זה שיר פרידה? על הפרק האחרון ב"החיים זה לא הכל"
לכבוד סיום העונה השמינית של "החיים זה לא הכל", מילה טובה על הסיטקום הישראלי הוותיק שעושה כבוד ליצירה המקומית
עצוב שהיא תרד. "החיים זה לא הכל" יח''צ
לא סתם החזיקו הקברניטים ולא הרפו מהסדרה המנצחת הזאת, שהגיעה אתמול לסיום עונתה השמינית (בשנים הראשונות שודרה בטלעד עליה השלום).
הדיבור הוא שהיא תחזור לעונה תשיעית ואחרונה, שתשודר במהלך 2011 ותרד. קודם כל עצוב שהיא תרד, כי אין לנו באמת בנק של קומדיות מצבים שאפשר להתגאות בהן. ראיתי בטוקבקים צער אמיתי של צופים אדוקים, שבודקים בכל מקום אפשרי אם באמת הסדרה תחזור בעונה הבאה, ואף אחד לא נוטש אותם.
אין דבר כזה צופה ישראלי טיפוסי, אבל אילו היינו מפלחים את דפוס הצופה הקלאסי של "החיים זה לא הכל," היינו מזהים בו את המעמד הבינוני, זה שנושא בעול המרכזי כאן.
הישראלים האלה אוהבים לראות את עצמם מתבוססים בחיים הבינוניים, השגרתיים והלא חגיגיים שלהם. זו סדרה אהובה כי היא כתובה מצוין (שאפו לדניאל לפין, עופר קניספל, חיים אידיסיס וגאיה וילדמן), מבוימת מדויק (עדי בנימינוב) וכוכביה המצוינים מציפים את המסך.
ענת וקסמן מופלאה, קושניר נהדר, עידן אלתרמן עושה את העבודה ואני עושה עוול לאחרים כשאני לא מזכיר אותם. על רקע הסחי סביב, היא בעיקר עושה כבוד ליצירה הטלוויזיונית המקומית.
"החיים זה לא הכל", ערוץ 2
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם