הזיכרון הקולקטיבי: על השידורים ביום השנה ליצחק רבין
את רצח ראש הממשלה יצחק רבין בחרה התקשורת לזכור בשיטפון מרשים. כל ערוצי המלל התגייסו לאורך היום למבצע, פרט לערוץ 2. עם כל הכבוד לרבין, עסקים זה עסקים וצריך לעשות כסף
יצחק רבין נואם בעצרת בליל הרצח. צילום ארכיון: נאור רהב
רק לפני שבועיים צויינו כאן 37 שנים לפרוץ מלחמת יום כיפור, ואוזכרו מהזווית המצומצמת של הפרוטוקולים ששוחררו לפרסום. לא רואיינו אלמנה או יתום, לא ניתנו רצועות שידור לצער או לכאב שאינם חולפים, לשיעורים ולקחים שנלמדו. הייתה גולדה, היה דיין, קצת הבן של דדו, ונעבור לתחזית מזג האוויר.
את רצח ראש הממשלה יצחק רבין בחרה התקשורת לזכור אתמול בשיטפון מרשים. כל ערוצי המלל התגייסו לאורך היום למבצע. זה החל בשידור האזכרה, הנאומים והמושב המיוחד של הכנסת כמעט בכל הערוצים. במקביל הקדיש ערוץ ההיסטוריה שעות ארוכות על תחנות שונות בחייו של רבין וראיונות עם דמויות שליוו אותו לאורך דרכו. לסיקור המסיבי ויוצא הדופן הצטרף ערוץ יס דוקו בשעתיים של שידורים מיוחדים.
עמוק לתוך הפריים המשיכו שני ערוצים מרכזיים במאמץ מערכתי. ערוץ 1 בתוכניתו "מבט שני" את המשדר המיוחד ה"שאלות שנותרו - 15 שנה", עם השרים משה (בוגי) יעלון ומיכאל איתן. ערוץ 10 הקרין את "רצח רבין ימינה" - הסרט המדוייק בו גדי סוקניק הלך לבחון את מה שנזהרו לומר אותו בשנים הראשונות שלאחר הרצח: הימין הדוחה בגלוי את האשמה הקולקטיבית שהטיחו בו, שמחת הימין הקיצוני על הרצח שיוצאת אל האור ומכה שורש בקרב הנוער ביש"ע, ותיאוריות הקונספירציה שצוברות אוהדים.
לערוץ 2 כל זה היה יותר מדי. עם כל הכבוד לרבין, עסקים זה עסקים וצריך לעשות כסף. נגמרו החדשות והערוץ עבר בשלטוט קליל ל"אל תפיל את המיליון" עם ארז טל. ובאותה רוח קלילה של ערב סוף קיץ נעים המשיך הערוץ ל"מעצר בית" עם קיציס ופרידמן.
אחר כך, לפני השינה, הקרינו את "רבין-פרס, הכל אישי". סרט של אריק הניג לא יכול להיות רע. אלא מה, כבר ראינו אותו בשנה שעברה. ובזאת שלפניה. העיקר שלא יגידו שאין רצח רבין בערוץ 2.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם