פרויקט עירום: על תערוכת צילום חדשה

הצלמת יעל שחר תיעדה את חוויותיה כחשפנית ביפן בסרט ובתערוכת צילום חדשה. למרות הסטיגמה השלילית, עבורה זו היתה חוויה עוצמתית ומורכבת

יונתן אסתרקין | 13/6/2011 13:17

לפני שבע שנים נפגשו יעל שחר הישראלית ומליסה מום האמריקאית במועדון סטריפטיז ביפן. השתיים עבדו שם כחשפניות ובתוך המציאות האינטנסיבית שלהן נוצרה בין השתיים קרבה וחברות אמיתית. בשלב מסוים החלה יעל, אמנית סטילס, לצלם במצלמת וידאו ביתית את החברות המתהווה.

בתוך העירום, הסמים והגברים, מליסה חשפה למצלמה של יעל את סיפורה. מהילדות הקשה עם הורים מתעללים ועד הבגרות התלושה והמבולבלת, שהובילה אותה לסמים קשים ולנטישת משפחתה. התוצאה הייתה הסרט הדוקומנטרי "מליסה מום אנד מי" שהשתתף בתחרויות שונות בעולם, הוקרן בסינמטקים שונים בארץ ושודר בערוץ 8. בשבוע שעבר נפתחה במוזיאון ר"ג תערוכת יחיד של שחר המבוססת על צילומים מאותה תקופה ומתוך עשיית הסרט.

עירום, סמים וגברים. מתוך התערוכה

"הבנתי שיש לי ביד חומר לסרט דוקומנטרי", אומרת שחר, "אחר כך גם הבנתי שיש לי ביד חומר לתערוכה ושבשני המקרים החומר יכול להפוך לאמירה משמעותית. בהתחלה פשוט צילמתי. לא לגמרי בצורה

מודעת למה. המורכבות הנשית, רגשית וויזואלית, מרתקת אותי. אחד מרגעי השיא בתערוכה היה העבודה עם איילת השחר כהן, האוצרת. דרכה גיליתי עולם חדש בתוך חומרי הסטילס שלי".

איך מתגלגלת אישה צעירה, אמנית, לעבוד כחשפנית ביפן?
"אני מאוד סקרנית ונלהבת ולכן אני מחפשת חוויות מרגשות ובלתי שגרתיות. סיימתי לימודי צילום, הייתי בסופה של זוגיות הרסנית וחיפשתי את ההרפתקה הבאה. הייתי חשפנית שלושה חודשים. בדיעבד, זו הייתה חוויה עוצמתית ומורכבת שתרמה להתפתחות שלי ולעשייה האומנותית שלי".

כאישה , לא חששת שהסרט והתערוכה ייתפסו כנותנים לגיטימציה לחשפנות כמקצוע?
"אני לא מעודדת חשפנות. במקרה שלי, זאת הייתה התנסות. ברור שברוב המקרים נשים שרוקדות כחשפניות מגיעות לזה ממקום שלילי, אבל אני לא מרגישה שאני אמורה להרים את דגל הבעד או נגד. בשבילי החשפנות נתנה מתנה. זכיתי ליצור ממנה".