החיים - הוראות בישול: על "מאסטר שף"
שום דבר לא מקרי ב"מאסטר שף", התוכנית החדשה של קשת. הכל מתוכנן מראש, מהונדס לאימה, במטרה להיות בשליטה מלאה, כמו ספר בישול עם הוראות הכנה מדויקות. חבל שזה חל גם על הניסיון לשלוט ברגשות
ומה קרה ללאון פלדמן שלנו? גם הוא הלך לאודישן לתוכנית ודיווח מהשטח
אין בצלחת טיפת נשמה, נימקו. גם לא גרם של אמירה אישית. התוכנית "מאסטר שף“ היא הסטייק פילה של "קשת.“ חיקוי מבוצע עד אימה של פורמט מצליח. פס ייצור של רייטינג. מעולם לא ראיתי תוכנית כה מהונדסת, תבניתית וצפויה. ריקוד המכונה אף בולט במיוחד לאור הנושא: אוכל. קשה לי לחשוב על תחום שממס לתוכו ידע מוקדם מול פרשנות אישית, ספונטניות ואלתור לצד הקפדה, חדווה ביחד עם רצינות.
ב“מאסטר שף“ אין מקום למוזיקת המקרה. כל אמירה, כל הנהון עפעף, כל מחווה, כל התפרצות רגשית - נועדו לשרת משהו. להרכיב פאזל מאוד מדויק. לממש את הסטריאוטיפ. לסחוף עוד גרם של אחוז צפייה. לכן את ההרכב האנושי של מתמודדי האודישן יכולתם להרכיב בעצמכם: השחקן הליצן, היחצן השחצן, המג“בניק הסבבניק, הצרפתייה החרמנייה, העממית הטרחנית. במטבח של ערוץ 2 לכל סיר יש מכסה.
אבל מה שבעיקר קומם אותי הייתה ההתייחסות הצינית של המכונה לסנטימנטליות. הפורמט המצליח של "כוכב נולד“ לימד את מקבלי ההחלטות בטלוויזיה המסחרית שאין כמו הצירוף של תחרות עממית וסנטימנטליות כדי לכבוש את לב הצופה הישראלי. תוכנית בז‘אנר "הנולד“ היא מכולה מעולה עבור גלונים של רגש מקורמל. עורכי התוכנית ניצבים ליד השיבר ומחליטים כמה דמעות לשחרר.
ב“מאסטר שף", בדיוק כמו בעונה האחרונה של "כוכב נולד", איבדו בושה. בכל סיפור אנושי נוגע ללב טוגן הסטייק הסנטימנטלי ול ול דאן. ככה הפכה תמונה עדינה ונוגעת ללב של מתמודדת המבשלת לאמה ובפעולה זו מזכירה לה את מאכלי אביה, שף שנהרג בתאונת דרכים, לתבשיל מאוס. עוד פריימים של הבת, עוד דיבורים על אבא. סיפרתם, ריגשתם, למה להמשיך להעמיס על הצלחת? למה הברוטליות הזו?
זו לא טעות של היסח הדעת. "מאסטר שף“ היא ספר בישול עם הוראות הכנה מדויקות. החיים - הוראות בישול. זו הגישה ממנה סולד, ובצדק, צוות השופטים. אין לי רבע או חצי טענה נגדו. אני לא יכול לחשוב על צוות מקומי טוב יותר. בפרסונה הטלוויזיונית,
תראו מה קרה להם. אייל שני, שכל רגע שהגאון הזה לא נמצא ליד המחבת הוא הפסד עצום לסועד הישראלי, הפך לפילוסוף תמהוני של אוכל. רפי אדר, שמציג במסעדתו "פרונטו“ בתל אביב מופע חסר גבולות של איש אחד, יצא ב“מאסטר שף“ איזה דוד איטלקי טרחן. מיכל אנסקי המתוקה (מתי נזכה לראות אותה במכנסיים ולא במיני) דמתה לאלין לוי בהתקפה פסיכוטית.
רק חיים כהן, מקצוען עם מאות שעות מסך, יצא איכשהו נורמלי. שקט ומאזן. זה לא הם, זה גם לא אני. אלו הם העורכים הציניקנים שיצרו את מפלצות התהילה. לכן "מאסטר שף“ היא ארוחה שאינה מעוררת תיאבון, מעיקה יותר מעוד תבשיל של עוף בסילאן בתוכנית של אהרוני.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם