בואי ננבול מעט יחד: על הסרט "פריחה מאוחרת"
ויליאם הרט מתבזה בחלטורה של סוף שבוע, שמנסה לגולל סיפור מוכר לעייפה על בעל שבוגד באשתו המזדקנת
''פריחה מאוחרת'', במאית : ג'ולי גאברס, בריטניה 2011
עם או בלי קשר למידע זה החלו השבוע ההקרנות לקהל הרחב של "פריחה מאוחרת" - סרט עלילתי שמשתדל לחשוף את חייהם של הקשישים בגיל הפנסיה, ובכלל זה מעללי המיטה שלהם. הקשישים, סוג של חרקים מעוכים בעולם השואף להישאר צעיר לנצח, אינם יודעים איך להעביר את היום, ודוגמה מובהקת לכך היא רוסליני, פה מורה בגמלאות שבעלה האדריכל (ויליאם הרט) מתרחק ממנה פיזית ונפשית. הוא מוצא לעצמו מלאכה שמעצימה את מספר השעות הנוספות שלו בעבודה, ובה בעת מוצאת אותו אישה צעירה כמושך מספיק כדי להכניסו בכוח למיטתה.
נעדר כל מקוריות. ''פריחה מאוחרת''
מתוך הסרט
רוסליני מנסה את כוחה בעבודה התנדבותית בקהילה, ומרבה גם לשרוף זמן בבריכת השחייה ואצל גורו המתמחה בהמצאת משימות לשעות הפנאי הרבות מדי, שנופלות בחלקם של המבוגרים בני הדור הנוכחי. אך כל זה אינו מביא לה כל סיפוק, שכן חייה עד לרגע יציאתה לפנסיה כוונו לספק את צורכי הבעל האנוכי, שמעדיף כעת עור נשי מתוח על פני קמטיה ההולכים ומתרבים.
"פריחה מאוחרת", סרטה העלילתי השני של ג'ולי גאברס, בתו של הבמאי הלוחמני קוסטה-גאברס, מתאפיין בהיעדר כל מקוריות. אין בו ולו סצנה אחת שלא סופרה קודם לכן ולא נוסתה כבר לפני שנים רבות על הבד. קונפליקטים צפויים ופתרונות מוכרים לעייפה הם מרכיבי התפריט הדרמטי, שאותו אמורים לחלק ביניהם
רוכשי הכרטיסים שיתגלגלו למלודרמה המייגעת הזאת. עיקר כוחו של "פריחה מאוחרת", וגם זה לא הרבה, הוא במלאכת הצילום החתרנית של נטלי דוראן, שלא אחת צובעת את הבד בגוונים המנוגדים לגמרי לרוח הסצנה המצולמת.
רוסליני אינה מפגינה כאן משחק מרשים במיוחד, אך היא בבחינת זהב טהור לעומת עליבותו של הרט. שחקן מיומן זה, שבעברו המקצועי מונחים פרס אוסקר ופרס המשחק המצטיין בפסטיבל קאן (שניהם עבור "נשיקת אשת העכביש") וכן שלוש מועמדויות נוספות לאוסקר, מתבזה פה בחלטורה של סוף שבוע. בנסיבות רגילות אפשר היה להאשים את התסריטאי אוליבייה דאזה במחדל הכולל הקרוי "פריחה מאוחרת", אלא שהרט מוסיף משקל משלו להישג השלילי הזה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם