בית בובות: על "אל תפיל את המיליון" ו"מעצר בית"
הערב החדש של "קשת" עם השעשועון "אל תפיל את המיליון" בהנחיית ארז טל והקומדיה "מעצר בית" בכיכובם של קיציס ופרידמן מוכיח שהזכיינית עסוקה בעיקר בקידום עצמי
''אל תפיל את המיליון'', רביעי, 21:00


גאון של פורמטים. טל ב"אל תפיל את המיליון" צילום: אלדד רפאלי
גם הליהוק של הזוגות הנוירוטיים הוא חלק מהקסם, ופרשנויותיו התכופות של טל לפעולות שאנחנו רואים נעשות בחן יחסי שניתן לעבור עליו בשתיקה. המשיכה לתוכנית כזו היא ככל הנראה הרצון של הצופה לגעת במזומן, חבילות חבילות של שטרות שמופיעות על המסך, וגורמות לך לרצות לעלות בעצמך לשלב הבא.
אבל בישראל כמו שלמדנו בשבוע האחרון, בלי נאמנות אין
אזרחות. וכמובן שאי אפשר לגייר פורמט ל"קשת" בלי לוודא שהוא נאמן לאתר מאקו. וכך נולדה התוספת שתופסת העונה לשם "חדר המצב". עדכון בשידור חי מפיה של ימית סול המדקלם דיווחים לקוניים על השתתפות שלל גולשי מאקו, חסויות חביבות בשילוב העובדה כי כבר עכשיו יש "אלפי גולשים" באתר ופיצול דלוח של התוכנית לשני חלקים: "אל תפיל את המיליון" ו "אל תפיל את המיליון אצלכם בסלון".
שתי התוכניות בשילוב פרוגרמינג מעיק של שני שיבוצים בשבוע יגרמו לכך ששעשועון הברינקס החביב והממכר יהפוך במהרה לעוד כיף מסחרי מתיש, הכל כדי שהרווח יהיה הרבה יותר ממיליון.
''מעצר בית'' , רביעי, 22:15


כמו טיול חברה של "קשת". מעצר בית צילום: אלדד רפאלי
מדובר באחת הסצנות המצחיקות שראיתי לאחרונה בטלוויזיה. שילוב מדוייק של מודעות עצמית עם כתיבה שנונה וקומיות נהדרת. ואז משהו קורה. מיד אחרי הפתיח הופכת "מעצר בית" לתוכנית עמוסה בהתכתבויות עצמיות, עניינים ברנז'איים ובדיחות פנימיות של "קשת", עד שהקסם של סצנת הפתיחה נשכח.
אם היינו בטיול חברה של "קשת", "מעצר בית" בהחלט הייתה יכולה להיות מוקרנת מיד אחרי ארוחת הערב בחדר הקולנוע הגדול שליד הלובי. הפרק הכפול ששודר אמש הורכב רובו מהסנפה עצמית של הזכיינית ושל כוכביה. ברור שהיה פה רצון לעשות הפוך על הפוך ולהראות את העליבות הברנז'אית ותפיסת החיים לפיה "בשבילי הכוכב זה אני", אבל משהו השתבש והתוצר הוא אוסף פאנצ'ים טובים שלא ממש מתחברים לכדי סדרה.
אם "מעצר בית" רוצה לצאת באמירה אמיתית, היא צריכה להוכיח שהיא יכולה להניע פרק "בלי ידיים". הרבה פחות מודעות עצמית, בלי טאלנטים של הזכיינית בכל סצנה שניה, להפחית את הבדיחות הפנימיות על החניון ולהגביר את נוכחותה של נועה פניני המצוינת. אחרי הכל, זה לא שמדובר בפיקסו או מוצרט.