דעה וידעתי שאת בר אני מחבבת (קצת כמו שקרה עם אלין ב"האח הגדול") וטל לעומת זאת מעלה לי את הסעיף (קצת כמו איילה).
בשורה התחתונה, למרות שמדובר בסדרה שאמורה לשקף את המציאות, "TLV" מעדיפה למכור לצופים חלום ורוד, איפור מוצלח ודיאלוגים מתוסרטים במקום לעסוק בקשיים אמיתיים. אז אם אתם עומדים לעזוב את הפריפריה, אולי עדיף לכם לבדוק קצת יותר את השטח לפני שאתם רצים לחתום על חוזה לדירה בתל אביב או פשוט לכו לאוזן השלישית ותשכרו את "פלורנטין".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם