זר בתוכנו: על הליהוק המבריק של "האח הגדול 4"
"האח הגדול" היא כבר כזאת מפלצת רייטינג, שליוצריה אין מה להפסיד. הם יכולים, למשל, להרשות לעצמם להכניס לווילה מתמודד שבז להם, לפורמט, למתמודדים האחרים ואפילו לצופים עצמם

תוך שבוע הוא משתכשך בבריכה כמו כולם. סער סקלי צילום: פלאש 90
שלשום (ראשון) שוב הצליחו אנשי "האח הגדול" (על מי אנחנו עובדים? הצליח יורם זק, הוא ולא אחר) לפרוט כישרון טלוויזיוני לכדי מוצר מדויק. אלא שהפעם חיכתה הפתעה בגזרת הליהוק.
לא, הכוונה היא לא לאביבית, אנג'לינה ג'ולי המפוקסלת (ממש ניצחון הפלסטיקה על הפוטו-שופ). גם לא לרבנית המענטזת או לספרית שהוצמדה לה, ישתבח שמו. מדובר בסער סקלי, פעיל פוליטי טורדני שהובא כדי לנבוח על המותג. "מה שאתם עושים, זה פורנוגרפיה", הצהיר לפני שנכנס. "אם יש כבר את הזבל הזה בפריים טיים, אז לפחות להעלות בו כמה נושאים חשובים", אמר ומיהר לנאום על מדרגות הווילה, משהו עם "בפנים זה משחק ובחוץ יש אנשים עם אינטרסים משותפים", בלה בלה. אז למה נכנסת? נוח לך בחוץ, בשלום ובלי פורנוגרפיה.
כבר שנים ש"האח הגדול" מושכת אש וגופרית. הכי קל להצמיד לתוכנית וואנאביז ומאותגרים, לפטור אותה כתרופה לסכלים ולגרושות. 1.53 מיליון צופים? קטן עלינו. המזועזעים, שסקלי זה הוא נציגם, רוצים אבל חוששים. בבוקר הם מספרים במשרד שנרדמו מול ערוץ 8 ובערב הם בורחים בהיחבא לערוץ 20.
פה נכנסת הקומבינה המבריקה. ב"אח הגדול" החליטו לאמץ צ'יוואווה צדקנית בדמות אותו מתמודד ולתת לו ללכלך על המארחים בשיאו של הערב החגיגי. שינבח, למי איכפת? הביקורת על "האח הגדול" הפכה בן רגע לחלק מהמוצר, חלק אינטגרלי. ירצו-יקבלו, לא ירצו - נלהק אותם. בניגוד למותגים טלוויזיוניים אחרים שבהם דואגים לכבס ולטייח כל ביקורת וסדק תדמיתי, ב"האח הגדול" הבינו שכוחם בקונפליקטיותם. הדיון הציבורי, הסקנדלים, המכורים מול המתנגדים - כולם יושבים מסביב לאותה מדורה, בולסים מאותו המסטינג.
ובכן, הדיון מיצה את עצמו, אפשר להחליף חזית. יפה עשו מלהקי התוכנית כשהוכיחו, אחת ולתמיד, שגם אלה המצטופפים בשוליים ומסרבים להכיר בקיומו של השרץ, בסך הכל רוצים חיבוק, אפילו קטן, ואם אפשר גם מיטה ושיכשוכית.