אשת אשכולות
שבעה מתוך שמונה מחזות בפסטיבל "smallבמה" נוצרו על ידי נשים. "אני מקווה שמאיתנו תצא הבשורה לשינוי", מסבירה המנהלת האמנותית
במסגרת הפסטיבל, שמופק על ידי החוג לאמנות התיאטרון ואגודת הסטודנטים בשיתוף עם עיריית תל אביב, ויסתיים מחר, יוצגו כמה מחזות, שבאופן מפתיע אולי, שבעה מתוך שמונה מהן נכתבו על ידי נשים.
"אני לא יודעת איך להסביר את התופעה", אומרת המנהלת האמנותית של הפסטיבל הלית מיכאלי. "אבל אני מאוד מברכת עליה. השנה זה בולט גם באירועי החצות, וכן בהנהלת הפסטיבל ובהפקתו יש רוב נשי גדול מאוד. זה נורא משמח כי זה לא תמיד המצב בשטח. בהרבה מקומות, וביניהם בתיאטרון, נשים צריכות להילחם על מקומן, אז משמח שהצלחנו ליצור פסטיבל שנותן מקום לנשים באופן מגוון ובהרבה שפות אמנותיות".

אפשר לאפיין את הפסטיבל השנה כפסטיבל נשי? יש בכלל אפיונים לאמנות נשים לעומת גברית?
"אני יכולה להשוות לפסטיבלים קודמים ולהגיד שהשנה, באופן מובהק, יש משהו מאוד אמיץ ומחפש. זה הלך עוד צעד קדימה בניסיון לחפש שפה אמנותית שונה, שילוב בין אמנויות וכן הלאה. אני חושבת שזה קשור לריבוי הנשים, כי לפעמים הן נוטות להיות אמיצות ומעזות יותר בתחום הזה. בנוסף, העבודות השנה היו קבוצתיות מאוד. בדרך כלל הייתה כותבת שגם מביימת ועובדת עם שחקנים בשיתוף, וזה גם אפיון נשי לדעתי. עבודה קבוצתית היא נטייה נשית יותר מאשר גברית".
איך את מסבירה את זה שבמהלך הלימודים יש יותר דומיננטיות נשית, אבל כשיוצאים לעולם יש רוב גדול של בימאים ומנהלים גברים לעומת נשים?
"קטונתי מלהסביר. אני יכולה רק לקוות שמאיתנו תצא הבשורה לשינוי. אני חושבת שבתיאטרון, כמו בכל שאר השדות, האישה נדחקת הצדה על ידי ממסד גברי בעיקרו. ישראל, למשל, היא מדינה מאוד גברית במהותה ואני חושבת שיש כאן לחץ ענק על נשים להקמת משפחה, מה שגורם לוויתור מסוים על קריירה.
"באופן כללי, נשים בכל העולם