משפחתי וסדרות אחרות: בידור משפחתי לשעות הצום
לחוצים לקראת האווירה המשפחתית הצפופה בסוף השבוע הארוך של כיפור? קבלו פרופורציות מכמה משפחות מאתגרות יותר משלכם להעביר איתן את הצום
הכל דבש // ההוכחה המוחצת לכך שגם אצלנו יודעים לעשות טלוויזיה משפחתית, עוקצנית ובועטת, במיוחד אם היא מבוססת על החיים האמיתיים. יעל פוליאקוב, היוצרת והשחקנית הראשית, בנתה את הסדרה על התרחיש הטרגי-קומי שבו ילדים בוגרים גרים בבית ההורים המזדקנים. פוליאקוב, בן זוגה החתיך ושני האחים שלה, אביתר וערן (איתי תורג'מן ויוסי מרשק, בליהוק מושלם), נופלים יחדיו על פולי (ישראל פוליאקוב ז"ל), הגשש המיתולוגי, ונילי (בעונה הראשונה בגילומה של שוש עטרי ז"ל, בשנייה בגילומה של שוש פוליאקוב תבדל"א), האם התוססת, כל אחד מסיבותיו הוא. כולם מפריעים לכולם, אף אחד לא שומר את דעותיו לעצמו, וקללות עסיסיות עפות באוויר בתדירות מפתיעה. בעונה השנייה המציאות הופכת מציאותית יותר, כשהמשפחה מתאבלת על מותו של פולי, ואמה האמיתית של יעל מחליפה את שוש עטרי, שנפטרה, בתפקיד אם המשפחה. מבולבלים? אלה החיים.
הסופרנוס // הטלוויזיה האמריקאית, ובעיקר המשפחה כפי שהיא משתקפת בה, לא הייתה שלמה בלי המשפחה האיטלקית הזאת. ג'יימס גנדולפיני ואידי פלקו הלהיטו את חיינו עם בגידות, ריבים, פרידות והשלמות, אבל יחסי האהבה-שנאה שלהם הם רק קצה הקרחון במה שיש ל"סופרנוס" להציע בתחום המשפחתי והזוגי. המשפחה הגרעינית הזאת הופכת לחלק ממשפחה רחבה הרבה יותר, משפחת המאפיה, שבתוכה חיים טוני, כרמלה, אנתוני ג'וניור ומדו, שמנסים, על אף הכל, להגשים את חלום הבורגנות האמריקאית. יצירת המופת הזאת רומזת ליצירות קלאסיות רבות ומתעמתת עם האפשרות של משפחה בעולם המודרני. אחד השיאים, כמובן, הוא כשאמו של טוני מנסה לרצוח את בנה שלה. העונש לא מאחר לבוא.
נשואים פלוס // 13 שנה חלפו מאז ירדה מהמסך "נשואים פלוס", האמא הרוחנית של כל קומדיות הווייט טראש באשר הן. גם במאה הבאה ייזכר אל באנדי כאיש האומלל עלי אדמות, בזכות ליהוק מבריק של בני משפחה רקובים - פגי הבימבו, קלי הטיפשה ובאד חסר היכולת. בינתיים, בסוג של פיצוי קוסמי, אל באנדי מככב ב"משפחה מודרנית", שם משפחתו רקובה אך נהדרת ואשתו היא בימבו לטינית לוהטת. ובחזרה לשנות ה-90 המוקדמות: שום דבר גדול לא התרחש בבית משפחת באנדי, ובכל זאת הם הצליחו להצמיד אותנו למסכים. אולי כי הם יצרו על המסך את הקריקטורה המופרזת ביותר של כל מה שקורה בבתים שלנו: אפס תקשורת, אפס שיתוף פעולה, אפס אמביציה. הלוואי על כולנו כנות כזאת.
עמוק באדמה // הנחת היסוד של משפחת פישר היא שבכל פרק מת מישהו. והמוות הזה, בכל פרק, מאיר את משפחת הקברנים באור אחר ומונע מ"עמוק באדמה" להפוך לאופרת סבון, על אף חילופי הזוגות, גילוי העריות והדרמות הקטנות. רק אחרי מותו של האב, נתנאל, מרגישה האם רות חופשייה להתוודע לעצמה, תוך שהיא יוצרת את דמותה של אחת הנשים האינפנטיליות והמקסימות על המסך. מכל קצוות הארץ מתאספים ובאים הילדים: נייט המרדן (פיטר קראוזה, עכשיו אב לילד הסובל מתסמונת אספרגר ב"הורים במשרה מלאה"), דיוויד, ההומו הרגיש (היום רוצח סדרתי ואב טרי ב"דקסטר") וקלייר הדיכאונית (לורן אמברוז). השתיקות הרועמות, הצילומים הדרמטיים והדיאלוגים המבריקים אומרים את כל מה שיש להגיד: עמוק בפנים, אפילו פה קיימת אחווה משפחתית.
משפחת טננבאום (2001) // רק במוחו הקודח של הבמאי ווס אנדרסון יכולה להיוולד כזו חבורה של אינדיבידואלים מיוסרים, שבמקרה חולקים את אותו שם משפחה. לוק וילסון, גווינת פאלטרו בתפקיד מבריק ובן סטילר בחליפת ספורט אדומה הם אחים גאונים ומוזרים, שנאלצים לחזור זה לחייו של זה כאשר אביהם, רויאל (ג'ין הקמן המרגש) מבקש את סליחתם ואת סליחת אמם, אתלין (אנג'ליקה יוסטון המדהימה) לאחר שנים של היעדרות. טראומות מהעבר, בשילוב האישיות הייחודית של האחים הלוקים בכשלים תפקודיים כאלה ואחרים, מעציבות ומשעשעות בוזמנית, בדיוק כמו קרוב משפחה פתטי ואהוב שמעולם לא היה לנו.
משפחת אדמס (1993, 1991) // סדרת הקומיקס, שהפכה גם לסדרה טלוויזיונית ולסדרה מצוירת, זכורה בעיקר בזכות שני הסרטים המקסימים שגרמו לכל ילד וילדה בשנות ה-90 לחשוב שחיוורון ושחור זה הכי מגניב. גומז, מורטישה, וונסדיי ופאגסלי, משפחה מורבידית אך שמחה בחלקה, מאוימת בסרט הראשון על ידי הדוד פסטר, נוכל מטורף שזומם על הכספת המשפחתית. בסרט השני נוכלת גולד-דיגרית משתלטת על קרוב משפחה אחר, והמשפחה מתגייסת לעזרתו. מוזרים, קצת מפחידים ולכאורה לא רגילים, בני משפחת אדמס מפגינים אחווה משפחתית, נאמנות ללייף-סטייל, כנות ותשוקה לחיים.
רסיסי אפריל (2003) // סרט אינדי קטנטן וקולע שסובב סביב אחד החגים האמריקאים הכי קלסטרופוביים - חג ההודיה. בקושי תזהו את קייטי הולמס (שמחיי המשפחה שלה במציאות מישהו עוד יעשה סרט יום אחד) כאפריל, צעירה שגרה בניו יורק עם בן זוג אפרו-אמריקאי ומזמינה את משפחתה לארוחת חג כדי לפגוש אותו. אם המשפחה גוססת מסרטן וזהו כנראה הטיול האחרון שלה, מה שלא מפריע לה להיות חדה וביקורתית כלפי בתה הקטנה והמופנמת, שמצטרפת למסע. שאר בני המשפחה נקרעים בין חוסר החיבה לאפריל, הבת הסוררת, ובין הצורך לרצות את האם, והמפגש בין התא המשפחתי לכבשה השחורה משאיר טעם חמוץ-מתוק בפה. בדיוק כמו הקינוח של סבתא.
כנפיים שבורות (2002) // הקול השבור של אורלי זילברשץ-בנאי לבדו מסוגל לשבור כל לב בריא, וכשהוא חולש על פני עלילה עצובה ומרגשת כל כך אפשר להוציא את הממחטות בלי ייסורי מצפון. לאחר מות האב מנסים האם וארבעת ילדיה לאחות את השברים. כמו בכל סרט ישראלי על אשכנזים, גם כאן יש הרבה שתיקות וניכור, ומתחת לפני השטח מבעבעים יצרים וכאב. גם זילברשץ-בנאי וגם מאיה מרון, בפריצה גדולה לחיינו, מציבות דמויות קוהרנטיות ומדויקות, קצת מוכרות, קצת אחרות, שיחד מרכיבות משפחה לא שלמה.
חלף עם הרוח - מרגרט מיטשל // במבט ראשון נדמה ש"חלף עם הרוח" הוא יותר סאגה רומנטית מאשר משפחתית, אבל רוח המשפחתיות מרחפת מעל סקרלט או'הארה באשר תלך. שבירת מסורות דרומיות ופיתולי עלילה סביב קשרי משפחה נמצאים כאן בשפע. בתחילת הספר סקרלט נישאת לאחיה של מלאני, האישה שגנבה את אהוב לבה, אשלי, והופכת ל"אחותה". מאוחר יותר, ומשיקולים כלכליים, היא מפתה את המחזר של אחותה הקטנה ומותירה אותה נטושה ונבגדת. עם זאת, הכבוד המשפחתי, ההורים האהובים וטרה, האחוזה האפית, נותרים עמוד השדרה של סקרלט נטולת העקרונות, והמוני הדודים והדודנים, שמפוזרים ברחבי ג'ורג'יה, מציבים מודל לצביעות ו"התנהגות ראויה לליידי", שסקרלט מעדיפה לדחות.
אלוהי הדברים הקטנים - ארונדהטי רוי // אחד הרומנים היפים והרגישים שנכתבו בנושא המשפחה מתרחש בהודו. התאומים אסטה ורחיל גדלים ללא אב וחוזרים לחיק המשפחה המורחבת עם אמם המרדנית, אחרי פרידה מאביהם האלים. הקשר בין התאומים סימביוטי וטלפתי, ויחד הם ניצבים מול הסבתא, הסבא והדודה הזקנה, שמלאים ביקורת ותחושת גועל מאמם ומסגנון חייה, שכולל רומן אסור עם גבר מקאסטה נמוכה יותר. השילוב הקטלני בין מסורת, תשוקה, שמרנות וסודות משפחתיים, שכתוב בשפה ציורית וקסומה, יוצר סיפור משפחתי כואב ומרתק.
אנה קארנינה - לב טולסטוי // "כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, כל משפחה אומללה - אומללה בדרכה שלה", מבטיחה שורת הפתיחה המפורסמת ומקיימת: לא אחת, אלא שתי משפחות אומללות לתפארת מניעות את העלילה. אנה קארנינה, גיבורה יצרית, מודרנית ונשואה לגבר משמים, מתאהבת בורונסקי, איש צבא אלגנטי, ומייסרת את עצמה, את בעלה החוקי ואת משפחתה עד הסוף המר. גם אחיה, סטפן אובלונסקי, בוגד עם האומנת, בזמן שחברו הטוב, המצטיין בשם המשפחה היהודי לוין, צועד אל עבר האושר המשפחתי שלו בצעדים כבדים. הדילמות והמשברים ביצירת המופת משנת 1878 אקטואליים להפליא גם היום, ורמת הדרמה לא הייתה מביישת את "שושלת".
הכול מואר - ג'ונתן ספרן פויר // קונספט המשפחה הופך למעניין עוד יותר כאשר הוא נפרש על פני יבשות ודורות. "הכל מואר", הרומן שהפך את ספרן פויר לשם דבר בספרות האמריקאית העכשווית, עושה את העבודה עם עלילה מפותלת ומלאת הומור על חיפוש שורשים, היסטוריה וזהות. ברומן האוטוביוגרפי, למראית עין, הגיבור הצעיר נוסע לאוקראינה כדי לאתר אישה שהצילה את סבא שלו מהנאצים ולפתור כמה עניינים בעברו המשפחתי. במהלך המסע הסהרורי הוא רוכש חבר טוב, אלכס האוקראיני, מגלה פרטים פיקנטיים על הסב ולומד להכיר את המשפחה ההזויה של חברו החדש.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם