קול הרדיו: למה כדאי להאזין ברדיו הישראלי?
ב-12 בדצמבר 1901 נקלט שידור הרדיו הראשון. 110 שנים לאחר מכן, יערה רובינזון עונה על השאלה הנצחית - האם יש מה לשמוע ברדיו הישראלי?
ב-12 בדצמבר 1896 גוליילמו מרקוני האיטלקי הצליח להפליא קהל לונדוני מצומצם כשהדגים העברת גלי רדיו מקצה חדר אחד לקצה השני. בדיוק חמש שנים לאחר מכן, ב-12/12/1901, הגדיל לעשות מרקוני כשהצליח לקלוט שידור רדיו שצלח את האוקיאנוס האטלנטי.
110 שנים מאוחר יותר, הספיק כבר הוידאו להרוג את כוכב הרדיו, ויש שיאמרו שהאינטרנט הקים אותו לתחייה, לפחות באופן חלקי. אבל האמת היא שלא חייבים לפנות בכלל לאינטרנט, כי בארצנו הקטנה, גם בלי הרשת, יש היצע די מכובד של תחנות ממלכתיות, ארציות, אזוריות ומסחריות, של רשות השידור, צה"ל והרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, שמשמיעות הכל - מדיבורים רציניים ועמוקים, עד למוסיקה קלילה ולא מחייבת.
מי שמאזין לרדיו, בין אם בפקקים בבוקר ובחזור בערב, במהלך יום העבודה באינטרנט או אפילו בלילה המוקדם, במקום הטלוויזיה, או בשעות הקטנות כשלא נרדמים, יכול להעיד שאחד מהדברים הנחמדים ביותר שיש ברדיו הוא המגוון והיציבות. בתוכניות בנות שעתיים עד ארבע שרצות כבר עשרים שנה - אתה יודע בדיוק מה תקבל. יש משהו מנחם ברדיו, שקשה למצוא בכל מדיום אחר.
לכן, לכבוד חגיגות מאה ועשר השנים לתחילת מהפכת השידורים הטרנס-אטלנטיים בחרנו כמה מן התוכניות האהובות, הבולטות ואולי אפילו המחדשות במקצת שבררנו עבורכם מתוך המגוון העצום והלא-תמיד-איכותי שתוכלו למצוא בתחנות הרדיו הארציות - מוזיקה, דיבורים, הרהורים ונונסנס - כולם כלולים בתפריט הרדיופוני.
בני בשן, האיש שהביא לנו את "אחלה חמודה", מגיש כל יום בגלי צה"ל תוכנית צהריים שהיא בעצמה די אחלה חמודה. לא חייבים להקשיב לכל מילה שלו, אבל בהחלט אפשר להשעין את הראש אחורנית ולהאזין
גם אם תחנת הרדיו אקו 99 מוכרת בעיקר בזכות הצמד טל ואביעד מ"הבוקר", בצהריים, אותן השעות שבהן בני בשן מבקש שיקראו את מחשבותיו, יזמו בערוץ תוכנית מגזין יומית המוקדשת, כמו האג'נדה הכללית של הרדיו, לסביבה. המטרה - לעורר אנשים למודעות בכל מה שקשור לאחריות סביבתית, מיחזור, בעלי חיים, חקלאות, בניה ירוקה, ועוד. האמצעי – תוכנית יומית בהגשת אילת מידן וטיפים ירוקים לאורך כל היום שמעודדים ומלמדים בעיקר את הברנז'איסטים התל אביבים לצאת מעצמם ומהבועה, בגישה קלילה ומבלי לחפור: למחזר, לגנן, לחסוך באנרגיה ואפילו להדליק חנוכייה ענקית על ידי דיווש באופניים ממוחזרות. אנחנו בעד.
לערן סבאג יש קהל מעריצים לא קטן, עוד מהימים שבהם שמעו עליו קצת יותר מהיום. ויש סיבה לכך. בכל לילה פוצח הבחור בהסברים מעניינים בטירוף על היסטוריה, מוסיקה ומה שבינהן, בהגיגים על החיים והאנושות בכלל, יחד עם בני שיחה חד פעמיים. אם יוצא לכם, אין ספק ששווה לוותר על שעה של טלוויזיה בשביל שעה עם הגאון.
רוב האנשים מוצאים את עצמם נרקבים מול הטלוויזיה בשעות הערב, בין החדשות לעוד תוכנית ריאליטי, כשהם נרדמים עם שניצל חצי לעוס בפה. אבל מתברר שיש כאלה שבשבילם היום רק מתחיל בשמונה, ובשבילם או כל אותם האנשים שהיו רוצים להיות כמותם, יש את שלומי קאופמן שעושה מסיבה קטנה ברדיו בכל ערב עם להיטים רקידים ביותר ורמיקסים מגניבים של כל מה שלוהט עכשיו יחד עם שעשועונים, בקשות והכל במקצועיות וקוליות אין סופית.
כבר יותר מ-18 שנה שהתוכנית "לילה חי מאוד" משודרת ברשת ב' והיא בבחינת תחנת חובה לכל מי ששנתו נדדה באחד מהלילות. אמנם לרשת ב' יש תדמית מעונבת יחסית, אבל במקרה של פאר כנראה שהשעות הקטנות מנצחות ובין מספר לא קטן ומגוון מאוד של אורחים, יכולים המאזינים (וגם האורחים בעצמם) לאבד את עצמם בהזייה הקלה והמסיבתית הזאת. הכיבוד והיין כלולים במחיר - לפחות למי שמגיע לאולפן.
נכון שביטלו את "הקצה", אבל זה לא אומר שאתם לא יכולים לחפור קצת באינטרנט ולמצוא את הקצה האישי שלכם. בא לכם לשמוע את הדאבסטפ הספציפי שהכי עושה לכם את זה? מתגעגעים למוסיקה ההודית ששמעתם בטיול האחרון? אתם בכלל בקטע של קאנטרי? למזלכם, כל מה שאתם צריכים לעשות זה להתחבר לכל אחת מתחנות הרדיו שיש ברשת ולבחור את הערוץ/התחנה שמתאימים לכם.
הנה רק טעימה קטנה מהמבחר, כולם אתרים עם מבחר גדול של תחנות רדיו מכל העולם שניתן להקשיב להן בחינם וללא הרשמה: SHOUTcast, live365, ו-AccuRadio.
ובארץ? אין ספק שיש משהו רומנטי ברדיו, לא בכדי מצאו להם כוכבים כמו נינט ואפילו רותם סלע, שעה או שעתיים מזמנם כדי לבחור מוסיקה אהובה עליהם או סתם לברבר (בהתאמה) ברדיו. העובדה שזה רק אתה, המוזיקה והקול שלך שנשמעים, נותנת למדיום הזה הרבה יותר חופש, אפילו מהאינטרנט. בארה"ב, מודעים לכוח הזה ונותנים במה לקולות השונים בתחנות NPR (נשיונל פבליק רדיו), המציעות שילוב של תשדירי חדשות נטולי פניות, תחקירים מעמיקים, ומגוון תכניות תרבות ומוזיקה משכילות.
בארץ, נדמה לפעמים שהרשויות השונות שכחו במקצת את התפקיד שלהם הזה, כך שכיום במקום תחנות פיראטיות צצות תחנות אינטרנטיות שמייצגות את החופש הזה עד הסוף. תחנות כמו radiotape - רדיו אינטרנטי חברתי, או click2danceשל יניב מורוזובסקי, ואפילו קול הקמפוס, שניתן לשמוע את תוכניותיה באינטרנט, יחד עם ראסטי מייק - רדיו אינטרנטי המיועד לקהל האנגלו-סקסי בישראל, הן רק חלק מהתחנות שצצו באינטרנט כמו פודקאסטים אחרי הגשם.
ואם בא לכם להאזין לאחת מהתוכניות המעניינות שרצות ברדיו האזורי והארצי היום או לתחנות עצמאיות, אפשר לחפש אותן באתר הפודקאסטים הישראלי iCast, שם תוכלו לדפדף בין המגישים העצמאיים ולשמוע את פרויקט המיקסים של אורן עמרם, "מה שהילדים אוהבים" של אלון עוזיאל שמתעדכן כל שבוע בהשמעות חדשות של אינדי, או את "מת על מטאל" שמשודרת ברדיו הר הצופים. מרקוני לא היה יכול לנחש את זה, אבל אין ספק שבשיתוף עם הרשת, הפך הרדיו לחזון של החופש אותו ייצג הארד הארי ב"רדיו חזק".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם