הכסף מדבר: על "בוגד"
"בוגד" בתיאטרון באר שבע מצליחה לעורר עניין מחודש בנושאי שחיתות התקשורת וקשרי הון-שלטון
''בוגד'', תיאטרון באר-שבע
הצגה מהוקצעת. "בוגד" דניאל קמינסקי
השחיתות הנחשפת אינה ערטילאית. מדובר בפגיעה ישירה בכיסם של אנשים. בועז גאון וניר ארז עמדו בנקל על הפוטנציאל שיש בחומר הזה ועל הרלוונטיות שלו לגבי המציאות הישראלית. הם אפילו חידדו את ההיבטים של קשרי הון ושלטון, וגם את השחיתות של התקשורת. הם אמנם לא הרחיקו לכת ובסך הכל נשארו נאמנים למחזה של איבסן, אבל הם בהחלט הצליחו לשכנע בכוחה של ההפקה. למעט עיצוב הבמה הפשטני (ניב מנור), הדגש ניתן על השחקנים שהיוו צוות מצוין במשחקם האמין והמשכנע בדרך כלל. במרכז ההצגה עומד אמיר קריאף בתפקיד הרופא המצפוני, חושף השערורייה. משחקו חדור בנעימה נדירה של כנות בלתי-אמצעית ויחד עם זאת בעל עוצמה פנימית עמוקה ומשכנעת.
הצירוף הזה, של כנות ועצמה, מגיע לשיאו במונולוג המסיים שלו שמופנה ישירות אל הקהל וסוחף במלוא כוחו הפנימי והישיר. לצידו יונתן צ'רצ'י, ראש המועצה החלקלק, שבעצם עובד על כולם בערמומיותו. ציור מושלם של פוליטיקאי מושחת. ולדימיר פרידמן, הגביר המושחת, מצוין גם הוא, אף שרצוי שישקוד יותר על מבטאו העברי.
ברמת הכתיבה הותירו המחברים, בועז גאון וניר ארז (האחרון הוא גם הבמאי), כמה תפרים גסים במחזה. למשל, תפקידן של הנשים הוא סכמתי, מבלי שתהיה להן זהות מגובשת משלהן, אם כי במסגרת המגבלות הללו הצליחה להתבלט יעל איתן בתפקיד יפה ורגיש של הבת. אותו הדין ביוסי צברי בתפקיד סכמטי וכמו "לא גמור" של עיתונאי מקומי, וכן זוהר שטראוס שנותן גם הוא בהופעתו הרבה מעבר למה שהמחברים אפשרו לו. בסך הכל מדובר בהצגה מהוקצעת, מעוררת עניין ומחשבה ובעלת שליחות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם