ישראליות מזוקקת: על הראיון עם משפחת סחיווסחורדר ב"המקור"
ההתייחסות הדלה עד כה למשפחת סחיווסחורדר היא תעודת עניות לתקשורת הישראלית. הראיון איתם ב"המקור" היה לא פחות מקורע לב
למען האמת, העובדה שמאז האסון ידענו מעט כל כך על קורותיה של המשפחה הטבוחה הזאת, אולי סמלה המובהק של האינתיפאדה השנייה, היא תעודת עניות קשה לתקשורת הישראלית, שלא טרחה כל השנים לעצור אצלם ולהבין מה התרחש אצל הילדים הניצולים האלה, בכלל ממוצא הולנדי, שהוריהם החליטו להשתקע כאן מטעמים של יהדות וציונות, ובסופו של דבר, בשעת צהריים חמה, כמעט התיישבו במסעדת "אנג'ל", אבל נמלכו בדעתם בגלל כסף שאבא מרדכי היה צריך להוציא בכספומט ליד "סבארו".
סיפורו של גלעד שליט העלה בשבועות האחרונים את הקלישאה השדופה "ערבות הדדית", שרבים כל כך כאן נופפו בה כאילו ניסו להתרפק או להיאחז בשכנוע עצמי קלוש, שהיא אמנם קיימת בישראל של 2011. כל הממצאים מלמדים שהערבות ההדדית התנדפה מכאן מזמן, ובעיקרון משוטטים פה בעיקר זאבים. הפיגועים, האינתיפאדות, המלחמות בעזה ובלבנון ונסיגתם של שמונת אלפים תושבים מבתיהם ביישובי עזה, פערו פצעים שותתים שברובם מתקשים מוסדות המדינה לטפל במקצועיות, ביסודיות ובליווי תומך ולא מוותר של נפגעי הגוף והנפש.
בביטוח הלאומי אין אנשים רעים שמנהלים את העסק, ומנהליו עסוקים לעיתים בקרב מאסף מול אין ספור כאלה שמבקשים להערים על המערכת ולגזול את שלא מגיע להם. במקרה של המשפחה הזאת, סמל כבר אמרנו, היה צריך לטפל בה בוועדת חריגים ולא להוביל אותה במסלול ייסורים בירוקרטי, עד לקבלת ההחלטה המשווה את מעמדם וזכויותיהם לאלו של אלמנות מלחמה.
הלב יוצא אל הדמויות בסיפור קורע הלב הזה. תווי הפנים ההולנדים כמעט לא מתיישבים עם טירופה של המערכת. כל כך יפים, שובי לב בעילגותם ורהיטותם כאחד וכל כך בהירים ובוטים בלי להשמיע קללה אחת (מלבד זאת של שבואל כלפי מנכ"לית הביטוח הלאומי בטקס יום הזכרון). האח השני מאיר מתנהל כיורשו של ראש השבט הרצוח, כשאסף את אחיו לביתו. מצד אחד מאיר הוא עורך
הסיפור שלהם הוא אפיזודת ענק על ישראליות מזוקקת שלא מחסירה דבר - משפחה, עלייה לישראל, התיישבות, אסון, ניסיון להתמודד וסוף לא משהו. תיאורו של מאיר את המו"מ עם אנשי חברה קדישא כאילו נכתב על ידי קישון. פקיד ערל לב יושב שם ומוכן לתת למאיר קבלות על שלוש מצבות בלבד, למרות שהוא צריך חמש או ההתמקחות בוועדות הכנסת על גיל הזכאות שלהם להכנסה קבועה - 21 או 37, עד התיקון המיוחל.
כוחה של הכתבה המהדהדת הזאת בגיבוריה, ובחוכמתם של רוזנר ושותפו להקטין את נוכחותם. שהרי כל משפט שם נכתב ונאמר בדם. לאה שנפצעה בפיגוע ולא השתתפה בהלוויה הגיעה ללוות את נרצחי איתמר "והרגישה תיקון". שבואל רואה בחלומותיו החוזרים את הוריו, והוא מבקש לשים קץ לחייו, אבל הם, הוריו מבקשים ממנו, בפעם האחרונה, לנסות ולהמשיך הלאה. אין כאן סוף טוב. בגלל שחרורה של מסיעת המחבל של סבארו בעסקת שליט, הם מבקשים לעזוב ולחזור להולנד.
כששמעתי ששבואל שפך חומר על מצבתו של רבין, ומרח על קיר סמוך את שמו של יגאל עמיר (במקור הוא כתב "אמיר"), עלה כעס. כשהסביר שרק כך ידע שיימשוך תשומת לב, ושהוא מתנצל בפני משפחת רבין, עבר הכעס. במקרים כאלו הוא מגוחך.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם