הדרך קצרה, החוג צומצם: ראיון עם אושיק לוי
הוא פעיל כזמר כבר יותר מ-40 שנה, חלקן מצליחות מאוד, ועדיין - אלבום חדש (ומצוין) של אושיק לוי רחוק מלהיחשב כאן לאירוע תרבותי מכונן. לוי עצמו טוען שהוא שלם עם מעמדו, מפגין בקיאות בסצנת המוזיקה העכשווית ומדבר בהרחבה על חברו הטוב, חנן גולדבלט, שאותו הוא ממשיך ללוות גם בכלא
ההפתעה היא לא רק בפרשנויות המקוריות לשירים, אלא גם בעצם הבחירות שעשה ביוזמתו ובעידודו של הגיטריסט זיו ריינר, המפיק המוזיקלי ויוזם הפרויקט. כך, למשל, בין "איש בלי נצח" של החברים של נטאשה ו"אל תפחד" הזכור מהביצוע של ריטה, אפשר למצוא את "שלמונזה" של משינה, "חור בלבנה" של רוקפור, "סיכוי קלוש" השרון הולצמני ואת "כל קיץ" של מיקה קרני, כולם מוגשים בקול הקסם המעושן של לוי.
מבט בקריירה הענפה של אושיק לוי מגלה שהמצאה של שיר (או של עצמו) מחדש היא אקט שגרתי. היא כוללת שיאים מגוונים מאוד כמו שלישיית התאומים, להיטי רוק כמו "חוזה לך ברח", קלאסיקות מיינסטרים דוגמת "יונתן סע הביתה" ו"זה מכבר", ואלבום שלם עם שירים בעברית על מנגינות של שירי לדינו.
למרות ההכרה שלה זכה, מעולם לא הייתה סביב לוי ההילה הכמעט מיתית שיש סביב אריק איינשטיין, שלום חנוך או גידי גוב, על אף שהיה חלק מהברנז'ה של אותן שנים. לטענת לוי, הוא מעולם לא מדד דברים בפריזמה של מה יצליח ומה לא, ולכן אינו מוטרד מהסטטוס הנוכחי שלו. לא בטוח שזה נכון.
אבל צריך לציין שהוא לא נשכח: הצעירים מזהים אותו מהתפקידים שעשה בתוכנית "השמינייה" או "השיר שלנו", והמבוגרים יותר זוכרים לו חסד נעורים מ"בלי סודות". כיום הוא ממשיך להופיע, בהופעות סגורות ובמסגרת המופע "שירת סלוניקי", שבו הוא משתף פעולה עם גילה חסיד, מקהלה ושבעה נגנים.
מאז 2002, עובד לוי גם בצוות הניהול של תאגיד אשכולות (עם ששי קשת, שייקה לוי ואילי גורליצקי - המנכ"ל והיו"ר), האחראי על שמירת זכויות המבצעים בארץ. "שאף אחד לא יחשוב שעושים פה הון", הוא אומר על אשכולות, וגונב עוד שאיפה מהקאמל ("אני נהנה מזה אז למה להפסיק?"), "אבל אין ספק שמי שפונה אלינו ומגיע לו - מקבל את שלו".
עניין האכיפה נשמע קצת קשה לביצוע.
"נכון שלא ניתן להגיע לכל מקום, אבל עם המקומות הגדולים כמו אולמות שמחה, קניונים או גופים גדולים יש לנו הסדר. וכמובן, עם רשות השידור והרשות השנייה".
מבחינת התגמולים לזמרים, אתם מרגישים שקיים הבדל בין ז'אנרים מצליחים יותר או פחות?
"לא יעזור כלום - כבר שנים שבמקומות הראשונים תמצא תמיד את אריק איינשטיין, שלמה ארצי, שלום חנוך, יהודית רביץ ופוליקר. יש ביניהם כמובן את אייל גולן ושרית חדד, אבל הם עדיין במקומות הגבוהים".
אגב תגמולים, איפה עומד הנושא של הפתיח ל"חוזה לך ברח", שבו השתמשה הלהקה הבריטית מטאפיקס ב-2006?
"אני מנסה לשכוח את המקרה, למרות שזה צרם לי מאוד. מה שקרה הוא שהיות ואני בעל המאסטר, נתתי ללהקה את הזכות להשתמש בעיבוד של השיר. אף פעם לא התיימרתי להגיד שכתבתי את המילים או את הלחן. השאלה הייתה עקרונית ועל זה לא נענתה תשובה - האם ביצירה הזאת העיבוד עומד בפני עצמו.
"התייעצתי עם כל מי שרק אפשר כולל עם יענקל'ה רוטבליט, כותב המילים עצמו, שהיה אז יו"ר אקו"ם. זה
"אתה יודע, גם שופטים טועים לפעמים. ודאי וודאי כאלה שאינם מבינים במוזיקה. בכל אופן קיבלתי את מה שהיה ובזה ראיתי את העניין כסגור".
אם כבר מדברים על בתי משפט ועל שופטים, קשה שלא להזכיר בשיחה עם לוי את פרשת חנן גולדבלט - שבשנת 2008 הורשע בביצוע מעשי אונס ועבירות מין נוספות בנשים שאותן לימד משחק. כמה שנים קודם לכן, כשהתפוצצה הפרשה, התייצב אושיק לוי לצד גולדבלט. כך גם בתחילת יולי, כשבית המשפט העליון החליט לדון בערעורו, בנושא הפחתת עונשו. לוי בן ה-66 צעיר מחברו בשנתיים וחצי.
השניים הכירו לאחר שחרורו הצבאי, כשגולדבלט סירב להיות הגשש הרביעי והקים ב-1964 עם פופיק ארנון ולוי את שלישיית התאומים. "אני מכיר את הבן אדם מהבפנוכו", אומר לוי על גולדבלט.
"גרנו יחד והופענו יחד. אני מכיר את אופיו ויודע מיהו כבן אדם. הוא היה רווק מבוקש עם מחזרות מפה ועד להודעה חדשה. מה שקרה בעניין של חנן מבחינת הגנה מן הצדק, שזאת זכותו של הנאשם, ושיבוש הליכים משפטיים שקרו בה, כמו פרסומים בעיתונים והדלפות מהמשטרה, עבר את הגבול. זה לא רק במקרה של חנן, תראה בכלל מה נעשה בארץ - התקשורת, שהפכה למעשה לאלוהים, הורידה ראש ממשלה עוד לפני שנשפט, ובינתיים נופל אישום אחר אישום בעניינו".
ולגופו של עניין?
"באופן טבעי אני מקורב לחנן כחבר, וכשראיתי את כל ההתנהלות נגדו בתקשורת התעוררו אצלי המון סימני שאלה וספקות. כיום, לאחר שחקרתי את הנושא מכל היבט אפשרי, אני מאמין שהוא לא עשה את מה שמיוחס לו.
"העונש שהוא קיבל, שלוש שנים של מעצר בית ועוד שבע שנים בפנים, חמור מאוד - נהגים שהורגים אנשים בכביש לא מקבלים כזה עונש. אנחנו מאוד רוצים להאמין שנעשה צדק, אבל בסופו של דבר כנראה שכל הפרסומים המוטים בתקשורת עשו משהו. אני מקווה שיום אחד יפורסמו פרוטוקולי החקירה וגביית העדויות שנעשתה.
"הערעור נערך בדלתיים פתוחות, בפעם הראשונה במקרה הזה, למרות שמהתחלה ביקשנו את זה. פתאום, בעקבות הפתיחה של המשפט, היו עיתונאים שגילו כל מיני דברים שאף אחד לא התייחס אליהם קודם לכן. אמרו 'אה, באמת? אז הוא הכיר אותה שנתיים וחצי אחרי התקופה שהוא אנס אותה? לא ידענו'.
"תשמע, אני אב לשלוש בנות ושלא יספרו לי סיפורים. אמרתי מראש שאם חנן יימצא אשם בבית המשפט אקבל את ההחלטה ואלך לבקר אותו בבית הסוהר. נכון שהוא לא טלית שכולה תכלת, אבל הוא בטח שלא סכנה לציבור או כפי שהוגדר 'האנס הכי גדול בארץ ב-30 השנים האחרונות'.
חנן הוא לא בני סלע, הוא לא אחד שמאיים עם סכין וקורע את הבגדים. ב-10 באוקטובר האיש יהיה בן 69 וכבר שילם מחיר גדול מבחינה ציבורית. הרי מי יעסיק אותו אחרי מה שקרה?".
כאחד שעמד לצד חנן וספג לא מעט ביקורת על כך, עד כמה כל המקרה היה טראומתי בשבילך?
"אמרו שהברנז'ה תמכה באנס הסדרתי הכי גדול שהיה בתולדות המדינה. איך אפשר להגיד כאלה משפטים? זה כל כך מקומם, כל כך מרגיז, כל כך מגמתי. בתחילת הדרך, כשכל מיני אנשים התפלאו שאני עומד לצדו, עניתי שחברים זה לא רק בדן ובאגד".
"לפחות שלוש פעמים בשבוע חנן מצלצל אליי מהכלא ואני מבקר אותו לפחות אחת לשבועיים-שלושה. כל מי שבא לבקר אותו יכול לקנות לו עד שני כרטיסי טלפון כאלה של 240 שיחות, שעפים מהר מאוד. אנחנו מדברים על החיים והוא גם מתעניין באלבום החדש שלי, הוא ראה למשל את הכתבה שעשו עליי בערוץ 2 ואמר שהוא מאוד נהנה ממנה ועצם זה שהזכרתי אותו שם עשה לו טוב".
מי עוד מבקר אותו פרט אליך?
"בכל שבוע באים לבקר אותו לפחות שלושה אנשים - בשישי, בשבת או בראשון. לצד אחותו שתומכת בו ומבקרת אותו עם בני משפחתה, יש גם את החברים שמגיעים כמו חני (נחמיאס, ח"ל), הדר גלרון או שייקה לוי, וגם החבר'ה הנהדרים שלו מתקופת 'הכפר הירוק' כמו אהוד ערמוני וחנן פרנקל, שבראשם היה פולי ז"ל".
ואיך ילדיו מתמודדים עם העניין?
"יש לו שני ילדים מאשתו לשעבר, בן בן 24 ובת 17, שגרים עם אמם בבוסטון. לאחר הסערה נוצר ביניהם קשר טלפוני כמעט יו מיומי. הם מגיעים לארץ פעם או פעמיים בשנה, ובפעם האחרונה בנו הגיע לבקר אותו. זה בהחלט סיפור מאוד לא קל".
איך מתנהלת שגרת יומו בכלא?
"תשמע, כלא זה כלא - אין לך יותר מדי מה לעשות שם ובטח שלא מדובר במקום סימפתי שהייתי ממליץ עליו למישהו. יש לך שעתיים ביום בבוקר ושעתיים אחרי הצהריים לצאת החוצה, אז הוא עושה התעמלות או הליכה ושומר על כושר. גם זה לא תמיד נעים בחום הנורא של הקיץ.
הוא אמר לי פעם משהו כמו 'אושיק, אין פה מזגן אלא רק מאוורר שלוקח את החום מ-35 והופך אותו ל-49 מעלות' (צוחק). היום שלו עובר גם בצפייה בטלוויזיה ואם אני זוכר נכון הוא גם עובד באפסנאות שם. הכלא מחולק לכמה אגפים והוא מקפיד שלא להתערבב שם. הוא מה שנקרא 'שומר על פרופיל נמוך' ומקבל את הכבוד שלו".
הוא אופטימי לקראת ההחלטה בערעורו?
"לחנן יש חוזק נפשי גדול מאוד. הוא נמצא בפנים כבר שנה ושמונה חודשים ואמרתי לו: 'אני לא הייתי מחזיק מעמד עם כל מה שעברת'. העובדה שבית המשפט העליון קיבל את הבקשה לקיים ערעור וששמעו את הטענות שלנו בדלתיים פתוחות אומרת דרשיני. ודאי שחנן משדר אופטימיות והוא בונה על זה שאולי בעליון יבינו שנעשו פה טעויות ושאפשר להפחית בעונשו. זה מה שבעצם מחזק אותו".
לאושיק לוי ארבעה ילדים, בן ובת מנישואיו לדוגמנית ולשחקנית עירית רזילי (שנפטרה בשנת 2003 ממחלת הסרטן, ולזכרה הוקמה קרן עירית רזילי-ליבוביץ לעידוד הפקות קולנוע). כיום הוא נשוי לעדנה, וממנה יש לו שתי בנות.
בתו נועה בת ה-28 הכינה לו הפתעה ליום הולדתו ה-65 המבוססת על הפתקאות שכתב לה במהלך השנים: השיר "ילדה שלי", שכתבה ועיבדה עם ארי גורלי וזיו ריינר ואף בחרה לבצע. המחווה ריגשה את לוי ובאלבומו החדש הוא הקליט בקולו את השיר. עדיין, סוג של חידוש לשיר קיים.
לוי, בסיוע רוח גבית מהביקורות הטובות שנכתבו על האלבום החדש, כבר טרוד בחזרות לקראת הופעת הבכורה עם השירים המחודשים שתיערך במרכז ענב בתל אביב ב-4 בנובמבר. "אף פעם, בכל הקריירה שלי, לא הסתכלתי על הדברים ברמה של מה ילך ומה לא", הוא מסכם. "תמיד השתדלתי לבחור שירים טובים ולבצע אותם כמו שצריך בתקווה שאנשים יאהבו אותם".
- האזינו לשיר "סיכוי קלוש"
- האזינו לשיר "ילדה שלי"
- האזינו לשיר "כל קיץ"
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם