מפלצות החמימות: על מופע האנפלאגד של משינה
גם אם העיבודים האקוסטיים לשירים של משינה לא הציעו חידוש מרעיש בהופעת האנפלאגד שלהם, המעמד הנוסטלגי שלהם עדיין מצליח לרגש את הקהל, ששר איתם במקהלה את כל המילים
אבל היי, קשה לשכוח למשינה חסד ילדות. כמי שגדל בערד וחיכה לגולת הכותרת של הפסטיבל השנתי, תמיד יהיה שמור להם מקום חם בלבי. לזכותם יאמר כי הבמה במרכז הרחבה הפכה את הצפייה למעניינת במיוחד. הקהל זכה לראות מקרוב את הכימיה בין הנגנים הוותיקים ואת הדינמיקה ארוכת השנים ביניהם.
כמו כל מופע אקוסטי שמכבד את עצמו, גם אתמול בבארבי תל אביב היה שנדליר על התקרה, שנדליר על הבמה, נרות פה ושם, ותאורה "רכה" בצבע סגול (שמרמזת על חברת הסלולר המועדפת על ההרכב) האירה את הקהל בזמן שישב על שולחנות עם אוכל ושתייה, בזמן שתהיתי אם נירוונה אי פעם נאלצו להתמודד עם מעריצים שלועסים פיצה כשהם ישובים מטר מהמתופף.
משינה אירחו את פיטר רוט ויעל דקלבאום (שמוציאה השבוע אלבום חדש), אך אלה באו
שירים אחרים דווקא זכו לביצועים חדשים וקיבלו תפנית מעניינת. "בדרך אל הים", למשל, זכה לעיבוד מזרחי קליל, כשהמתופף איגי דיין פירק את המשקל בעזרת דרבוקה ובנאי שילהב את הקהל בתנועות "יאללה שמח". לשמחתי הם גם רקחו כמה חומרים מהאלבומים "מפלצות התהילה", ו"שיא הרגש".
אחד הביצועים המוצלחים היה גרסת רגאיי סמיך ל"אבל אין", שלרגע הפך לדאב כבד עם הבס של בנסון שלטעמי לא קיבל מספיק פוקוס לאורך הערב, ושירה מתובלת באפקטים של יעל דקלבאום, ולרגע נדמה שעל הבמה מנגנת להקה אחרת.
השיא של הערב, לפחות מבחינתי, נרשם כששלומי ברכה הכתיב את ״כולם אומרים לי תיזהר״ - שיר אהוב עלי שלא ממש נחשב ללהיט הופעות. לטעמי מדובר באחד משירי הבלוז הטובים ביותר שנכתבו בעברית. הגיטרה של ברכה והאורגן המופלא של חודורוב ענו אחד לשני בסולואים נהדרים וכדי להכפיל את השמחה, דקלבאום גררה את הביצוע לשיר הנצחי "Balls & Chains" של ג׳ניס ג׳ופלין. בשלב הזה כבר הספקתי לשכוח את כל מה שחשבתי על משינה ולרשום רגע משמח במיוחד.
אז משינה כאן, עדיין חמימים, עדיין נוסטלגיים, או אולי אלה אנחנו שנוסטלגיים ורק מדביקים להם את הדימוי הישן והטוב הזה. יש משהו בשירים שלהם שמנחם את הקהל, שיודע את כל המילים ושר ביחד במקהלה. האלמנט האקוסטי לא בהכרח הציע חידושים מרעישים, והבליט את המעברים הז'אנריים בין רגאיי לרוק ובלוז קצת יותר מדי, אבל נעים וחורפי בהחלט היה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם