ועשרה לשנה הבאה: האלבומים המצופים של 2012
לא מעט אלבומים מתוכננים לצאת ב-2012, אבל רק מחלקם אנחנו מתרגשים באמת. רז ישראלי ומיכל ישראלי (אין קשר, נשבעים) בוחרים את עשרת האלבומים המצופים ביותר של השנה הקרובה. ויש גם השמעות של קטעים ראשונים מתוכם
הפרויקט הבא מבית היוצר הקדחתני של דיימון אלברן מצרף אליו את טוני אלן, המתופף האפריקאי המחונן ואת פלי, הבסיסט התזזיתי והסופר מוכשר של הרד הוט צ'ילי פפרס, במה שצפוי להיות אחד האלבומים הכי מעניינים של 2012. ג'אז, אבל לא ממש, מקצבים אפריקאיים אבל במסגרת מודרנית,
(רז ישראלי)
קשה להאמין שניקי מינאז' - עם הגומות המושלמות שלה והבחירות האופנתיות, שבעולם מושלם היו מקבלות יותר תשומת לב מאלה של ליידי גאגא - נמצאת בחיינו לא הרבה זמן. אנחנו מודעים ליכולות שלה בעיקר בגלל אירוחים אצל אמנים אחרים, הבולט שבהם הוא "Monster" של קניה ווסט, בו היא מספקת את אחד הרגעים המדהימים באלבום. אבל אלבום הבכורה שלה, "Pink Friday", היה מעט מאכזב ולא מקורי ואגרסיבי כצפוי. היה שם קטע אחד שבלט לטובה מעל כולם - "Roman's Revenge" בו היא מארחת את אמינם. לכן, שם האלבום השני טומן בחובו הבטחה גדולה לקבל עוד מהכיוון המוזיקלי הזה. בינתיים, שני הסינגלים הראשונים מהאלבום ("Roman in Moscow" ו-"Stupid Hoe") מקיימים. מדובר בניקי מינאז' במיטבה, ונותר רק לקוות שכל האלבום ישמע כך. תאריך יציאה - 14.2.
(מיכל ישראלי)
בוגרים ומנוסים יותר, המגנטיק פילדס שואפים להתקדם אחורה לשנות התשעים בהרפתקה מתוכננת היטב של חזרה למקורות. הם חזרו ללייבל שגילה אותם לעולם, שבו להקליט בסגנון האקוסטי-סינטיסייזרי המוכר שלהם ומבטיחים שאף אחד מחמישה עשר השירים באלבום לא יעבור את רף שלוש הדקות. למרות שהקונספט לא עושה רושם מאתגר במיוחד, הלהקה שמחוברת לשנות התשעים כמו נער מתבגר שחבל טבורו עוד לא נחתך מבטיחה לרענן לנו את האוזניים עם קריצה לעבר תוך שימוש בטכנולוגיה של היום. נשמע מעניין, נשמע מבטיח, בטוח שנשמע. תאריך יציאה - 5.3.
(רז ישראלי)
האלבום האחרון של ספיריצ'ואלייזד יצא ב-2008. "Songs in A&E" נכתב בעקבות אשפוזו הממושך של מנהיג ההרכב ג'ייסון פירס, והיה רודף ויפהפה בהתאם. מעט לאחר מכן זכיתי לראות את ההרכב בסיבוב ההופעות של קידום האלבום. סידור הבמה הייחודי (חצי גורן) והאסתטיקה המינימליסטית והמנוכרת, שגרמה לתחושה של צפייה בסרט ולא של הופעה חיה, גרמו לחוויה להחקק אצלי בזכרון כיוצאת דופן ולא דומה לאף הופעה שראיתי לפני כן או שאראה בעתיד. פירס כבר הוכיח בעבר שהוא לא זקוק למחלה קשה כדי לייצר מוזיקה מטלטלת, ולמרות שלאלבום החדש יש סטנדרטים גבוהים לעמוד בהם, סביר שלא יאכזב. תאריך יציאה - 19.3.
(מיכל ישראלי)
כמות המילים שנכתבה כבר על התופעה הדל-ריית בטרם יצא אלבום הבכורה שלה מעידה על כמות הבאזז המטורפת שיצרה לעצמה הזמרת באינטרנט בזכות "Video Games" ו-"Blue Jeans" המפתיעים. הכל היה מוכן, משכנו את השיער למעלה, את פרחי ההספד לאיימי ויינהאוס שמרנו לתגלית החדשה וחזרנו להתלהב מפאזל קליפים דהויים ותמימים, שופעי תמימות נוסטלגית. ואז דלף לו "National Anthem" המחורבן וטרף את כל הקלפים מחדש. מי זו לנה דל ריי? כוכבת פופ מאוסה שבטעות כתבה משהו טוב או יוצרת רצינית ומעניינת שבמקרה יצא לה המנון בריטני ספירס מיותר? הציפייה לאלבום החדש של דל ריי הפכה לסקרנות מהוססת. העובדה שבכלל לא מדובר באלבום בכורה, כפי שהוא מוצג על ידי חברת התקליטים שלה, אלא בניסיון נוסף של ליזי גרנט האנונימית להכנס לתודעת הציבור צריכה להשאיר גבה אחת ערנית ומורמת, למרות שזרע הציפיות ממנה כבר נבט בתוכנו. נקווה לטוב. תאריך יציאה - 27.1.
(רז ישראלי)
יחד עם חבריו להרכב החדש Atoms For Peace, ביניהם שוב אותו הפלי הממזר של רד הוט ומפיק העל נייג'ל גודריץ', איתם הפליא לרומם את שירי אלבום הבכורה שלו בסיבוב הופעות מחשמל, נכנס תום יורק לאולפן להקליט את אלבום הסולו השני שלו, או לפחות את האלבום השני ללא רדיוהד מסביבו. אחרי "King of Limbs", האלבום הכי קשה לעיכול של רדיוהד אי פעם, הראשון מזה 15 שנים שלא כבש את כל פסגות המצעדים בשנה בה יצא, ואחרי אלבום סולו ראשון שהעילוי הקליט כמעט לגמרי לבד והשאיר מעריצים ומבקרים פעורי פה ועם חמאה במקום ברכיים, אי אפשר שלא לצפות לנסים ונפלאות מהטרול הכי יפה בעולם המוזיקה. אומרים שהאלבום בשלב רתיחה סופי, אבל העובדה שרדיוהד כבר עובדים על חומרים חדשים מרמזת שהדיסק החדש כבר מוכן על הכיריים ותכף נזכה לטעום מה בישל לנו הגאון הפעם. אין תאריך יציאה רשמי.
(רז ישראלי)
בתקופה בה מוזיקה וסקס אפיל הם כמעט אויבים (בעיקר הודות לליידי גאגא, שהמיניות-הלא-מינית היא כנראה התרומה היחידה המשמעותית שלה לפופ העכשווי), סליי בלס מצליחים לעשות מוזיקה סקסית כמעט בלי להתכוון, ובכך להתבלט מעל הרכבים אחרים שעשו הרבה רעש יחד איתם אבל הפכו להיות בליל של שמות. טניס, קאלטס, סאמר קאמפ - כולם הרכבים טובים, אבל נאמרים בנשימה אחת, בעוד סליי בלס הצליחו למצב את עצמם בנפרד, כהרכב הנויז-פופ הטוב של הרגע. האלבום השני כנראה יציג אותם באור מעט שונה מהראשון - אלקסיס קראוס מצטרפת הפעם לדרק אי. מילר בכתיבה, והסינגל הראשון כבר נשמע כבד ומאופק יותר, אם כי לא פחות רועש ומרגש. תאריך יציאה - 21.2.
(מיכל ישראלי)
שמונה שנים עברו מאז אלבומו האחרון של הגבר הכי רומנטי, המהפכן הכי עדין, המשורר הכי נגיש ואחד היוצרים הגדולים בכל הזמנים. העובדה שהבחורצ'יק יחגוג השנה 78 ושהעבודה על האלבום החדש נמשכה קרוב לארבע שנים צובטת בלב לפחות כמו צירופי המילים בטקסטים השנונים של הפואטיקן הקשיש, אך למזלנו הרב כהן עוד ממשיך להופיע, לברוא ולהקסים. המעריצים האדוקים ודאי כבר האזינו לחלק מהשירים בגרסאות הופעה, נמסו בלהט השירים שדלפו לרשת ובכו מאושר עם שמיעת צלילי הפסנתר הפותחים את "Show Me The Place", הסינגל הראשון מהאלבום שמקיים כל מה שאי פעם רצינו שכהן יבטיח. תאריך יציאה - 31.1.
(רז ישראלי)
השינז הם להקה עם היסטוריה מעניינת. היו תקופות בהן הם כמעט פרצו ועברו ממעמד השם החם ביותר בסצינת האינדי לחביבי גראמי תחנות רדיו מיינסטרימיות, כמו שקרה לרדיוהד או קינגס אוף ליאון, ולאחרונה אפילו לארקייד פייר. אבל מאז "New Slang" והדחיפה הגדולה שקיבל בפסקול הסרט "גרדן סטייט", נדמה שהשינז נשארו להקה רק עבור מי שאוהב את השינז. באלבומם האחרון, "Wincing the Night Away", הם עשו בחוכמה והעשירו את הסאונד המינימליסטי שלהם בהרבה שכבות מעניינות, והמבקרים הגיבו בהתאם. מאז, ג'יימס מרסר הצליח לדחוף את עצמו קדימה עם שיתוף פעולה משעמם אך מדובר מאוד עם דיינג'ר מאוס (ברוקן בלס), וכעת השינז חוזרים עם אלבום נוסף. חמש שנים לאחר קודמו, ועם הפעילות של מרסר בנפרד מהלהקה בשנים האחרונות, אין שום דרך לדעת איך ישמע האלבום הבא. יש סיכוי לא קטן שהוא יאכזב, אבל אנחנו תמיד מוכנים להמשיך לשים את הכסף שלנו עליהם. תאריך יציאה - מרץ.
(מיכל ישראלי)
קרייג פין, המנהיג הממושקף של The Hold Steady, יוצא לבד לדרך חדשה ונשמע בוגר ובטוח מאי פעם. אל תתנו לחזות הגיקית שלו להטעות אתכם, מדובר ברוקר אמיתי עם לב זהב. באלבום החדש שלו פין מושך יותר לאינדי פולק ופחות לרוק ולפוסט פאנק. הוא מאפשר למאזין להכנס עמוק יותר פנימה והטקסטים כבדי המציאות שמייצגים אותו נאמנה קרוב לעשרים שנה מקבלים ביטוי חדש עם ליטוף אקוסטי ושימת הקול המיוחד של פין במרכז. אם כל האלבום ישמע כמו שני השירים שכבר שוחררו מתוכו, אשרינו. האינדי האמריקאי עדיין לא מת. תאריך יציאה - 24.1.
(רז ישראלי)
על עשרת האלבומים המצופים של מוסף ז'ורנל תוכלו לקרוא בגליון שמתפרסם מחר
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם