זכרון של פיל: איך היה ערב המחווה ליוסי אלפנט?
אמש בבארבי התכנסו אוהביו של יוסי אלפנט לערב מחווה לציון 20 שנה למותו. בדבר אחד לא היה ספק - הוא השאיר מאחוריו המון יצירה טובה. אבל כל האורחים יחד לא השתוו לשיא הערב - הביצוע המשותף של ברי סחרוף ואהוד בנאי
מחווה ליוסי אלפנט, 22.9, בארבי תל אביב
כנראה שהישראלים אוהבים את הרוקיסטים שלהם מתים, כי הבארבי היה אמש מפוצץ מתמיד, כולל הופעת אורח בקהל של שר החינוך, גדעון סער. סער אפיין במובן מסוים את הקהל כולו, שאולי הורכב מאנשים שהיו רוצים לחשוב על עצמם כרוקיסטים אבל התגלו בעיקר כבוגרים מחונכים היטב שהתנהגו למופת לאורך כל ההופעה. שום קפיצות לקהל ואף פוגו לא התפתח במהלך ההופעה, אפילו דילוגים במקום או ניגונים בגיטרה דימיונית לא היו שם. אבל זה לא הפריע לשיירת החברים של
המסע של הערב היה כמעט כרונולוגי. ראשונים לעלות לבמה היו עופר הררי ולהקת "בלוז ראש פינה", משותפיו הראשונים של אלפנט, שפתחו עם "איך כש..." מתוך אלבומו היחיד של אלפנט, שיצא רק לאחר מותו. שיא מרגש ראשון נרשם כאשר בתו של אלפנט, יסמין, שהיתה רק בת שלושה חודשים כשהלך לעולמו, עלתה ונתנה ביצוע מזכך לגירסה העברית של "Sea of Love".
מעבר להיותו כותב, יוצר ומבצע, אלפנט היה מפיק גאון שהספיק בחייו הקצרים להפיק, בין השאר, את ורד קלפטר ואת ליליה שנראתה מעולה על הבמה אתמול בלילה והוכיחה לכולנו שאנחנו מכירים אותה בזכות השיר הלא הנכון. מתברר שמעבר לאותו גבר ששר אצלה באמבטיה, אלפנט הפיק לה את "אני מתקרבת" העוצמתי שהכניס לערב, המעט מנומנם עד אליה, את זריקת האדרנלין הנשית שהיתה נחוצה לו כדי להתניע.
מאותו רגע היה נראה שהתימה של הערב מתחילה להשתנות מזכרון דברים מעט מלנכולי לחגיגת רוקנ'רול אמיתית. מיכה שטרית, נטול ארקדי דוכין, תרם את "מיליוני אנשים לבד" מתוך "שינויים בהרגלי הצריחה", עוד פנינה בהפקתו של אלפנט, ויובל בנאי ושלומי ברכה הפיחו חיים חדשים ב"סדר יום" היפהפה, במקור של "להקה רטורית", עוד אחד מגלגוליו הרבים של אלפנט.
אבל עם כל הכבוד לכל הרשימה הארוכה הזאת, שכללה גם את דן תורן, קוואמי, מוטי ביקובסקי, נעם רותם, נעם נבו, ארז לב-ארי ואיחוד היסטורי של גיל סמטנה ואלברט סופר כ"אלגנט", היה ניתן להרגיש בקהל את הציפיה לשני ההדליינרים של הערב הזה: ברי סחרוף ואהוד בנאי. אם הייתם מקשיבים ממש טוב הייתם יכולים לשמוע את אנחת הרווחה של הקהל בביצוע המשותף שלהם ל"הנה היא באה". בנאי לא חסך מהקהל גם את "עיר מקלט", "ערבב את הטיח" ו"זמנך עבר" הקלאסיים שאלפנט הפיק.
לרגעים מסוימים, חבריו הטובים ומשפחתו של אלפנט, בודאי היו יכולים לדמיין גם אותו שם על הבמה, מפליא לנגן עם הפרצוף הקשוח שלו. גם אם הרמה של המבצעים לא היתה תמיד אחידה, ברור היה שבבארבי התכנסה אמש המון אהבה, ומי צריך יותר מזה?
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם