דוקו דרמה: על "המורה למשחק"
רנן שור, מנהל בית הספר לקולנוע "סם שפיגל", הפיק סרט על ניסן נתיב ז"ל, מנהל בית הספר למשחק הנושא את שמו. שיחה לקראת שידור הסרט הערב בערוץ "Yes דוקו "
ניסיון להוריד את המשקפיים. נתיב יח''צ
בצוואתו הוא בחר להוריש פריטים מאוסף האמנות שלו ל-21 אנשים שהיו יקרים ללבו, בהם גם בוגרי הסטודיו למשחק שהקים. באמצעות אותם יורשים הסרט עוקב אחרי אישיותו של מי שהקדיש את חייו לתיאטרון. "הסרט הוא ביוגרפיה קולנועית של ניסן נתיב. היה פה ניסיון לבנות בפעם הראשונה בצורה מסודרת את הביוגרפיה שלו", מספר שור. "הסרט מנסה להוריד ממנו את המשקפיים ולהציג אותו כאדם ולא רק כמיתוס".
היו גילויים מרעישים בסרט?
"לא נרעשתי מגילויים במהלך העבודה על הסרט. לא היה לנו שום גילוי צהוב או סנסציוני. הכל היה כחלק מהניסיון להבין מי האיש ניסן נתיב. במהלך העבודה הבנו שניסן היה אדם נערץ ובודד בעיני חבריו ותלמידיו וגם שהוא לא היה חבר בלהקה של אטיין דקרו, אלא מקורב אליו ועבד איתו, למרות שהוא הציג את עצמו כתלמיד".
במה הסרט הזה שונה מקודמיו?
"לא ראיתי את כל קודמיו, אבל הוא רציני, כי שלומי חיון עבד על הסרט שלוש שנים. הוא השקיע את נשמתו כדי שזה לא יהיה עוד סרט על ניסן, אלא ה-סרט האולטימטיבי. זו הייתה השאיפה שלו והקהל יחליט אם הוא הצליח".
דמות מסתורית. ''המורה למשחק''
יח''צ
לא אהב אותי במיוחד
מה היה טיב הקשר שלך ושל ניסן נתיב?
"לא היה לי קשר מיוחד איתו. אני מניח שהוא ראה בנו בית ספר עשיר ממנו ולכן אני מניח שהוא לא אהב אותי ואת בית הספר במיוחד".
ובכל זאת הסכמת להיות שותף בהפקה ובבימוי של הסרט?
"זה לא הפריע לי לחשוב שסרט עליו זה דבר חשוב כי הוא איש מרתק שהשפיע על התיאטרון ועל התרבות הישראלית. אני גם אהבתי את הלוחמנות שלו ואת העקשנות שלו, ולכן עזרתי בשמחה, למרות שמן הסתם הוא לא היה מאוהביי.
הוא לא אהב כל בית ספר או גורם שהיה מבוסס ממנו, גם אם הוא לא אמר את זה מפורשות. אפשר היה להבחין בשפת הגוף שלו. הרגשתי צינה כלפיי ומן הסתם הוא לא חשב שבית ספר לקולנוע יכול להיות משמעותי".
דיברתם בעבר?
"דיברנו לא מעט פעמים וגם עם סגנו, איתו אנחנו עושים עד היום עבודות משותפות. זה לא שלא היה שיתוף פעולה. עדיין היחס שלו, במיוחד בחמש השנים הראשונות להקמת'סם שפיגל', היה קריר כי הוא לא האמין בקולנוע הישראלי והוא לא ראה שום דבר חוץ מתיאטרון".
אתה חושב שאם המקרה היה הפוך, הוא היה עושה הצגה על החיים שלך או שזה לא היה מעניין אותו?
"לא, כי אני לא חושב שהוא התעניין בקולנוע הישראלי או במנהלים במקומות האחרים. הוא כולו היה איש תיאטרון. אני מתעסק בקולנוע, אבל גם הספרות, המוזיקה והתיאטרון מרתקים אותי. לכן הסכמתי. מבחינתי, יש חיים גם מחוץ לקולנוע הישראלי. העולם שמחוץ לתיאטרון לא היה גורם לו להשקיע אנרגיה מהסוג שציינת".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם