בואי דינה: דווקא מוכשרת, הבת של דני סנדרסון
דינה סנדרסון כבר צברה קילומטרז' בתיאטרון, בקולנוע ובטלוויזיה, כולל פרסומת עם פריס הילטון. הערב היא מצטרפת ל"עספור", אבל החלום שלה הוא להצטרף ללארי דיוויד, בנישה או במיטה
אם הכל ילך כמתוכנן, הסדרה החדשה שסיימה לכתוב תוכיח שסנדרסון היא לא רק בת ראויה לאביה, דני, אלא גם מאהבת ראויה לדיוויד ולאלן. "מביך אותי לדבר על זה. נראה לי פאתטי, בקטע של 'אני עושה, אני כותבת'. כל בנאדם שני יושב בבית קפה עם לפטופ וכותב את הדבר הבא. בא לי להגיד לך 'תפתח ערוץ זה וזה ותראה את הסדרה שלי'".
זאת קומדיה? דרמה קומית?
"מספיק עם הדרמה הקומית. חדל. מותר לעשות קומדיות ואף רצוי. אני אוהבת דרמות ואוהבת לשחק בהן, אבל אני פשוט חולה על קומדיות. זה משהו שאנחנו בארץ נמצאים בו קצת מאחור. בקומדיה יש המון לאן להתפתח ולגדול, ובתוך המקום הזה אני רוצה למצוא את הנישה שלי".
קילומטרז' הבמות של סנדרסון מצביע על 16 שנים מתוך 25. מספיק זמן בשביל לעבור משלב ה"טוב, היא הבת של" לשלב ה"דווקא מוכשרת הבת של". ההתחלה היתה בהצגה "סיפור משפחתי" בקאמרי. סנדרה שדה היא ששלחה את סנדרסון, בגיל 9, לאודישנים. ההמשך, דרך מגמת תיאטרון ושירות בתיאטרון צה"ל, הוביל בצורה טבעית לתנועת המלקחיים של טלוויזיה-תיאטרון.
על הדרך גרפה סנדרסון תפקיד קולנועי ("מדורת השבט") והשתתפה בפרסומות, בין השאר עם גידי גוב ופריס הילטון ("הקצ'קע הזאת"). החל מהערב היא עולה על רכבת "עספור", סדרת הלהיט של הוט (שני
ל"עספור" הגיעה בלי לדלג על שלב האודישן. "באודישן לא היה לי בראש 'וואו, אני באה ל'עספור', זו תוכנית נורא מצליחה'. מה שגרם לי לרצות לבוא זה שאהבתי את הטקסט, הדמות, הדיאלוגים. ההדים של הסדרה זה משהו שלאט לאט אני מגלה. אני חושבת שהסדרה עשויה מעולה, מין פורמט משודרג של היומיום. יש המון הומור ודרמה ביחד והם לא מפחדים אחד מהשני. השילוב של שני הדברים, כמו בחיים, הוא מעולה בעיניי".
יש מקרים שזה לא עובד?
"ברור. גדי יגיל ניסח את זה מדהים. הוא עבד עם מישהי והיא אמרה: 'לא צוחקים ממני היום', אז הוא ענה: 'קמת לא מצחיקה'. יש ימים שאתה קם לא מצחיק. אתה יכול להגיד אותה בדיחה שעובדת ערב ערב, והפעם אנשים לא יצחקו כי קמת לא מצחיק".
"יש לה כישרון קומי אדיר", אומר יגאל שפירא, עורך בכיר בערוץ הוט קומדי סנטרל שעבד עם סנדרסון ב"קאמבק". "באודישן ל'קאמבק' תוך שתי דקות היה לי ברור שהיא בפנים. היא פשוט מביאה משהו שונה ואחר מכל השחקניות הקומיות. אין לה טייפקאסט. יש לה אינטליגנציה ביצועית גבוהה מאוד, היא תמיד הולכת לאיזו זווית מפתיעה. אם היא צריכה לעשות דמות של פקאצה או של ערסית או של אישה מבוגרת, היא אף פעם לא תביא את המוכר, הבנאלי, הקלישאתי".
סנדרסון , שאחיה אדם ביים את "זוהי סדום", מוקפת מגיל צעיר בזרקורי תרבות ישראליים; לאחרונה, כידוע, הצטרפה לתאורה גם ענת עצמון. "גדלתי בבית פעלתני, התחושה היתה ועודנה שהכל בידיים שלי. אין לי מה לשבת בחיבוק ידיים ולחכות שהעולם יפגיש אותי עם משהו מקסים ומעניין".
ואיך זה השפיע עלייך?
"אני דבקה בלעבוד קשה. לחוצת עבודה. אין דרך אחרת, זה פשוט לא קיים. לחשוב שהדברים פשוט יקרו זה לחיות בסרט. אני לא יכולה להגיד לעצמי: 'טוב, את עוד צעירה, יש לך זמן'. המשפט הזה מעולם לא היה, בשום גיל. אין זמן. מבחינתי זה לעשות עכשיו הכל. וזה כל כך לא ריאלי".
לפני שש שנים נפטרה אמה, נעמי, מסרטן. אל תוך העליצות הסנדרסונית נכנס האובדן. סנדרסון לא מסגירה פצעים. המוות צף אצלה בפינות לא צפויות. "זה לא שפתאום אתה עצוב רק מדברים של חיים ומוות. זה מה שיפה בחיים, שאין פרופורציות. אני יכולה להתחיל לבכות מעצבים כשהמגירה במטבח לא נסגרת בדיוק כשאני צריכה לצאת מהבית, ואחר כך לבכות על זה שאמא שלי מתה. הרגש הוא מאוד לא סלקטיבי. מה שבא".
סנדרסון היא שהכירה לאביה את עצמון. מבחינתה זה התבקש. "בכל מה שקשור לאבא שלי יש בי מקום מאוד עמוק וחזק של דאגה ולקיחת אחריות. אני לא יודעת למה לא היססתי. אולי כי האמנתי שהדבר הזה באמת יהיה טוב. ענת מאוד לא דורסנית. היא לא נכנסה ב'היי, אני פה, אני מוחקת הכל ורק אני נמצאת'. זה בדיוק ההפך. אני יכולה לדבר עם ענת על אמא שלי ולעשות לה חיקויים שלה. אנחנו צוחקות נורא".
היא עצמה חובקת בן זוג חדש, הבמאי הצעיר ניר הורוויץ. "אני מעריצה גדולה של רומנטיקה. יש בי משהו קשוח ומצד שני אני מאוד קיטשית. אותי, למשל, מזעזע שלכל סיר יש כמה מכסים. אנשים מתגרשים ומתחתנים שוב והם מאושרים. ומצד שני יש בזה משהו כל כך נכון, היתה אהבה והיא נגמרה. זה כמו בתיאטרון - לכולם יש מחליפים. היום שבו אתה מבין את זה הוא יום נורא קשה. אני כל הזמן מבינה את זה. אתה כל הזמן מתפכח".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם