בועטים בכדור: על האמן יוסי למל
האמן ומעצב הכרזות יוסי למל יוצר כרזות שמציינות אסונות גרעיניים מסביב לעולם ונושאות מסר חברתי. "אני כמו נקר קטן שדופק במצח, לא פוליטיקאי", הוא אומר
אזהרה לקראת המתרחש. כרזה של יוסי למל
לפני חמש שנים, כשמלאו 20 שנה לצ'רנוביל יחד עם ארגון "גרינפיס המזרח התיכון", יצא למל עם שותפו יוסי כהן בקמפיין נוסף ברחבי אגן הים התיכון. הקמפיין התבסס על הצגת תמונות של האנשים החיים היום עם השפעות הלוואי הקשות תחת הכותרת: "צ'רנוביל זה כאן". לפני שבועיים געשה הרשת עם כרזה חדשה: fukushima mon amour. במרכזה של הכרזה השמש היפנית שקועה במים כשחלקה התחתון מדמם ויוצר דימוי של פטרייה גרעינית. ברקע, ההשפעות של פצצת האטום בהירושימה.
"הכרזה נוצרה מתוך אינטואיציה בעקבות חיזיון שהתעורר אצלי לפני מה שקרה. מעין אזהרה לקראת המתרחש", מספר למל.
הכרזה הוצגה בתערוכת כרזות פוליטיות בהמבורג לצד עבודותיהם של אנדי וורהול, חואן מירו ואחרים, ובהמשך מצאה את דרכה לרחובות היידלברג, בית האמנים בתל אביב ועוד. התגובות לכרזות מגיעות מרחבי העולם. "אחת מהן היא של יפני שמתכנן להציג תערוכת תמיכה במכסיקו עם העבודה הזו", אומר למל. השבוע יצר חיבור נוסף לתגובת השרשרת האישית עם הכרזה "25 שנה לצ'רנוביל" הנושאת מסר חד וברור: 25 שנה חלפו ולא נלמדו הלקחים. העיתון התורכי cumhuriyet שפרסם את התוכניות להקים כורים גרעיניים בתורכיה ליווה את הידיעות בכרזה הזו ואם נסתמך על הניסיון, זו רק ראשית דרכה.
"הוריי ניצולי שואה ותמיד הייתה לי רגישות לנושאים חברתיים ופוליטיים. הנושא הזה מאוד הטריד אותי. הרגשתי איזשהו קשר לשואה גרעינית. השואות האלו דומות זו לזו בפוטנציאל ההרס האינסופי שלהן", מסביר למל את הצורך הבוער בו. "הרגשתי תחושת אחריות על נושא כדור הארץ. נתנו לנו מתנה, וככל שהתבגרתי נהייתי יותר מודע לאחריות שלנו - לא רק לסביבה המיידית שלנו, אלא גם לדורות הבאים. אנחנו פה לזמן קצר, כצל עובר".
מה כוחן של כרזות פוליטיות בעולם ציני ודינמי?
"אני לא הולך לשנות את העולם. אני יכול ליצור דיאלוג וחשיבה נוספת, כמו נקר קטן שדופק במצח ואומר: צריך לנסות לשנות דברים. אלו תהליכים שלוקחים שנים, אבל בסוף זה קורה. אני לא פוליטיקאי. אני משקף מצב כמו רנטגנאי. לי יש אחריות להגיד את הדברים ולך יש את האחריות לעשות שינוי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם