היופי שבהפתעה: על סצנת האימפרוב

בשולי זירת הפרינג' הישראלית צומחת לה סצנת אימפרוב מרתקת, במסגרתה מעלות קבוצות שחקנים הצגות שמאולתרות מההתחלה ועד הסוף

יערה רובינזון | 24/7/2011 17:20

בעוד שבארה"ב שיטת האילתור בתיאטרון, "אימפרוב" בשפה המקצועית, נחשבת לבית ספר לקומיקאים כמו טינה פיי, איימי פולר ובערך כל מי שאי פעם הופיע ב"סטרדיי נייט לייב", בארץ נדמה שהתחום מצטמצם למשחקי האימפרוביזציה אליהם נחשפנו בתוכנית "של מי השורה הזאת?" מתחילת שנות האלפיים. ועדיין, בעשר השנים האחרונות הצליחה לצמוח סצנת אימפרוב בשולי זירת הפרינג' בארץ.

"זה כמו ספורט קבוצתי, ממכר ומלא באקשן", מסבירה אנה פרמינגר, שלמדה בשיקגו את רזי השיטה שבה מאלתרים מחזה או סיפור שלם על הבמה. "זה תחום לאנשים שרוצים ליצור ביחד. ככל שתוציא את השותף שלך יותר טוב, ככה אתה תצא טוב יותר". פרמינגר מעבירה קורסים וסדנאות במסגרת תיאטרון האימפרוב שחוגג החודש ארבע שנים, ומשתתפת בקבוצת "שלושה מאלתרים" בתיאטרון הסימטה. "עבור שחקנים, הקסם באימפרוב הוא היכולת להחזיק מצב בלי באמת לדעת מה קורה ובלי לפחד מזה", מפרטת ענבל לורי (גברת בדאלק בסדרה "השנים הכי יפות") שמופיעה בקבוצת Three Falling עם השחקן מולי שולמן בצוותא. "לשחקן שלא עושה אימפרוב תמיד יהיו את העוגנים שלו, הטקסט והסיטואציה, שיגדירו לו את הדברים. לשחקני אימפרוב יש את האופציה לתת לסצינה ללכת לכל מיני כיוונים, לחיות בתוך הסיטואציה ולהגיב באופן אורגני לדמות. להסכים להפתיע ולהיות מופתע. במציאות של היום יש משהו נכון באימפרוב. כולם מחפשים משהו ייחודי. באימפרוב יש יכולת להעריך את העובדה שאתה רואה יצירה שלא תתרחש שוב".

לא תמיד מצחיק. תיאטרון אימפרוב גיל לבנון

יובל כהן, שמשתתף עם אילן פופקו, אמיתי מילוא ויהב גל בקבוצת "למה אלפקה" שחוגגת באוגוסט עשר שנים על הבמה מסכים ומוסיף: "כל שחקן שעושה אימפרוב הוא משוחרר ורגוע יותר. הגישה היא שאי אפשר לטעות ושהכל אפשרי. כל מה שקורה על הבמה מקבל את ההתייחסות שלך אליו. הכל חי, מה שיוצר שכרון חושים וחוויה מדהימה".

זה חייב להיות מצחיק?
ענבל: "לא, אבל אין מנוס מלהיות מצחיקים כי הכל קורה באותו הרגע. הפוטנציאל הקומי של דברים חדשים הוא בלתי נמנע".
יובל: "כבר ראיתי צמד קנדי שעשה מחזה שלם באימפרוב שממש לא הצחיק אותי. ובכל זאת, זה כמעט תמיד מצחיק. הגישה שלנו היא לא של מופע בידור בו אנחנו צריכים לשחרר פאנצ'ים כל חצי דקה רק כדי שהקהל יצחק. מה שחשוב זה ללכת על האמת לגמרי. לכן, יכולים

לקרות רגעים מרגשים. זה מצחיק כי זה מאולתר. יש תקלות, אי הבנות ופליטות פה. זה כל כך אמיתי שזה מצחיק".
אנה: "אם המופע לא מצחיק אז השחקנים בבעיה. זה נכון שלא חייבים כל הזמן חייב להצחיק אבל המטרה היא לעשות קומדיה אינטליגנטית. היכולת להביא דמויות מעניינות ומצחיקות ולהוציא סיטואציה מגוחכת, מפתיעה ומצחיקה, זה מה שעומד בבסיס של האימפרוב".

הופעות קרובות: למה אלפקה, התיאטרון הפתוח (28/7), שלושה מאלתרים, תיאטרון הסימטה (30/7)