כלואות: התערוכה "נישואים כפויים" מתארת השפלה של נשים בדואיות
הצלמת חוה זקצר תיעדה במשך חמש שנים את החיים בכפר בדואי בדרום הארץ וגילתה עולם בו נשים נכנסות למעגל של נישואים כפויים ומלאים באלימות קשה, השפלה וכאב. "אני יצאתי משם, אבל יש נשים שלא מצליחות, שלא מדברות", אומרת פאטמה (שם בדוי), אחת הנשים המצולמות בתערוכה
מחר (ג') במקביל לאירועי יום האישה הבינלאומי, תתקיים בגלריה ארטורא ביפו תערוכת צילומים, בשיתוף עמותת "איתך-מעכי", המוציאה לאור את תופעת הנישואים הכפויים ממנה סובלות נשים רבות במגזר הבדואי.
זו לא עוד תערוכה. זו הפעם הראשונה שנשים בדואיות מסכימות לחשוף את הקשיים שהן חוות בפני ציבור חיצוני. זה מסביר את הבחירה של אישה המתועדת, אחלאם (שם בדוי) לא לחשוף את הצילומים בפני קהל גברי, כך שהחלל המרכזי בסטודיו יאובטח ויישמר מרחב נשי הרמטי.
בתערוכה, הנקראת "נישואים כפויים", יוצגו כ- 40 צילומים. בחלל המיועד רק לנשים יוצגו צילומים של אחלאם - נפגעת נישואים כפויים שדמותה - עם ובלי כיסוי פנים - במרכז התערוכה. בחלל השני יוצגו יצירות המותרות לתצוגה לכלל הקהל. כל ההכנסות מהתערוכה יעברו כתרומה לעמותת "איתך-מעכי" -שמפעילה מרכז לאישה הבדואית בנגב.
צלמת התערוכה, חוה זקצר, תיעדה במשך חמש שנים את החיים בכפר בדואי בהליכי הכרה הסמוך לדימונה (שמו לא מפורסם מפאת חשש לחיי הנשים המתועדת). במהלך התקופה נחשפה זקצר לסיפוריהן האינטימיים של בנות השבט, המציגים תמונה מרתקת של קשיי הנשים בחברה הבדואית ואת המורכבות של חייהן בעידן מודרני בתוך חברה מסורתית ופטריארכאלית.
"המטרה היא שהתערוכה תביא את סיפורן של נשים בדואיות שקולותיהן לא נשמעים", אומרת
"האיסור על כניסת גברים לחלל היה התנאי של אחלאם להצגת התמונות. היא מספרת סיפור שהוא מאוד ידוע נפוץ, אך נמצא במחשכים. דווקא בהתניה הזאת יש משהו חזק, כי נוצר מרחב שרק נשים יכולות להבין, לא להיות בו שיפוטיות, לחלק ולהתחזק", אומרת קרן-שמש.
רק לאחר שווידאה שפרטיה יישמרו חסויים הסכימה פאטמה (שם בדוי) לדבר. "בגיל 19 חיתנו אותי בכוח עם בן דוד שלי. אני לא רציתי אותו וגם הוא לא ממש רצה. הוא נהג לשתות ולהכות אותי, על הדבר הכי קטן. שנתיים וחצי חיינו ביחד ובזמן הזה הבאתי לו שני בנים. הייתי בת יחידה לאמא, לא היו לי אחים ששמרו עלי. אבא שלי חי עם אשתו השנייה (בנישואים פוליגמיים, י"ל), והוא התייחס רק לילדיו מהאישה השנייה, זאת עד שהגעתי לגיל נישואים, אז הוא כפה עליי חיתון".
"פעמים רבות הייתי בחדר מיון בגלל המכות. יום אחד האחות בטיפת חלב הסתכלה עליי ואמרה לי: 'נראה שיש לך בעיות'", המשיכה פאטמה תוך שהיא בוכה. "היא נתנה לי כתובת של העובדים הסוציאליים, כל זה כמובן בסוד. סיפרתי לעובדת הסוציאלית שבעלי, אבי ואביו (דודי), כולם מרביצים לי. יום אחד הגעתי לייאוש, לקחתי הרבה כדורים כדי לגמור את החיים. בני משפחתי לקחו אותי לרופא, שאמר להם שאני חייבת להגיע בדחיפות לבית החולים. במקום זאת הם כלאו אותי בחדר סגור ונתנו לי למות שם".
"באותו יום, אלוהים גדול, הגיעה לכפר העובדת הסוציאלית שלי וחיפשה אותי. כולם אמרו לה שאני לא נמצאת, אבל אמא שלי רמזה לה שאני כלואה במצב קשה. המשטרה באה והצילה את החיים שלי. לקחו אותי למקלט לנשים מוכות ושהיתי שם שלוש שנים. מאז לא ראיתי את המשפחה שלי, את אמא שלי, את הילדים", סיפרה פאטמה.
פאטמה התחתנה מאז עם גבר נוסף, הביאה לו ארבעה ילדים, נפרדה ממנו וכיום מפרנסת לבדה את הילדים. היא הצליחה להיחלץ מהגיהנום אליו נקלעה, אך היא מספרת שההשלכות לא עוזבות אותה. "אני כל הזמן מפחדת, אין לי אמון באנשים, מסתגרת. אני מטופלת אצל פסיכיאטר ומקבלת כדורים חזקים. אני מפחדת שהמשפחה תבוא לפגוע בי. אני שמה על הפנים רעלה כדי שלא יזהו אותי, אבל אני עדיין שומעת מאנשים שהם מחפשים אותי".
זקצר מספרת כי התופעה שעניינה אותה הייתה השינוי שעבר על נשות הכפרים המסורתיים, אשר הוביל לכך שלראשונה הן הצליחו לחוות אהבה, אולם נאסר עליהן לממש אותה. "הצעירות של היום הן הסנוניות הראשונות שיצאו מהכפר, כדי ללמוד באוניברסיטה. הן פוגשות בחורים מכפרים אחרים, מתאהבות בהן, אך השבט כופה עליהן להינשא לגבר מתוך השבט".
"זה לא קרה רק לאחת, זה סיפור של נשים רבות, והעובדה שהגעתי למצב כה אינטימי שמרשים לי לפרסם את התמונות, זה מצביע על רמת אמון כזאת שאני שומרת עליה מכל משמר. התערוכה מראה את השינוי שעובר על הבחורה ועליי. זה סיפור של תהליך נפשי שעברנו שתינו ביחד".
"הקריאה שלנו לקראת יום האישה היא לחיזוק סולידאריות בין נשים", אומרת פרלמוטר. "שמה שקורה לנשים שונות הוא חוויה שכולן יכולות להתחבר אליה. כל מאבק לחיזוק זכויות הנשים מסתכם בפירוק מנגנוני דיכוי והדרה נגד נשים. התערוכה היא אמנם על בדואיות אבל היא תואמת גם למאבקים אחרים. אין ספק שחלק גדול מהדיכוי בחברה הישראלית הוא על רקע מגדרי".
בסיום השיחה אמרה פאטמה: "אם הייתי עדיין נשואה ובעלי היה מנסה לחתן את הבת שלי, הייתי בורחת איתה. לא הייתי נותנת לה לחיות את החיים שאני עברתי".
התערוכה תוצג בסטודיו ארטורא ביפו, רח' פוריה 9. הפתיחה תתקיים ב-8 במרץ, יום האישה הבינלאומי, ב-20:00, בשני חללים – לציבור הרחב ולנשים בלבד. התערוכה תינעל ב-31 בחודש.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם