מוחלטת בהחלט: ראיון עם דורית בר-אור
דורית בר-אור התעמרה בקולגות על הסט של "חסמב"ה דור 3" (בגלל ההיריון), מעדיפה בת שלא תלכלך את הבגדים (כי בן צריך להיות פושטק כדי שלא ירביצו לו), ונהנית ממעמדה כאייקון אופנה בחוץ (אפילו מהלקוחות שמתקשרות ב-12 בלילה) וכאישה הקטנה בבית. ראיון
בימים אלה אפשר למצוא את בר-אור, 35, בסדרה "חסמב"ה דור 3", שבה היא מגלמת את אשת העסקים המרושעת סאני זורקין, בתו של אלימלך זורקין. במהלך צילומי הסדרה היא כנראה הזדהתה עמוקות עם דמותה והתעמרה באנשי הצוות. לאחר זמן מה נודע לה שהיא בהיריון וההורמונים הם אשר שיבשו את דעתה.
היית בטירוף על הסט של חסמב"ה.
"איזה רכלנים! מאיפה השמועות האלה? לקח לי זמן להיכנס להיריון, והמבין יבין. כן, הייתי בן אדם משוגע. אני מבקשת סליחה מזאב רווח. הוא איש מקסים, אבל אני חסרת סבלנות ויוצאות לי לפעמים תכונות נוראיות, ואני לא כזאת. נשבעת לך, אני באמת בסדר. על הסט הייתי נחמדה לשלושה אנשים: למלבישה - כדי שתדאג לבגדים שלי, תגהץ יפה ותתלה; לנערת המים המקסימה, שתדאג לי לאוכל כי אני לא אוכלת את הקייטרינג הגועל נפש; ולמפיקה בפועל, התחנפויות קשות, כדי שתשלח לי את המונית הכי מאוחר שיש, וכשמסיימים, שתשלח אותי ראשונה ולבד. שחקנים זה העם האחרון שהייתי רוצה לשבת איתו בסוף יום".
אבל נהנית מהעבודה בחסמב"ה?
"בטח. אני מאוהבת בדני סירקין ובדרור נובלמן. ויהודה לוי הורס. חתיך כזה. הוא באמת שחקן. כל כך מקצועי. התביישתי לידו. הכי מדויק ורוצה עוד טייקים. אבל הסברתי לו שחייבים צחוקים, אי אפשר לעבוד ברצינות, רצינות גומרת אותי".
איך יוצא, שבניגוד לשחקנים אחרים במעמדך, תפרנים ומיוסרים, את תמיד נראית מיליון דולר?
"אני משתדלת לא לשחק הרבה, לא טלנובלות וכאלה. אני מאוד בררנית, ובגלל שאין לי כוח לפעמים, אני דורשת סכומים גבוהים. כי אם כבר אני טוטאלית, מגיע לי. אני מעריכה את עצמי. לא מפחדת לא לקבל תפקיד. יש לי גם עבודות אחרות. כל השנים שיחקתי בתיאטרון, הייתי פרילנסרית, ואני אשבור כאן מיתוס - עשיתי מזה טונות כסף. אני יכולה ללכת ולעשות מלא טלוויזיה ומערכונים ולשרוף את עצמי, ואחרי שנתיים אף אחד לא ירצה לראות את הפרצוף שלי. ככה אני לא נמאסת, כל שנה-שנתיים תפקיד, וכאילו מגלים אותי מחדש".
תכלס את משחקת את עצמך. תמיד הסנובית, הביצ'ית.
"לא נכון. אני שונאת שאומרים את זה. שחקן, ברגע שרואים שהוא משחק - הוא לא שחקן. את לא מכירה אותי אבל את חושבת שכן, כי מי שאני בתפקידים זו באמת אני".
את לא רק שחקנית, את גם מעצבת אופנה.
"היה נראה לי עלוב להיות רק שחקנית. עם כל החשיבות, הבנו שחכמים גדולים לא צריך להיות כדי להיות שחקן. זה כמו להיות אמא. כשחיכיתי להיריון, הייתי רואה נשים בהיריון או עם עגלות ומתפוצצת. לא צריך שום כישרון כדי להיות אמא. אין קריטריונים. הייתי מוכנה לוותר על הכל בשביל זה. אבל עברנו את זה, והיום אני מתפוצצת מבנות שיש להן בטן שטוחה".
יש לך מלחמות עם המשקל?
"ברור, תמיד רוצה להיות יותר רזה. אני לא מהרזות שיכולות לאכול מה שהן רוצות. תמיד מתלהבים מהשיער שלי, ואת לא מבינה איזה זוועות וסבל אני עוברת כל החיים עם השיער. הרבה חושבים שאני לא יפה, אבל אני מרגישה אחלה עם עצמי. ניצלתי את המקסימום, המיטב של דורית בר-אור".
מי מודל יופי מבחינתך?
"שרלוט גינסבורג. וכמובן כל הגדולות, פיי דאנווי, ג'ין בירקין, בריז'יט ברדו. הדור הזה של השחקניות - ג'סיקה לאנג ומריל סטריפ וגלן קלוז, אין כמוהן. אולי רק קייט בלאנשט וקייט ווינסלט, הן ורסטיליות מספיק ועם אישיות משלהן. בכלל, הייתי רוצה לחיות בסוף שנות ה-50 תחילת ה-60, בפריז או בניו יורק, עם ה'ראט פאק'. עם פרנק סינטרה, סמי דיוויס ג'וניור ודין מרטין החתיך שהייתי מתחתנת איתו מחר. להופיע יחד בלאס וגאס ולעלות איתם לסוויטה. אגב, הם אנסו את מרילין מונרו, ומסתירים את זה עד היום".
חיית בפריז תקופה, לא? למדת בסורבון.
"איזה למדתי בסורבון. הייתי שם יום וחצי, זה היה תרגיל כדי לקחת להורים כסף ולגור בפריז אחרי הצבא. מה יכולתי להגיד להם, שסתם בא לי לגור בפריז ולעשות חיים? אז נרשמתי ללימודי צרפתית. ובאמת למדתי את השפה, אבל לא מהסורבון אלא מחיי הלילה".
את וחיי לילה הולכים טוב יחד. את סוג של באד גירל.
"זה סתם דבק בי כי אני עושה הרבה רעש בכל מקום שאני מגיעה אליו. כן, אז יצאתי הרבה.
עשית סמים?
"גם אם כן לא אגיד לך. ומי לא יצא אז, בתקופת אלנבי 58? עד היום החבר הכי טוב שלי זה אורי שטרק. לא הולכת לישון בלי שיחה עם אורה שטרק, ככה אני קוראת לו. אנחנו רבות ומתווכחות, שיחות של בעד ונגד לפני השינה. אנחנו גילינו את שרהל'ה שרון בגנקי ועשינו לה את הקאמבק. כשכל העולם התחיל להגיע, ברחנו".
ואיך קרה שככה התמסדת?
"הכרתי את זיו. הוא השקט, הכיף, האושר. אנחנו יחד שלוש וחצי שנים. הוא מושבניק כזה, 669, מלח הארץ. לא מבינה איך מצאתי אחד כזה".
"חברתי קרן ארנלדס הכירה בינינו. את רואה, הכרתי בשידעך, עם כל התדמית שיש לי. אבל אני לא רוצה להגיד איפה, כי זיו יקבור את עצמו. בושה".
נו, איפה?
"במועדון האומן. נו, ואחרי זה אני מתפלאת למה יש לי כזאת תדמית. הייתה יום הולדת, כנראה לראובן לובלין, הבעלים. קרן סמסה לו שיבוא, והוא כתב לה כמה זה פתטי שהוא יבוא להכיר שחקנית באומן. הייתי עם חברים, מוטי רייף, רם נהרי, שי כרם. ואנשים אף פעם לא מעיזים להתקרב אליי לידם, עם הגובה והפסון של מוטי. הייתי ממש שיכורה, והוא הגיע, הסתכל, ומי מתחיל איתי? איתי מתחילים? כמעט לא התחילו איתי גברים בחיים. הוא דיבר איתי עשר דקות, הזיז את כולם, תפס אותי וצירפת אותי. החלום קרה, הנסיך הגיע באומן".
אז ישר היית בעניין?
"הוא הפיל אותי. לא האמנתי שמישהו מסוגל לעשות לי את זה, ועוד פולני. עברנו לגור יחד מהר. אני תמיד מתנחלת. אורי שטרק, שהכיר לי את כל האקסים שלי, תמיד צוחק עלי שכשאומרים לי 'נעים מאוד' ובאים ללחוץ לי את היד, אני אומרת 'רק רגע, איפה לשים את המזוודות?'. אני ממש בד אנד ברקפסט.
ולמה לא התחתנתם?
"כי אין לי סבלנות להזמין ולהאכיל את כולם. וחוץ מזה, מה אני אלבש בחתונה? הצ'קים לא יכסו את השמלה. חיכיתי להצעה וקיבלתי טבעת. הוא הציע כמו שצריך, כרע ברך עם פרחים. אז אנחנו מאורסים. רציתי לדעת לפני שאני בהיריון, שאוכל להגיד לילד שאבא רצה את אמא. אני אוהבת לקרוא לו בעלי. לא אישי או בן זוגי כמו הפמיניסטיות".
את? האישה הקטנה?
"אני כל היום בוס, ובבית אני לא רוצה להיות בוס. בדברים מסוימים הוא מפרנס, וכשבא לי את השטויות היקרות שלי אני עדיין מחביאה ממנו, אבל בסוף מספרת 'ממי, סליחה, הייתה לי מאניה'. הוא גבר. אני רוצה גבר שיטפל בי וידאג לי, ואני אהיה האישה הקטנה שלו".
איזו אמא תהיי?
"אני עובדת על עצמי שלא אהיה אמא היסטרית. בטח אקנה לה בגדים בטירוף. אין לי את החלום הזה של העגלה ואיפה נטייל. אין לי מושג. מאוד רוצה להיות אמא מגניבה, שיושבת והילד מסתובב והיא רגועה. עאלק. אם אני לא יוצאת עם ארבע אחיות מהבית חולים אני לא חוזרת הביתה. החלטתי שאני רוצה ילדה מחונכת. הלחיץ אותי לחשוב שיהיה לי בן, כי אם הוא יהיה מחונך ירביצו לו. בן צריך להיות פושטק. אז ילדה בא לי טוב. רק שלא תלכלך לי את הבגדים שלה".
תמיד שפכת מלא כסף על בגדים?
"ברור, אבל כשהייתי ילדה הייתי גונבת לאחיות הגדולות שלי בגדים ודופקת הופעות לבית הספר, והמורה קראה לאמא שלי, בכיתה ח', והתלוננה שתפסיק לשלוח אותי לבית ספר עם כאלה בגדים, כי הורים מתלוננים שגם הילדים שלהם רוצים, שזה לא חינוכי. הייתי מטריפה את כל הילדות. אמא שלי אמרה לה 'אז אל תלמדי בהרצליה פיתוח'. זה נורא. היינו ילדות מחרידות".
היית שחקנית מילדות? ידעת שזה הכיוון?
"מה פתאום. להפך. לא רציתי להיות כלום, לא היה לי חלום או שאיפה. ובגלל שלא היה לי מה לעשות אחרי הצבא, חיפשתי מה לא דורש בגרות - שימות העולם, אין לי כוח להשלים. שמעתי מישהי מדברת על אקי אבני ואיילת זורר אצל יורם לוינשטיין, וזה נשמע לי כמו מסיבה טובה. אז איך נכנסים? מי הסלקטור? אמרו לי שצריך מונולוג. מי שהכין אותי למונולוג היה שולץ האיום, בפנטהאוז שלו בפינסקר, והתקבלתי. הוא לימד אותי טכניקה שאני משתמשת בה עד היום. חברים שלי היו בשוק. כאילו שאמרתי להם שאני הולכת ללמוד להיות אחות, או איזה קורס במד"א".
אז איך הגעת לאופנה?
"לפני כמה שנים עשיתי קולקציה והלכתי לתופרת. הכל נמכר בטירוף וחטפתי חום. השתגעתי שלאחרים יש את הדברים שלי. הלכתי למישהי הביתה, החזרתי לה את הכסף ודרשתי את הז'קט בחזרה. יש אחת שעד היום לא מדברת איתי. לא יכולתי. הייתי רואה מישהי ברחוב עם הבגד ומתה, מתה".
ובכל זאת היום יש לך סטודיו לאופנה.
"זה קרה במקרה. לפני איזה שנתיים הכרתי איש עסקים בריטי נורא חשוב בקנטינה, כשישבתי עם יעל רייך. דיברתי אליו מאוד לא יפה, כי עצבן אותי שיש לו כוח ואני צריכה להשתדל כדי להיעזר בו. מי ישמע, יעשה אותי שחקנית בעולם. התחלתי לשתות ופתחתי את הג'ורה - 'אתה יודע עם מי אתה יושב בכלל? יש לך מזל שאני בכלל מדברת איתך'. והוא לא הפסיק לצחוק. הלכתי בידיעה שלא אראה אותו בחיים, ואחרי יומיים קיבלתי ממנו טלפון. הוא אמר שבחיים לא היה לו ערב כזה ושהוא עדיין בהלם, מעולם לא דיברו אליו ככה, ושהוא חייב לראות אותי שוב".
באמת בן אדם מיוחד.
"יצא שהוא בן אדם היסטרי! יצאנו איתו שוב, והיה לו גם חיבור מצוין עם בעלי, הוא ראה שמלא בנות ניגשו אליי לשאול על הבגדים, ואמר שבאמת אני מתלבשת נורא מיוחד, ושהוא אחד המשקיעים של טורי בירץ', מעצבת שהתחילה לפני חמש שנים בסוהו והיום החברה שלה שווה מיליארד דולר. הוא הזמין אותי לפגישות בפריז ובמילנו, והוא ועוד כמה החליטו להשקיע בי".
אז את ממש אשת עסקים?
"יש לי חברה - 'פה פור טואה' ("לא בשבילך" בצרפתית) - עם ליאורה טרגן, ויש לנו תדמיתן, ירון זינו, הכי מוכשר בעולם. יצא לי שם שאני נורא יקרנית וסנובית, ובאמת שלא. כולם יכולים לבוא כשמתאמים איתי מראש. גם דורין אטיאס עובדת איתי. יש לי פריבילגיה להחליט למי אני רוצה למכור, וזו השקעה לחו"ל ולא לארץ. לקוחות גם מתקשרות אליי ב-12 בלילה , להתייעץ מה מתאים למה. הן סומכות על הטעם שלי. מזה אני הכי נהנית, זו היצירה שלי, האמנות שלי".
מי מתלבשת טוב לדעתך בארץ?
"דורין אטיאס, אילנה ברקוביץ'. רונית אלקבץ, מהממת כשלעצמה, והיא כל כך אקסטרווגנטית עם הדרמה והגותיות שלה. היא אייקון אופנה. את צריכה ללמוד שאם את לא יכולה לישון עם הבגדים שלך, אל תלבשי אותם. את צריכה להיראות כאילו נחת? הרגע במטוס פרטי. וגם יעל פוליאקוב, חברתי, מתלבשת טוב".
יעל פוליאקוב היא החברה הכי טובה?
"פוליאקובסקי? האהבה שלי. פעמיים-שלוש בשנה אנחנו עושות סטופ מהחיים ונוסעות לאורכידאה באילת. מכירים אותנו ומחכים לנו, אנחנו כמעט לא יוצאות מהחדר, חמישה ימים לבד. מדברות וצוחקות ושותקות. לא צריכות כלום".
מציקים לכן ברחוב?
"יעל תהרוג אותי שאני מספרת, אבל לפני כמה שנים באילת, לפני 'הכל דבש', יצאנו לטיילת, ואותי לא זיהו, ואחריה ילדים רדפו, וקראו לה בשם של הדמות שלה מ'משפחה וחצי'. ילדה עבריינית קטנה. באילת, 20 שנה אחרי, זה עוד ממשיך. יעל מתה, אם היא הייתה יכולה לקנות את השידורים היא הייתה עושה את זה. הטריפו אותה ברחוב, ואני בוכה ולא נושמת. צחקתי עליה שהיא מה זה סופרסטאר באילת. מסכנה, היה לה שם תפקיד מחריד".
אילו תפקידים הכי נהנית לעשות?
"מאוד אהבתי את '48 שעות', שעשיתי עם עידו רוזנבלום. כל אחד שהביאו להנחות איתי, אמרתי איכס, עלוב, פתט, ופשוט הבאתי חבר שלי, עם ההומור שלי, שיצחק איתי. גיליתי כוכב. את הגבר הכי הורס בארץ. ואת 'רד בנד', שאגב , בעונה השנייה הולך להיות לי זיון עם רד, אבל איתן צור יהרוג אותי שגיליתי. וכמובן את חסמב"ה. בכלל, יש לי קטע מטורף עם חסמב"ה".
תפתיעי אותנו.
"בבניין שבו אני גרה יש שלט - 'כאן גר ויצר הסופר יגאל מוסינזון'. אז אני שכנה של חנה מוסינזון, והיא השכנה האהובה עליי. חנה הייתה ידועה כמשוגעת של הבניין, ואז אני הגעתי ולקחתי לה את התואר. אנחנו צועקות על מכוניות שחוסמות חניה, ומאוהבות אחת בשנייה. דרור נובלמן ודני סירקין שיגעו אותי לבוא לאודישן, ולא רציתי לשחק בגלל העסק. הם הגמישו הכול בשבילי, ואז חנה שמה לי מכתב בתיבה שהתקבלתי, ואני שומרת אותו עד היום. אני ממש 'אין דה מוסינזון פמילי'. יואו, אני מתה. יש לי גלי חום מההיריון".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם