אבודים בתל אביב: על "אבודים באפריקה"
"אבודים באפריקה", המיני סדרה החדשה של YES, עמוסה הומור ברנז'אי נושך, ליהוק מצוין וכמה הברקות תסריטאיות. אם תתנו לה צ'אנס תגלו תענוג משעשע וחצוף
אבודים באפריקה, ימי ראשון, 22:00, yes drama HD
הפרק הראשון מתחיל במשרד הפרסום של חברת הבגדים "האני". שלומצי (שרון שטרק המקסימה), מספרת בגאווה שאת קולקציית הבגדים החדשה יצלמו באפריקה. כדי שהסדרה תצחיק, החליטו יוצריה להקצין את הדמויות עד הסוף.
למשל, כשנציגת משרד הפרסום מציגה את קונספט הפרסום, היא מחנטרשת ראשי תיבות וזורקת מונחים כדי שהיא תישמע רצינית. הפרק הראשון נפתח בסצנה שבה היא, עם המון התנשאות וציניות, מקרינה ומקריינת מצגת פאוור פוינט שבה נאמר: "בהתאם להחלטה שלנו להעביר את מותג האני ממותג סקסי, אורבני וחצוף, למותג ספונטני, בינלאומי ואותנטי (מה זה אומר בעצם? - י.ט), הפרומיס החדש שלנו לעונת 2010 יהיה GO SOMEWHERE YOU'VE NEVER BEEN BEFORE - או כמו שאנחנו כבר קוראים לזה כבר במשרד - GSYNBB". מה את אומרת.
כל מי שהתקרב למרחק יריקה ממשרד פרסום או יח"צ מכיר את ההתנשאות כלפי הלקוחות וכלפי העולם באופן כללי, את השימוש בשפה האנגלית כדי להשמע חשובים ואת הררי הרוח והצלצולים שעוטפים את הכל. בתחום הזה, הצליחו ב"אבודים באפריקה" מההתחלה לזהות את העניין ולצחוק עליו כהוגן.
למרות חוסר הדיוק (אין לשלומצי הזאת בוס? עובדים? איפה מנכ"ל משרד הפרסום, למשל? ואין לחברת "האני" סמנכ"ל שיווק? אם כבר, אז לדייק עד הסוף), הכל מצלצל מוכר למי שחווה על בשרו את התופעה.
אדי וקסלר (צחי גראד המעולה) מגלם את מנכ"ל חברת הבגדים האני - טיפוס דוחה ושוביניסט ("צ'אד, צ'אד, אבל העיקר שיהיו צ'אדיים") שמכיר את המציאות בדיוק כמו שהיא. הוא יודע שהפלצנים ממשרד הפרסום רוצים לצלם את הקטלוג באפריקה רק כדי להרוויח טיול קטן לחו"ל על חשבון העבודה, אבל הוא גם יודע שמדובר בהוצאה של פרוטות לעומת ההון שהוא גורף כאשר הוא לא מייצר בארץ, אלא בסדנאות-יזע במזרח-הרחוק שבהן מועסקים ילדים בתנאים עלובים ונצלניים.
הגישה הצינית והאספיקסיטית שמלווה במשחק מוגזם בכוונה, מלווה גם את שאר השחקנים על הסט – הפרזנטורית היפה והמפונקת היא צליל-רום-מיתר (רותם סלע), ולצידה משחק הפרזנטור שהוא גם בעלה - יניב מיתר (עידן חביב), שמגלה באיחור כי עומדים לזרוק אותו ואת אשתו מתפקיד הפרזנטורים של "האני" ולכן הוא מתכנן "מכה", בעזרת הימור בכספי אשתו ובכספם של אחרים, על תוספי מזון שמשווקים בשיטת פירמידה.
אסטריד היא הדוגמנית שמגיעה לחו"ל כדי להשתתף בצילומי הקטלוג ולועגת לניאנדרטליים של ארץ הקודש. גם כאן נרשמת קריצה משמעותית לברנז'ה, מאחר ואת דמותה של הדוגמנית הרזה והטיפשה מחו"ל נבחרה לגלם הדוגמנית הרומנית לוקה, ששם משפחתה הוא שקד.
וכן, בעלה הוא ספי שקד
שני ליהוקים שמעלים את רמת החנופה למדינת תל אביב לכדי אמנות היא צמד האחראים על האיפור והשיער שבסט – יובל רז ומושיק גלאמין. השניים מגלמים שני גאים מוחצנים שגם משתמשים בלשון נקבה האחד כלפי השני ופשוט מאוד מאוד מצחיקים, הגם שמעניין איך אנשים שגרים מחוץ למדינת תל אביב יהיו מסוגלים לאכול אותם.
מעבר לרמת הכתיבה הסבירה של הסדרה, ומספר קטעים מצחיקים שמשולבים בה (סצנת טקס הזיכרון לזכר קורבנות מלחמת ההוטו בטוטסי היא ממש פנינה תסריטאית), הסיבה הכי טובה לראות את הסדרה היא בעיני השחקן (והתסריטאי) מעין בלום ("המשרד" ו"מקום לדאגה").
בלום מגלם הפעם את דמותו של ארון וקסלר, בנו של מנכ"ל חברת הבגדים "האני". הוא גמלוני, שמנמן, לא ממש חתיך (בלשון המעטה), אבל רוצה להיות דוגמן בקטלוג. הוא לא מבין בעסקים אבל רוצה להיות אחראי על צילומי הקטלוג. יש לו קול יבבני אבל הוא מתעקש לחלק פקודות בקול.
הוא מעולם לא הצליח בכלום, אבל הוא משוכנע שהוא יכול לכבוש את ליבה של צליל - הדוגמנית הנשואה והבלתי-מושגת. בזכות המשחק של בלום הסדרה לא רק משעשעת למדי, אלא גם מצליחה למספר שניות אפילו טיפה לרגש.
חוץ ממשחק משובח, בסוף המסר של הסדרה צץ החוצה - הציניות של התעשייה, מה שאנשים יהיו מוכנים לעשות כדי להתפרנס ולהרוויח, התחרותיות, האגו והרצון הסמוי לברוח מהכל מיוצגים כאן בצורה מדהימה. זה למעשה לא "אבודים באפריקה", אלא הרבה יותר "אבודים בתל אביב".
בשורה התחתונה, "אבודים באפריקה" היא קומדיה חביבה ומהנה, שצוחקת מאוד על הברנז'ה והאנשים העובדים בה. היא לא כזו שתשאיר את חותמה בתולדות האומה, או בתולדות תעשיית הטלוויזיה בארץ, אבל בהחלט בילוי מהנה לשעת ערב מאוחרת.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם