ערב טוב: "עבודה ערבית" מסיימת עונה שנייה
הצלחת העונה השנייה של "עבודה ערבית" היא משום שהיא עונה על הקריטריונים שדורש סיטקום. היא מצחיקה בטירוף, יש בה שחקנים ממיסי לב וסצנות לא נמרחות. או שאולי צופי ערוץ 2 הפכו לחובבי ערבים
אף אחד לא יכול עליו, גם לא אבי ניר. פרק סיום העונה השנייה הכה-מהנה של "עבודה ערבית" התרחש במשרדי מנכ"ל "קשר", שבו החתים הבוס את אמג'ד על חוזה לתוכנית טלוויזיה בערבית. המטרה: לענות לתכתיבי הרגולטור הנודניק ולהשתיק בדרך את המבקרים השמאלנים.
רגע לאחר מכן אמג'ד מגלה שבמקום להוביל תוכנית נוקבת בערבית שתשנה את פני המזרח התיכון, הוא מנחה סדרת ילדים בעלות שקל וחצי, שבה הוא מחופש לארנב ורוד. האם "עבודה ערבית" היא הארנב של "קשת "?
נתוני הרייטינג של הסדרה הוכיחו שגם אם מדובר בארנב, זו חיית מחמד המטילה ביצי זהב. כלומר, לא רק שקשוע עם התסריטים הבועטים שלו הכניע את הזכיין הכה-מחושב, הוא גם רשם ניצחון במשקי הבית היהודיים.
צוות מנצח. עבודה ערבית
צילום: פיני סילוק
מאחר שאין סיכוי שצופי ערוץ 2 הפכו לחובבי ערבים, חשבתי כי הפוזיציה של אמג'ד - ערבי שחי בשכונה יהודית צפונבונית וחולם שהבת שלו תחלום בעברית, כמו גם זו של אמאל - עורכת הדין היפה שמעדיפה להתחתן דווקא עם מאיר הליצן ולא עם חברה הפלסטיני (החתיך), הם אלה שקנו את הנפש היהודית. מה גם שהשדים הלאומניים הושמו על הדמויות שהכי כיף לשנוא. אשתו הפולנייה של אמג'ד ואביו המניאק.
אבל נראה לי שהניצחון מתרחש על מגרש אחר. "עבודה ערבית" עונה בהצלחה
על הקריטריונים שדורש סיטקום, אולי הז'אנר הכי אהוב פה (ע"ע רמזור). היא מצחיקה בטירוף, יש בה שחקנים ממיסי לב (מריאנו אידלמן בתפקיד הטלוויזיוני הכי מקסים שלו ונורמן עיסא הענק) ופריסת תפקידים רחבה ומוקפדת-מהלוזר/ווינר, דרך השמאלנית החנפנית, ועד הבני-זונות האמיתיים.
הסצנות לא נמרחות ומתעתעות בך בעדינות של כדור צמר. הלוואי שהעונה השלישית תנזול לאזורי הדמדומים של הטירוף והשיגעון, נקודת המוצא היחידה להכלת הטמטום המזרח-תיכוני.
"עבודה ערבית", ערוץ 2
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם