מלך בישול: באודישן של "מאסטר שף"

לאון פלדמן הצטרף לאודישן של הריאליטי "מאסטר שף" שעולה הערב בערוץ 2. אחרי 50 דקות של בישולים שכללו רידוד, ערבוב הרתחה וחיוך למצלמות, הוא שמח שהצליח להגשים חלום קולינרי. אפילו שזה נגמר עם אצבע חבושה

לאון פלדמן | 14/10/2010 15:44 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
אני אוהב לבשל. אני לא מחזיק מעצמי שף, אפילו לא טבח, אבל כן נהנה להתעסק במטבח. אני גם מחבב תוכניות בישול ומאז שאני זוכר את עצמי אני מתענג ממראה של אחרים מזיעים מעל הכיריים. אבל לחשוב שיום אחד אשתתף באודישן לתוכנית ריאליטי כמתמודד על תואר שף נולד, נשמע לי אבסורד.

אבל הנה זה קרה והצלחתי להשתחל לאודישנים של "מאסטר שף", התוכנית החדשה של "קשת" שעולה הערב בערוץ 2. עכשיו רק צריך לחשוב על מנה שתפיל את השופטים או לפחות לא תבייש אותי מול כל עם ישראל, הרי מבחינת צוות התוכנית וגם מצד השופטים המכובדים אייל שני, חיים כהן, רפי אדר ומיכל אנסקי, אני אמור להיות עוד מתמודד עם חלום קולינרי ולא כתב שהסתנן למקום.

מכיוון שאני ממוצא רוסי, ידעתי שחלק מהמנה שלי צריך להיות משם, אבל עם טוויסט מקומי. החלטתי ללכת על מתכון של פילמני, כיסונים מסורתיים שאוכלים בכל בית רוסי, אבל במקום מילוי של בשר או תפוחי אדמה, אשתמש בשרימפס.

את סדרת האימונים וההכנות לקראת האודישן עשיתי אצל חבר יקר ושף מעולה ששידרג את הרעיון שלי, לימד אותי כמה טריקים עם המערוך והכיר לי את רוטב הדגים הידוע לשמצה. לאחר כמה שעות טירונות, הכנות וטעימות, המאסטר שף הפרטי שלי הכריז שאני מוכן לקרב הסכינים.
צילום: יח''צ
מלקק את האצבעות? לאון פלדמן ורפי אדר צילום: יח''צ
טיפות דם בסלט

יום האודישנים התחיל ב-7:00. אמרו שמותר להביא עד חמישה בני משפחה, אז התייצבתי עם זוגתי שתחיה באחד מקניוני ארצנו שחלקו הגדול הוסב לאולפן. הלוקיישן כלל כמה אולמות עם עמדות בישול, חדרי הפקה, חדר אוכל, חדר בקרה, פינות ציוד, מטבח וכמובן האולם בו נמצאים השופטים. אך קודם, צריך לחתום על עשרות טפסים, כולל הבטחה לשמירת סודיות. כמובן שחתמתי, בשביל להיות הנינט של המטבח, אני מוכן לבשל גם בעירום. שמעתי שג'יימי אוליבר עשה מזה קריירה.

הנינט של הבישול. פלדמן עם אייל שני
הנינט של הבישול. פלדמן עם אייל שני צילום: יח''צ
השלב הבא בשרשרת החיול כלל בדיקה מדוקדקת של כל אריזות המצרכים. הלוגואים הוסרו או כוסו במדבקה, החלב הועבר לשקית אטומה, בכל זאת לא רוצים לפרסם את הקרטון של תנובה בלי חוזה שמן בפריים טיים. ואז הגיע שלב קבלת הכלים, החלום הרטוב של כל עקר בית. ההפקה לא חסכה בכלי בישול, סכינים, קערות, סירים ומיקסרים. כל דבר שביקשתי קיבלתי. חבל שהיה צריך להחזיר את זה בסוף, אבל לפחות לא ביקשו שאעשה כלים.

לאחר מכן קראו לנו להיכנס לאולם האודישנים, כדי שנצפה במתחרים מתבשלים אל מול המצלמות. מד הלחץ שלי החל להגיע לנקודת הרתיחה. היו שם עקרות בית מבוגרות שהביאו את כל המשפחה המעודדת, לצד איש הייטק שכנראה החליט שהררי הכסף שהוא מרוויח לא ממלאים את התשוקה האמיתית שלו המתחבאת במחבת, דוגמנית שענטזה לעבר עמדת השיפוט ועוד טיפוסים שלכולם חלום אחד: להאכיל את כהן בקצת שום פלפל ושמן זית או לדסקס על מהות העגבניה עם שני.

לכל מתמודד יש 50 דקות להכין את המנה שבחר, ואז לחכות שיקראו לו לחדר השיפוט. הכל התנהל כמו מבצע צבאי מתוקתק: האודישנים התנהלו בו זמנית, כאשר הצוותים תיעדו את המתרחש וגם ניגשו לקהל ולקחו עדויות, שכנראה ישולבו מאוחר יותר. אגב,
לאנשי ההפקה, מלבד השופטים, כנראה אסור לטעום מהתבשילים, עובדה מתסכלת כשאתה מצלם במהלך יום שלם עשרות בשלנים.

בתום כמה שעות של צפייה וציפיה הגיע תורי. השתלטתי על העמדה, או יותר נכון התפזרתי עליה בכל כוחי. אפילו הצלחתי לחתוך לעצמי את האצבע, כשצוות הצילום מתעד את הדרמה מורטת העצבים וצוות נוסף מתחקר את זוגתי על תחושותיה לגבי תאונת העבודה. דקה לאחר מכן, פלוס פלסטר וכמה טיפות דם ברוטב הסלט, המשכתי בהכנות: מרדד בצק, מערבב שרימפסים, מרתיח מים ומחייך למצלמות. אחרי חצי שעה, כשהמנה כמעט מוכנה, ביקשו שאסיים אותה מול השופטים.

רגעי האמת מול ארבעת השופטים היו מותחים ומרגשים. לא אגלה לכם מה בדיוק קרה בחדר הענק, אבל רק אומר שאייל שני הוא אכן פילוסוף, רפי אדר הוא אכן זמר מעולה, לחיים כהן אין שום קשר לרוסיה ושמיכל אנסקי לא ירקה את המנה שלי בבוז אבל גם לא התלהבה בטירוף. כשעמדתי שם מולם, מתבונן בפחד על כל אחד מהם טועם את המנה שלי, עונה לשאלות שלהם, קולט את הסיטואציה, היה לי קשה להאמין שאני שם, שבישלתי לשפים האלה, שהיה לי האומץ לגשת לאודישן של ריאליטי. ובעיקר דמיינתי את אמא שלי רואה את התוכנית ומוחה דמעה בסיפוק.

צילום: יח''צ
לא הכי מרוצה. פלדמן עם מיכל אנסקי צילום: יח''צ
ולמי שמעוניין: מתכון לפילמני

הבצק:
5 חלמונים + ביצה שלמה (כשתפרידו את הביצים, תשמרו על החלבונים בצד, הם ייכנסו למילוי)
240 גרם קמח לפסטה, כפית מלח, כף חלב, כף שמן זית.

מרדדים לבצק אלסטי. מן ההכנות
מרדדים לבצק אלסטי. מן ההכנות צילום: רובי קסטרו
הכנת הבצק: שמים במיקסר את כל החומרים, מערבבים במהירות נמוכה כשבע דקות, מוציאים ומרדדים עד שהבצק הופך אלסטי, עוטפים בניילון ומקררים.

המילוי:
חומרים: כחצי קילו שרימפס, עדיף טרי, 4 גרם ג'ינג'ר טרי מגורד דק, חופן בצל ירוק/עירית קצוצים דק, 32 גרם חלבונים, גרדה משלושה ליימים, 2 גרם מלח, כפית סוכר, כף סויה, כפית שמן שומשום

הכנה: מנקים את השרימפסים, מגרדים את הג'ינג'ר והליים, קוצצים העירית ויחד עם שאר המרכיבים מכניסים הכל לבלנדר וטוחנים בפולסים, עד שיש עיסה אחידה ולא מימית.

תהליך הכנה: לאחר כשעה במקרר, הבצק מוכן לעבודה, מוציאים אותו ומרדדים לעובי דק מאוד, בערך מילימטר, כל הזמן ממשיכים לקמח את משטח העבודה. לאחר הרידוד, בעזרת כוס חורצים עיגולי בצק ומכסים עם מגבת מטבח כי הבצק מתייבש מאוד מהר בזמן הזה כבר אפשר להרתיח סיר עם מים, בו נבשל את הפילמני.

מתחילים למלא את הכיסונים במילוי שהכנו, אפשר להכין באיזה צורה שרוצים, כמו רביולי, או כיסוני סהר פשוטים. אני הכנתי בצורה הקלה הבאה: כפית מילוי באמצע העיגול, מורחים טיפה חלבון על חצי משולי העיגול ואז סוגרים את עיגול הבצק כשמצמידים עם האצבעות במעט כוח את הקצוות וכל הזמן דואגים שלא יהיה אוויר בין המילוי לקצוות. לאחר שיש בידינו חצי סהר ממולא, מקפלים את שני הקצוות אחד אל השני ויוצרים צורת פרח קטנה.

לאחר שמכינים את הכמות הרצויה של הכיסונים, ומוודאים שהמים בסיר רתחו, משליכים אותם אל הסיר, וכשהם צפים על פני המים, מוציאים עם מסננת אל כלי ההגשה. מוסיפים חמאה, מלח ופלפל ומגישים. אפשר להוסיף גם שמנת חמוצה ליד, כמובן שאת מילוי השרימפס ניתן להחליף בכל מילוי אחר, בשר, תפו"א ואפילו דובדבנים. 

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_tarbut/tv/ -->