חרד: אמנון לוי מתכונן לסגירה של ערוץ 10
"פנים אמיתיות" של אמנון לוי תעלה השבוע לעונה חדשה בת שלוש תוכניות. רגע לפני שערוץ 10 מוחשך ולוי עושה הסבה להנחיית סדנאות לדינמיקה קבוצתית, הוא מסביר מדוע יאיר לפיד מפריע לו יותר מקווי המהדרין
"אברמוביץ' אמר לי משהו כמו: 'איזה מזל שאנחנו כבר זקנים. הרי עשינו את שלנו, כמה כבר אנחנו יכולים להיפגע?'", משחזר לוי. "וזה נכון. ברמה האישית זה לא יהיה אסון גדול אם לא אעשה יותר טלוויזיה. יהיה נחמד לעשות דברים אחרים. אני לא יכול להגיד שאין שום ממד של חרדה, הרי אני כמעט לא זוכר את עצמי מחוץ לטלוויזיה, ובמידה רבה הנוכחות שלי על המסך מגדירה אותי. אבל גם אם בגיל 56 אצטרך לחפש חיים אחרים, אני מאמין שיש לי יכולת לעשות את זה".
לוי משתהה לרגע. "לעצמי אני לא דואג, באמת. אני יותר חושש ממה שיקרה איתם", הוא מחווה מבט לעבר נקודה דמיונית שנמצאת מעבר לדלת המשרד.
ב"איתם" הוא מתכוון לעובדים בחברת ההפקה שלו, הצוות של התוכנית "פנים אמיתיות". עבורם המשבר סביב סגירת ערוץ 10 הוא לא קטסטרופה שאורבת מעבר לפינה, אלא מציאות מוחשית. לוי ושותפו איתי דנקנר, שהוא גם העורך והמפיק הראשי של התוכנית, כינסו את הצוות לפני כשלושה שבועות והודיעו להם על פיטוריהם. אחרי 27 בינואר הערוץ מפסיק את ההתקשרות עם חברות ההפקה, הסבירו, ולנו אין מאיפה לשלם לכם. לוי מספר שהפיטורים ההמוניים התקבל באיפוק ובהשלמה. כאילו גורל ערוץ 10 נגזר מכוח עליון.
כרגע ב"פנים אמיתיות" עובדים על אדי הדלק האחרונים. הפיטורים ייכנסו לתוקף בעוד כשבוע, ולכן נערכים שם לשלוש תוכניות בלבד עד ההחשכה (אם הערוץ יינצל בזמן פציעות, הצוות יישכר לעבודה מחדש). העונה תיפתח ביום שני הקרוב (22:00) בסיפורה המטלטל של יובל שטרית, בחורה בת 23 הלוקה בהפרעת זהות דיסוציאטיבית, מה שמכונה בשפת רחוב "פיצול אישיות". יובל מתחזקת לא פחות מ-30 זהויות , בהן ערס, פעוט ונערה עיוורת. הצוות של לוי ליווה אותה לאורך שבועות ארוכים, והדמויות השונות נחשפו בזו אחר זו - כל אחת מהן קוהרנטית ובעלת היסטוריה והיגיון פנימי משל עצמה.
לוי נאלץ להקפיא עוד פרויקט שכמעט השלים: סדרה תיעודית בת שלושה חלקים עבור ערוץ 10 על החברה החרדית בישראל. יש לו קשר מיוחד לנושא. לפני שפתח
כדי בכל זאת להגיב על האירועים, לוי פרסם לאחרונה סדרה של מאמרי דעה באתר וואי נט, ובהם טען כי דווקא החברה החילונית מקצינה ואף התריע מפני "אורגיית השנאה הזאת". ללוי יש גם פתרון למצב, ותמציתו - היפרדות. החילונים יוכלו לנסוע בתחבורה ציבורית בשבת ולהתחתן בנישואים אזרחיים, ו"בתמורה" לא יתערבו בהסדרי החינוך, הצניעות וההפרדה באזורים שיש בהם ריכוז גבוה של אוכלוסייה חרדית. כולל קווי מהדרין.
אתה מציע אוטונומיה תרבותית, ויתור על איזשהו שלד ערכי ומוסרי שמשותף לחברה הישראלית. יש אותנו ויש אותם.
"אין שום דבר רע באוטונומיה תרבותית. שלד ערכי ומוסרי משותף? עובדה, אין. אנחנו מאמינים בערכים שונים לגמרי. בשנות השמונים חייתי שנתיים בארה"ב וראיתי בברוקלין אוטובוסים שיש בהם הפרדה. בניו סקוור, עיירה חרדית במדינת ניו יורק, אני זוכר שהיו שעות שונות שבהן גברים ונשים היו מורשים לצאת לרחוב, לסירוגין, ואף אחד בארה"ב הגדולה והליברלית לא נפל מהכיסא. אלו מובלעות תרבותיות ומאפשרים אותן. אבל כאן יש תפיסה, רוב הפעמים שלא בצדק, שהחרדים מסוכנים לאורח החיים החילוני. אם נתגבר על הפחד מהשונה, פלורליזם תרבותי יכול להיות מעשיר מאוד. אם נאפשר את ההפרדה, אולי נוריד את השנאה. אני חושב שהרעיון המקורי של כור ההיתוך הוא רעיון מזעזע. להתיך בני אדם? מה חשב לעצמו מי שהגה אותו?".
זה מתחבר לעמדה שלך שהחרדים לא צריכים לשרת בצבא - כור ההיתוך האולטימטיבי וגם כרטיס הכניסה לחברה.
"על זה אני מתקומם ביותר. לא יכול להיות שכל הישראליות תעמוד על הרגל האחת של הצבא. תראה איזה שירות עשתה לנו דפני ליף אף על פי שהיא לא עשתה צבא, ומסיבות רפואיות אובייקטיביות אגב. זה מתחבר אצלי לתפיסה רחבה יותר שלא כל אחד יכול לשרת; אם מסיבות בריאותיות, אם מסיבות נפשיות ואם מחוסר התאמה. צבא זה לא מסגרת טבעית לאדם. רק בארץ הורגלנו לחשוב שהכישור להיות חייל הוא כישור טבעי. לא יכול להיות שזה יהיה נייר הלקמוס היחיד של החברה שלנו".
ללוי יש גם ביקורת על האופן שבו התקשורת סיקרה את נושא ההדרה. למשל, על האוטומטיות שבה נשלחו תחקירניות לעלות על אוטובוסים שנוסעים בשכונות חרדיות. "בעיניי זו פרובוקציה זולה", הוא מצהיר. "הרי זה לא עניין מוכחש, ויש הצדקה למצלמה נסתרת רק כשאתה מנסה לגלות דבר חדש או כשטוענים בפניך שהתופעה לא קיימת. העיתונות לא מילאה כאן את תפקידה; היא נקטה עמדה יותר מאשר סיפקה מידע. יש הרבה פערי אינפורמציה, והשיח שטוח מאוד.
"'הם מפלים נשים'. להתרשמותי, הנשים לא מופלות שם כל כך. משתמשים בעניין של שירת נשים כדוגמה להדרת נשים בצבא? הרי באמת מישהו חושב שזו הבעיה? 63 שנה הנשים בעיקר עושות קפה ומוטרדות מינית בצבא. אלופה ראשונה מונתה בשעה טובה רק השנה. הצבא הרי מושתת על הדרת נשים, ושר הביטחון והרמטכ"ל עוד מריצים על זה צחוקים. זה נעשה הדבר הכי פופוליסטי בישראל, לבעוט בחרדים".
אבל יש גם סיפורים שחשוב לספר. כמו זה של נעמה מרגוליס, הילדה מבית שמש. השאלה היא האם יש בעיה בזה שיאיר לפיד מתווך אותו לצופים, בהינתן האספירציות הפוליטיות שיש לו סביב הנושא.
"לא ראיתי את הדברים שלו ב'אולפן שישי', אבל אני כן קורא את מה שהוא כותב בעיתון ואני חושב שזה מאוד לא בסדר. לזכותו של יאיר לפיד אפשר להגיד שהוא לא הראשון שמנסה לעשות קופה על החרדים, אלא הוא עוד חוליה בשרשרת ארוכה ומכובדת, כולל אביו ז"ל. עכשיו הגיע תורו. המעשים שלו ציניים. זה דוחה אותי. כן, בייחוד משום שהאספירציות שלו ברורות".
אז אתה בעד חוק יאיר לפיד, שקובע תקופה של צינון במעבר בין תקשורת לפוליטיקה?
"לא. אני באופן עקרוני נגד חוקים פרסונליים שמטרתם לחסום בן אדם, אבל אני חושב שיאיר לפיד צריך להודיע בצורה חד-משמעית אם פניו לפוליטיקה או לא, ואם התשובה היא כן, הוא לא יכול להמשיך בתפקידיו העיתונאיים".
יאיר לפיד סירב להתייחס לדברים.
לוי נשוי לאמנית ענבל רשף ואב לשני בנים בני 20 ו-15. הוא החל את דרכו כדובר מפ"ם אך עבר לעיתונות מהר מאוד, ובמשך כעשור סיקר תחומים שונים עבור "חדשות". לאחרונה ציין 20 שנה בטלוויזיה. הוא הגיש את "תיק תקשורת", את "ערב חדש" ואת "סוגרים שבוע" בערוץ 1 (כמחליפו של יאיר לפיד), ומשם המשיך ל"פותחים שבוע", ל"השבוע" ול"בארבע עיניים" בערוץ 2. במשך כתשע שנים, בהתחלה בטלעד ובהמשך בערוץ 10, הגיש את "שומר מסך", תוכנית תחקירים בגוון צרכני, שלרוב התמקדה בנוכלויות קטנות ובתרגילי עוקץ. לוי העדיף להגדירה פעם כ"תוכנית תחקירים אזרחית". היא באופן מסורתי זכתה לנתוני צפייה יפים, אבל פרסטיז'ה מעולם לא היתה לה.
אם מעמידים את שתי תוכניות התחקירים של ערוץ 10 בשנים האחרונות זו מול זו -"המקור" ו"שומר מסך" - אין ספק שהיית על תקן העממיקו.
"אני באמת רוצה להגיע לקהלים רחבים כמה שיותר, וממלא את התפקיד הזה בגאווה. זו גם הסיבה שבזמנו יכולתי לעשות תוכנית אירוח, שזה דבר שכל כך רחוק ממני. כמו כל אדם גם אני נושא את זיכרונות ילדותי מרחוב רש"י בראשון לציון, בשכונה שבה רוב האנשים היו יוצאי סוריה, ואני שואף לשדר גם אליהם. יותר מזה, אם היית מבקש ממני לבחור מה יותר חשוב לי - המבקרים או חבריי לשכונה שאיתם גדלתי - הייתי בוחר ברחוב. זה חלק ממי שאני".
לאחרונה בכירי ערוץ 10 מתראיינים לא מעט, ובכל ראיון חוזרת הטענה שהסגירה הצפויה היא אובססיה של משרד ראש הממשלה. כעיתונאים, הנחרצות שבה אתם מדברים על חיסול חשבונות פוליטי גורמת לחוסר נחת. אם יש לכם הקלטה של נתניהו או של מישהו מטעמו שקושר בין ההחלטות של ועדת הכלכלה לבין התחקירים של הערוץ, בואו נשמע אותה.
"אדם רציונלי שבודק את העובדות יחשוד מיד בכוונה פוליטית. החוב לא עצום, והערוץ מוכן להחזיר אותו אם יאפשרו לו דחייה. עלתה הצעה שזה יומר בתוכן ויתבטא על המסך - ביצירה. הרשות השנייה, שהיא הרגולטור, תומכת בהצעה הזאת. ואז באים הפוליטיקאים ואומרים 'לא'. עם ערוץ 9 ועם הוט הגיעו לא מזמן להסדרים דומים, שלא לדבר על מחיקת החובות לרשות השידור, ודווקא איתנו מדקדקים? נכון, אין לי הקלטה בכיס. אני רק אומר שהמהלכים של הקואליציה נגד ערוץ 10 מעוררים חשד. לא סוגרים ערוץ ומקפחים פרנסה של מאות אנשים בגלל הסדרי פריסת חוב".
בינתיים לוי כבר חושב על אלטרנטיבות. אפשרות אחת היא להתמסר לתיאטרון, אהבתו הגדולה. הוא כבר כתב חמישה מחזות (עם רמי דנון), ועובד על שניים נוספים. אחד מהם כמעט גמור. לפני כמה שנים החל לגלות עניין גם בתחום של דינמיקה קבוצתית, תחילה כמשתתף ובהמשך רכש הכשרה של מנחה.
"זה התחיל מזה שהתנדבתי במשך שנים במרכז לנפגעות תקיפה מינית, ובמסגרת ההכשרה עברתי דינמיקה קבוצתית", הוא מסביר. "זה היה מלא עוצמה ומרתק. הייתי בטיפול פסיכולוגי שש שנים, והחצי שנה הזאת היתה הרבה יותר דרמטית מבחינת השינוי שעברתי". כיום הוא מנחה קבוצה כזו פעם בשבוע, ומשתתפים בה סטודנטים מהמסלול למשפטים במכללה למינהל. לדבריו, אם ייאלץ לוותר על הטלוויזיה, לבטח יעמיק בתחום.
מוזר שאנשים מצליחים לשפוך בפניך את הלב, בפני מישהו שהם מכירים מהטלוויזיה.
"זה אישיו, אבל כל אחד מביא לחדר את הדברים שלו ומתמודדים איתם. אחרי המפגש העשירי רואים דברים אחרת, ואולי שוכחים שאני מהתקשורת ושופטים אותי רק לפי איך שאני מתפקד בחדר".
וגם כמשתתף, אתה יכול להרשות לעצמך ללכת עם זה עד הסוף? הרי אתה לא עומד מול מטפל בודד ששם עניין החיסיון ברור מאוד.
"אני יכול להגיד שאם היו מעצורים, הם היו קשורים בי. לא בחשש שזה יתפרסם. זה לא משהו שהייתי מתבייש לצאת לרחוב אם היה מתגלה. אולי יחסית לבן אדם שבמשך עשר שנים הנחה תוכנית תחקירים אני באמת נותן הרבה אמון בבני אדם".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם