המזל שלי עם גברים: ראיון עם ורד פלדמן ועופרי פרישקולניק
ב"הצרות שלי עם נשים" הן צמד רווקות מרירות, במציאות ורד פלדמן ועופרי פרישקולניק מתחזקות מערכות יחסים רציניות עם גברים תומכים, ושמחות להקים בית בריא בישראל. הרווקות? תקופה קשה ובלתי נשכחת. חתונה? טקס חיוני ומחרמן. אהבה? מרגש, בטח מרגש
"הצרות שלי", שעלתה החודש בערוץ 10, מספרת על ארי שניידר, רווק תל אביבי (דן שפירא) שמאוהב בבוסית שלו (טלי שרון) והולך לטיפול פסיכולוגי אצל חנה לסלאו כדי לפתור את הבעיה שלו עם בחורות. פרישקולניק ופלדמן מגלמות את הנשים שסובבות אותו, להלן "הצרות".
ורד היא אחת האקסיות בעוד פרישקולניק היא המזכירה בחברה בה הוא עובד, וחוץ מלאמלל אותו, הן גם רווקות, דומיננטיות ודי מרירות. בחיים האמיתיים, לעומת זאת, מדובר בזוג מיושבות. פרישקולניק, 29, נשואה מזה שנתיים לירון, אדריכל, והם הורים לרומי, בת שנה ועשרה חודשים ("התחתנתי בחודש שישי"). ורד בזוגיות של שנתיים עם סזר, תאורן, והכוונות רציניות.
אנחנו נפגשים בבית קפה תל אביבי, נוהל קבוע אצל השתיים, שמכירות זו את זו מאז בית הספר היסודי. הן גדלו ביחד בהרצליה ("זה כמו קיבוץ"), למדו ביחד משחק ביורם לוינשטיין ואפילו פנטזו לפתוח יחד עסק. עכשיו הן מציקות ביחד לדן שפירא.
"הדמות שלי, המזכירה, היא בחורה לגמרי אובר קווליפייד לתפקיד", מספרת פרישקולניק. "מדובר בבחורה שיש לה נטייה לשים את עצמה במקומות יותר נמוכים ממה שהיא צריכה להיות בהם".
ורד: "יש אנשים עם נטיות כאלה".
עופרי: "נכון. היא נכנסת למערכות יחסים מסובכות עם עובדים זרים, מובטלים, סאדו-מאזו כזה. ואז זה הופך לחוסר סבלנות".
ורד: "אני אקסית של הדמות הראשית, ויש ניסיון לקאמבק. אני לא ממש עושה לו את החיים פשוטים".
שתיכן במערכות יחסים ארוכות. אתן בכלל זוכרות מה זה להיות רווקות?
עופרי: "היום אני נשואה באושר, אבל תקופת הרווקות חרותה בזיכרוני כמו שצריך. אני יכולה להתחבר לניסיון להגדיר את עצמך דרך בחור כזה או אחר ולהיכנס לכל מיני מערכות יחסים כושלות ולא בריאות מלכתחילה. לא הייתי אף פעם קיצונית כמו הדמות שלי, אבל אני יכולה להבין את זה".
ורד: "אני יכולה להבין את הצורך של נשים להגדיר את עצמן דרך הבחירה שלהן בגברים. תמיד אחרי כמה חודשים יש שלב שיוצאים החוצה לחברים, למשפחה. ואז מתחילות המחשבות של מה שבחרת ומה זה אומר עלייך".
עופרי: "אני חושבת שזה הפוך. רק אחרי שהבנתי מי אני ומה אני מצאתי את בן זוגי ואהבת חיי. כשלמדתי לקבל את עצמי ולאהוב את עצמי באמת, אז הגיע מה שחלמתי עליו. כשאתה מתעסק בטפל, בדברים חיצוניים שיגדירו אותך, קשה למצוא את העיקר".
כמו הסיבוכים שהיא מציגה במערכות יחסים, גם "הצרות שלי" עברה הרבה גלגולים (פרישקולניק: "את הקריאה הראשונה עשיתי עם יהודה לוי בתפקיד ארי ודובל'ה גליקמן בתפקיד הפסיכולוג" ). מאז עברו הרבה מים בנהר, תסריטים שונו, עלילות משנה נוספו, במאים הוחלפו (כרגע חתומים על הבימוי רני סער ואלון בנארי) ודמויות הושמטו. הסדרה אפילו לא סיימה את הצילומים: רק מחצית מהפרקים צולמו והיתר יצולמו בהמשך.
יש מקום בכלל לעוד סדרה על רווקים ורווקות? לא נמאס לדבר על מערכות יחסים?
ורד: "ממש לא. מערכות יחסים זה נושא שמדברים עליו המון. זה החיים! אם אתה במערכת יחסים, אז אתה מדבר על זה הרבה כי זה מה שקורה לך ביומיום. אם אתה לא במערכת יחסים אז אתה רוצה אחת, וגם אז אתה מדבר על זה הרבה".
זה יכול קצת לעצבן, לדבר על זה כל כך הרבה. טרחני קצת.
שתיהן: "אבל אנחנו בנות. איך זה יכול לעצבן?".
יש גם בנות שמעצבן אותן להתעסק בזה.
עופרי: "תביא, אני רוצה להכיר אותן".
ורד: "אני יכולה להבין שכשמשהו מגיע לכדי מיצוי וממשיכים להתעסק בו, אז זה מעצבן. אבל מערכות יחסים זה נושא שלרוב טוחנים אותו עד שהוא מוציא דם".
עופרי: "אני בעיקרון בן אדם טוחן. על כל דבר אני מדברת ומדברת. אבל כרגע אני לא בשלב של לטחון על הנושא הזה. כרגע אני טוחנת על קקי, מוצצים, חיתולים. כרגע החיים שלי זה'הצרות שלי עם תינוקות', לא'הצרות שלי עם גברים'".
כשהייתן רווקות הייתן מדברות הרבה על חיפוש האהבה?
עופרי: "בוודאי. הרווקות זכורה לי כתקופה מאוד קשה. אני בן אדם מאוד זוגי ומאוד אוהב לאהוב. תמיד רציתי את האהבה ולכן הרווקות הייתה תקופה לא כיפית. יש מסביבי בנות שנהנות מהלבד ושלמות עם עצמן, אבל אני בן אדם שצריך זוגיות. הניסיונות הכושלים עשו לי לא טוב. ההתרוממות הזו, להכיר, להתרגש, הניצוצות האלה, ואז זה נגמר, בין אם מהצד שלך או מהצד השני, זה קשה. כל פעם צריך לגייס כוחות חדשים ואז עוד פעם דייטים והתחלה ומשחקים, כן יתקשר לא יתקשר. לא הייתי בנויה לזה".
ורד: "לי אין חוויה קשה מהרווקות. באופן מפתיע, תמיד הייתי במערכות יחסים. כן, אני מאלה. ממש מגיל 17 היו לי אחת אחרי השנייה מערכות יחסים. הייתי רווקה לראשונה בגיל 24 לתקופה, ומאוד נהניתי מזה. סופסוף יצאתי לחופשי, אבל אני מעדיפה להיות בזוגיות על פני להיות רווקה".
זה כל כך נורא להיות רווקה?
עופרי: "מה פתאום! ".
ורד: "אנחנו בחורות פתוחות וליברליות".
עופרי: "יש לי חברות רווקות בשנות ה-30 לחייהן ואני מעודדת אותן לא להתפשר. אני בכלל בן אדם שלא חי לפי הפרדיגמות שהחברה מכתיבה. למשל, כשאני ובעלי הכרנו הדבר הראשון שרצינו זה להביא ילד. רק בחתונה אנשים באו אליי ואמרו לי 'אז מה, זה פנצ'ר'? לא הבנתי מה הם רוצים.
זה נראה לי הגיוני שזוג שאוהב יביא ילד ורק אז יחשוב אם להתחתן או לא. מה זה חתונה? סך הכול אירוע. התחשק לנו לכרות ברית אחרי ההיריון, אז עשינו את זה. אז כשיש סביבי חברות בנות 30 פלוס אני לא רואה בזה בעיה. הבעיה היחידה היא שמתרגלים להיות לבד ואז קשה
ורד: "בזמנו, אמא שלי עשתה אותי לבד, בגיל 31. יש לי אבא, אבל הם לא התחתנו מעולם. זה רק מראה שאני לא באה מעולם של חוקים חברתיים נוקשים, שעד גיל 30 צריכים להתחתן ולהביא ילדים. אבל אני מבינה את הצורך הגופני הזה ללדת. זה משהו פיזי, ואין מה לעשות, יותר מסובך לעשות דברים כאלה כשאתה בלחץ. קשה יותר למצוא בן זוג כשאתה בלחץ. מפתיע אותי שאני נמצאת במערכת יחסים והולכת לכיוון הזה, של התמסדות. יכול להיות שיש משהו לא נעים בחיפוש, אבל זו גם יכולה להיות חוויה טובה. תלוי איך מסתכלים על זה".
המקצוע שלכן די מקביל לדייטים, לא? מקבלים דחיות, מנסים להרשים. זה מקצוע מחשל לעולם הזוגיות.
עופרי: "נהפוך הוא. העבודה במקצוע המשחק היא עבודה נפשית יומיומית. זה מקצוע מאוד לא יציב, מאוד אישי וביקורתי. יש בו המון דחיות, המון דברים שאנשים נורמלים מהשורה לא מתעסקים איתם. אבל יש לו גם המון יתרונות. זה מקצוע אידיאלי לאם בישראל, הוא נותן תקופות שלמות להיות בבית, עם הילדה והמשפחה. יש ברייקים, יש אפשרות לעשות דברים אחרים. גם נהייתי חסינה לדחיות. אני מקבלת'לא' בחיוך. יש אנשים שלא מקבלים את כמות ה' לא' שאני מקבלת בחודש כל החיים. אבל עכשיו אני מקבלת את ה' לא' בסבבה, שזו גם מתנה".
ורד: "זה כמו שתגיד שאנחנו בטח יודעות לשקר טוב, ואני ממש לא יודעת לשקר".
עופרי : "גם אני. אני גם לא יודעת כמה אני'מקסימה', למרות שזה מה שאני עושה לפרנסתי. תמיד בסיטואציות כאלה אני שוכחת כמה קסמים בתיק האישי".
הייתן פעם בבליינד דייט? זה הרי סוג של אודישן.
ורד: "בליינד דייט זה זוועה. יצא לי כמה פעמים בחיים, וזו סיטואציה קשה, ממש לא משהו שהייתי חוזרת עליו. זה באמת סוג של אודישן. אנחנו כאילו מתורגלות לבוא ולכבוש. זו העבודה שלנו, אבל בסיטואציה של דייט זה סיוט".
עופרי: "עכשיו, כשאני נשואה, אני מבינה איפה טעיתי בדייטים ובמערכות היחסים שהיו לי. הייתי מכורה לשברון לב, אהבתי את זה. נכנסתי לדברים שמועדים לפורענות. אני מסתכלת אחורה ואומרת'מה חשבתי?'. אולי הייתי מכורה לתחושה הזו, של לשבת בבית, לעשות דרמה, לבכות על גורלי. יש משהו מאוד משחרר בלבכות, בלעשות דרמה. אולי בגלל זה אני שחקנית".
ורד: "אני חושבת שיש לנו צורך לגעת בקצוות, להרגיש איך זה להתפרק".
עופרי : "אני גם חושבת, וזה באמת קשה להגיד, שאת משחקת יותר טוב כשאת חיה את הקשיים האלה".
כמו הדמות הראשית בסדרה, גם אתן הלכתן לטיפול?
ורד: "כן. אני בטיפול כבר שנים. יש לי כימיה נהדרת עם המטפל. זה תלוי גם אם יש לך רצון עז לאושר. אני מאמינה בכל מיני סוגים של טיפולים, כל אחד צריך למצוא את מה שמתאים לו".
עופרי: "אני מרגישה מנודה כי כולם מסביבי בטיפול, אבל בחיים לא הייתי בטיפול. יש לי מתנה בחיים, אני יודעת לטפל בעצמי. אני כל הזמן חושבת, עושה תהליכים אישיים. אני עושה טיפול לעצמי".
ורד : "היא תמיד הייתה כזאת".
אתן חברות ילדות. יש לכן עוד חברויות של שנים בחיים?
עופרי: "אף פעם לא הייתי בחבורת בנות סטייל 'סקס והעיר הגדולה'. יש לי חברים מכל המינים. אני אוהבת את זה שאני לא כבולה, שיש לי הרבה חברים, כל אחד מהתחום שלו, וכל אחד מעשיר אותי בצורה אחרת".
השתיים, כאמור, חולקות רשמים מזוגיות מתפקדת כהלכה. אחרי שעופרי סגרה את הבסטה והקימה בית בישראל, כרגע ורד על הכוונת. "כל החיים חשבתי שלהתחתן זה מטופש", היא אומרת. "לא הייתי ילדה שחולמת על שמלות כלה, אבל קרה לי משהו בזמן האחרון. אני עדיין לא חולמת על חתונה גדולה, אבל יש משהו בברית הזו שפתאום נראה לי מיוחד. זה מחרמן אותי. פעם הייתי בזה לזה, היום נראה לי פתאום שיש בזה משהו נכון ונורמטיבי".
להכין את הצ'קים?
ורד: "הכיוון הוא רציני. בשביל זה אנחנו פה, זה חלק מהקיום האנושי. מוזר שאני מדברת ככה, נכון?".
עופרי: "גם כשירון ואני התחתנו זה היה לי מוזר. אף פעם לא דמיינתי את החתונה שלי וזה היה היום הכי מרגש בחיים שלי. רצתי לשירותים 20 פעם מרוב התרגשות ובכיתי וצחקתי ונישקתי וחיבקתי. זה היה יום כל כך מטלטל. לא ידעתי איך מתנהגת כלה. ועוד הייתי בהיריון, ושתיתי, ועישנתי. מאוד הזוי".
עישנת בהיריון?
עופרי: "היה לי אישור מהרופא לעשן קצת. בכלל, אני מעודדת את העולם לעשן. זה מרגיע. העולם יהיה הרבה יותר רגוע אם כולם יעשנו. אוף, אני נורא אוהבת לעשן".
מה דעתכן על זוגות שמתגרשים?
עופרי: "עצוב כמה שזה נהיה טריוויאלי. אני רואה זוגות בני 50 שמפרקים את החבילה, או זוגות שמפרקים אחרי זמן מאוד קצר. זוגיות זה משהו שדורש עבודה יומיומית".
כמו מה למשל?
עופרי: "סבתא שלי תמיד אומרת לי'אל תפילי עליו את מצבי הרוח שלך'. היא לא אישה שמרנית, היא מאוד ליברלית. ואתה יודע מה? היא צודקת. זה לא שוביניסטי, ככה צריך. זה לשמור אחד על השני, לא להכניס מצבי רוח הביתה".
צריך גם לדעת לבחור את הפרטנר המתאים.
עופרי: "לי הייתה רשימה של דרישות. באמת רשימה, במחברת. אני כותבת על דף מה שאני רוצה, אני מאוד מסודרת. ירון ענה על כולן. במקום הראשון היה כתוב שאני רוצה בן אדם שייתן לי פייט. שיהיה בגובה העיניים, שיידע לנהל איתי דו-שיח, שייתן לי השראה, שירים אותי".
ורד: "איזו מצחיקה את. לי לא הייתה רשימה, אבל כן רציתי מישהו שירוץ איתי, שנרים אחד את השני ונדחף קדימה לעבר מטרה משותפת. גם הומור מאוד חשוב לי. ושיהיה חבר. זה שותף לחיים. היה לי חשוב שלבן זוג שלי יהיה צורך כמו שלי בברית. שאנחנו באש ובמים, מחזיקים ידיים, אני ואתה נגד העולם. אני יכולה להסתדר לבד, אבל אני בוחרת לעשות את זה בזוג".
עופרי: "לי היה חשוב שהוא יבוא מאותה מנטליות שאני הגעתי ממנה, מאותו חום ואהבה שגדלתי בהם. אחד הפרמטרים שתורמים להצלחה של קשר זה שאתה בא מקן משפחתי חם. גם אני וגם ירון באים מהורים שהם בזוגיות הרבה שנים. יש ערך למשפחה ולקן. שנינו גדלנו על אותם ערכים".
ורד : "גם לי זה היה חשוב, דווקא כי לי לא היה מודל לחיקוי והיה חשוב לי מישהו שיעזור לי ללמוד איך עושים את זה".
מה עם מקצוע?
ורד: "אף פעם לא בחרתי בני זוג לפי מקצוע. יצא שבחרתי מישהו שמשיק לתחום האמנותי שלי, זה יוצר איזשהו עניין, אבל לא הייתי פוסלת מישהו בגלל שהוא עורך דין או רופא או משהו כזה".
עופרי: "אני חושבת שאחד הפרמטרים לחיבור ביני ובין ירון זה שהוא גם אמן. הוא אומנם גם משלב סוג של מדע, אבל זאת אמנות. אף פעם לא נמשכתי לשחקנים. זה פשוט מקצוע לא גברי בעיניי. אני היחידה שעברה בית ספר למשחק בלי להתנשק עם אף אחד. אני מעדיפה להתנשק עם בנות מאשר להתנשק עם שחקן. זה מקצוע קשה, אנחנו נתקלות באנשים לא צעירים, שצריכים להאכיל שלושה פיות, והם באים לאודישנים וזה לא נעים. אחד הפרמטרים לגבריות בעיניי זה שקודם כול יפרנס את המשפחה שלו בכבוד, אבל גם אישה צריכה להביא כסף הביתה, זה מאוד מחזק את הנשיות שלה. צריך חופש כלכלי".
אין כזה דבר מקצוע לא גברי, כמו שאין מקצוע לא נשי.
עופרי: "בטח שיש. נהגת משאית זה מקצוע לא נשי. אישה צריכה להיות במקום שבו היא תוציא את הנשיות שלה במלואה".
למה שנהגת משאית לא תוציא את הנשיות שלה?
עופרי: "כי יש בזה משהו שלא ממצה את הנשיות. זה לא שאישה לא יכולה להיות בוסית או מנכ"ל. הנה, בסדרה שלנו טלי שרון היא מנכ"ל. זה מהמם, זה שיא הנשיות. אבל לדעתי האישית, נהגת משאית זה לא לעניין. גם הכי קשוחות בעולם צריכות לצאת מהבית ולהרגיש טוב עם עצמן. אין חיה כזו, אישה שנהנית לעבוד בפחם".
אם לא הייתן שחקניות מה הייתן עושות?
ורד: "דיברנו על זה, כבר כמה שנים שיש לנו רעיון לפתוח ביחד עסק".
עופרי : "אם הייתי מאוד עשירה הייתי קונה דירות ומשפצת אותן, אבל יש לי עוד כמה שנים עד שאגיע לשם. הולכת הכי רחוק שיש, פרקט כזה יקר, דברים מדהימים".
ורד: "אני פרטנרית שלך לזה!".
עופרי: "היו לנו מחשבות עסקיות לא פעם ולא פעמיים. יכולנו לפתוח בוטיק מדהים ברחוב דיזנגוף או בשכונת נוה צדק. לשתינו יש חוש סטייל חבל על הזמן, וורד אשכרה תופרת. אולי נעשה את זה מתישהו. זה מה שמגניב במקצוע שלנו".
ורד: "עופרי מעולה ביחסי ציבור. היא עשתה פעם מכירה וכל עם ישראל היה שם. היא יודעת לשווק את עצמה".
עופרי: "באמת? תודה. אני משתדלת לשווק את עצמי בצורה חיננית".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם