הכובען המשוגע: על האלבום החדש של טום וייטס
עם סלידה מטכנולוגיה מתקדמת ומדרכי הפצת המוזיקה הנהוגות כיום, טום וייטס מוציא אלבום חדש, "Bad As Me", ונשמע טוב יותר מאי פעם
עד פרסום הקליפ עצמו ישבו המעריצים הנלהבים והמופתעים על קצה הכסא, ישנו עם עין אחת פקוחה והתנהלו בעצבנות כללית ובציפייה דרוכה לאחד הארועים הכי מרגשים עבור מי שהתרגל לקנות (או לכל הפחות להוריד) כל דבר ביזארי שיצא תחת ידו של האמן ועבור כל מי שיודע שככל שהאלבום החדש יהיה קשה יותר לעיכול, כך גם ישתלם יותר להתרגל אליו.
והנה, הגיעה העת ויום שחרור הסרטון המיוחל שניתן לו השם המרגש "מסיבת האזנה פרטית". וייטס במרכז הפריים, בחליפה שחורה ותסרוקת קוזמו קריימר, יושב ונהנה מפיסות של רעשים שלא יכולים להיות שום דבר אחר פרט לשירים חדשים מבית היוצר של הכובען המטורף. לא עוברות 20 שניות והמשיגנע מפסיק באכזבה את המוזיקה לאחר שענה לטלפון שצלצל במפתיע. "יש לנו בעיה", פונה וייטס ברצינות תהומית למצלמה שמולו באופן שגורר חיוך מיידי מכל מי שצופה בו. "מצטער שנאלצנו לקטוע (את המסיבה). מסתבר שאין דבר כזה 'פרטי' בימינו", תולה האמן המתוסכל את האשמה באינטרנט, או במדליפים המנצלים אותו לרעה.
"זו היתה אמורה להיות מסיבה פרטית, הצצה חטופה עבורכם ועבורי (לאלבום החדש). אני צריך לשקול את כל העניין", מסיים וייטס את החגיגה אך לא מוותר על הסבר: "לו היתה לך מסיבת יום הולדת והייתי מגיע מוקדם ומתחיל לאכול לך את העוגה, זה היה בסדר? או אם אשתך היתה
עוד בתחילת דרכו אפיין את וייטס הומור שחור וסרקסטי. הרתיעה משימוש פיראטי בטכנולוגיה ומדרכו המנוכרת של העולם למסחר ולהפיץ אמנות באו מעט אחר כך. אותו הומור, שייחודי כל כך לוייטס, נמסר כבדרך אגב. הוא מורכב מסיפורי חיים פשוטים ותיאורים לא תקינים פוליטית וחסרי טאקט של אנשים קשיי יום. זונה זולה עם נעל עקב שבורה, ננס עם עין אחת שנאלץ לעבוד בקרקס, גבר חשוד שמסתגר במרתף ביתו ואיש לא יודע במה הוא עוסק שם, אישה גידמת שרגל העץ שלה הוצבה במוזיאון לאחר פטירתה והכניסה יותר כסף משעשתה האישה בחייה, כל אלה דמויות לגיטימיות ואף משמעותיות עבור ויייטס, ששיריו נשמעים לעיתים כמו סיפורים עממיים של זקן ערירי שחי את חייו דרך צפייה באחרים.
אם ניקח את הסרקזם וסיפורי החיים ההזויים, נוסיף להם שני ליטר וויסקי, מאפרה עמוסת בדלים, ערימת תקליטים שרוטים, אקורדיון, טרומבון ובנג'ו, ציור רומנטי של רובנס וציור גרוטסקי של ברוייגל האב, נקבל את טום וייטס של היום במלוא הדרו: ליצן עצוב, רומנטיקן, סאטיריקן וציניקן שנולד לבדר קהל מצומצם על במת מועדון ג'אז אפוף עשן, כשהבוס שלו מאיים לפטר אותו בכל יום מחדש בגלל שהלקוחות שהצליחו לעכל את המוזיקה המוזרה שלו.
בהתאמה, על-אף ביקורות מצויינות שקיבלו רוב אלבומיו, הצלחה מסחרית שתהלום את האיכויות המזוהות עימו כמעט ומעולם לא היתה מנת חלקו של העילוי. וייטס הגיע לתודעת הציבור בזכות גרסאות כיסוי של גדולי התקופה לשיריו, כמו "האיגלס" וטים באקלי, שהתרשמו כל-כך מהסגנון הפולקי-ג'אזי ומהבלדות המרירות-מתוקות של האמן הצעיר עד שהקליטו גרסאות משלהם לשיריו שנה בלבד לאחר יציאת אלבומו הראשון.
בניגוד לרוב אלבומיו, שאופיינו בקו אחיד יחסית, רומנטי או מקברי, אקספרימנטלי או תיאטרלי, פולקי או ג'אזי, "Bad As Me" לוקח משהו מכל העולמות. כל שיר מאפיין צד אחר באישיותו המפוצלת של השחקן רב הפנים. סוריאליסטי במובהק אך פחות תיאטרלי מעבודות קודמות שלו, האלבום החדש מחבר את מעמקי הגיהנום עם פסגות גן העדן בכפיפה אחת, בעוד וייטס משנה קול וצורה במעבר משיר לשיר. יחסי הציבור לאלבום טוענים לאיכויות הקוליות הטובות ביותר של וייטס, שנמצא בשיא כושרו, ולעומת בדיות יח"צ שהורגלנו אליהן, הפעם ההגדרה מדוייקת.
וייטס צונח וצולל בבלדות שמיימיות כמו "New Year's Eve" ו"Last Leaf", מפציע ממעמקי האדמה כשטן בכבודו ובעצמו ב"Hell Broke Luce" ובשיר הנושא. תזמורת כלי נשיפה, נעימת ראג-טיים בסלואו-מושן, קלידים דרמטיים, גיטרה בלוזית ומבול של כלי הקשה, כולם נמצאים כאן יחד כמו במחווה ערוכה היטב של דגימות מכל אלבומיו הקודמים. ההחלטה של קת'לין ברנן, אשתו של וייטס שיוצרת ומפיקה איתו, ליצור אלבום סטנדרטי שיכיל 13 שירים קצרים השתלמה מאוד, לאחר שורה של אלבומים ארוכים מדי שקל למאזין ללכת בהם לאיבוד בשל עומס תוכני.
שורה של אנשים בשדה פתוח ממתינים לתורם להכנס לחיפושית מאובקת שעל חלונה האחורי רשום שם האלבום החדש ותאריך יציאתו. שומר ראש עורך חיפוש גופני לכל אדם בטרם כניסתו לרכב. וייטס במושב הנהג, מארח את הקהל במושב הקדמי ומשמיע להם את האלבום במסיבה פרטית מאוד שרחוקה מכל אמצעי הקלטה אפשרי שיכול להרוס את החגיגה. וייטס מניע את ראשו בקצב המוזיקה, מסתכל למצלמה שלידו וקורץ בשובבות. כך מסתיים הסרטון המקדם את האלבום החדש של הקומיקאי הזחוח, של היזם המתוחכם, מקדש את משנתו הנחרצת כלפי העולם הטכנולוגי תאב הפרסום שרלוונטית היום יותר מאי פעם. אל תצפו לקליפים יקרים או לאפליקציות אייפון מגניבות, פשוט האזינו למוזיקה הכבירה של האמן שלא מפסיק לרגש ולחדש ועוד לשמר משהו מהנוסטלגיה הנאיבית, שבזכותו עדיין לא סרה מן העולם
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם