רעש לבן: על "מופע השלג" של הליצן סלאבה
הליצן סלאבה אמנם לא מסוגל למלא לבדו את הבמה, אבל האפקטים והפעלולים הרבים ב"מופע השלג" רק מעיבים על כישרונו
במשך הערב כולו לא מצאתי כל קשר בין מופע הליצנות של סלאבה - והרי הליצנות היא המוניטין שלו - לבין פתיתי השלג. המופע שלו בוודאי לא קיבל משמעות כלשהי מן העובדה שהחלל הגדול מתכסה בפתיתי נייר לבנים. זה לחוד וזה לחוד.
אם כבר מדובר על קשר ועל משמעות, נתקלתי בדוגמאות נוספות לבעיה הזאת. סלאבה אוהב אפקטים, קוליים וחזותיים. קודם כל פעלולי תאורה, שאינם קשורים לשום דבר. ויש כמובן עשן. לא סתם עשן, אלא גם עשן אדום. וכמובן "שלג".
אין קשר בין מופע הליצנות לפתיתי השלג. ''מופע השלג''
צילום: ורוניק ויאל
אבל המרכיב המשמעותי ביותר הוא קיומה של תזמורת מיתרים מצוינת, שחבריה תופסים מקום נכבד על הבמה ונגינתם אינה פוסקת לכל אורך המופע. הם מנגנים בטהובן, ונגליס, ומה לא. ואז הבנתי: הליצן סלאבה פשוט אינו יכול למלא לבדו את הבמה הגדולה של בית האופרה. יש כמובן עוד כמה ליצנים לצדו, אך כאמור, הפעלולים והתזמורת המצוינת הם אלה שבעצם ממלאים את הבמה, וגם את תוכנית הערב כולו.
נכון, יש גם סלאבה. סלאבה פולונין. עם אף אדום, כמקובל, ועם תלבושת צבעונית
רחבה. הוא מקסים ובוודאי מקצוען. הוא המנוע של המופע כולו. לא זו בלבד שהמופע נושא את שמו, אלא-כפי שנמסר בתוכנייה - הוא אבי הרעיון ושותף מלא בכל מרכיבי ההפקה: באפקטים המיוחדים, בעיצוב הבמה, בתלבושות ובעריכה הקולית.
אני משוכנע שאילו יכולתי לחזות בהתנהלותו על במה קטנה, במועדון אינטימי, ללא כל אותם פעלולים מסנוורים וקולניים, יכולתי בוודאי ליהנות מכישרונו הגדול. הבמה הגדולה, התזמורת והפעלולים פשוט בלעו אותו. לרגעים זה היה פאתטי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם