בתול באוזן: מדור מוזיקה חדש
בכל שבוע, שגיא בן נון יכיר לכם אמן שאולי עדיין לא שמעתם עליו. הפעם - אבישי פרידלר, ביום קופירייטר מצליח ובלילה יוצר קודר
במדור הראשון של "בתול באוזן", שיוקדש לאמנים לא מוכרים ומבטיחים, אנחנו פותחים עם מי שלמעשה הגה את שם המדור, והוא לא רק מוזיקאי, אלא גם קופירייטר מוביל. אפיית החומרים המוזיקליים של אבישי פרידלר לא הייתה קצרה. הוא בן 36, כותב, מלחין ושר כבר 20 שנה למגירה. אבל נראה שההמתנה היטיבה עם יצירתו. בימים אלה פרידלר מגבש הרכב להופעות וגם שיחרר קליפ לשירו המטלטל "כמה נמוך", אותו כתב והלחין עם אושיק ניזרי, הפיק מוזיקלי איתי סוויסה, וביים איתמר פרדני (שביים בעבר בין השאר את הקליפ "יומולדת" של ברי סחרוף ואינפקטד מאשרום, קליפים לעמיר לב ועוד). המוזיקה של פרידלר מזכירה במידה רבה את אבי בללי, מה שבולט בשירים "תן לים" ו"עיר קטנה". כמו בללי, גם היצירה של פרידלר חסרת פשרות, מלנכולית ואפלה, ועם זאת פיוטית, מהפנטת ומרטיטת לב.
השאלה המתבקשת: למה לקח לך כל כך הרבה זמן?
"אולי זה מתוך ביקורתיות יתר. בעבר לא הייתי בטוח שהחומרים מספיק טובים. אולי בגלל שמשהו לא עבד בכימיה של הלהקה שהיתה לי בגיל צעיר. ניגנו לא מעט פעמים, הופענו בפסטיבל בומבלה ובכל מיני מקומות, אבל משהו לא התרומם והיה לי קשה מאוד לשמור על הדבק. להקה דורשת יכולות ניהול וסבלנות וזה לא קל. אולי זה לקח הרבה זמן כי אני מתייחס לזה יותר מדי בכובד ראש. מה שגורם לדברים לשקוע לאט לאט. אספתי כבר שלושים שירים שכתבתי, ואני מגלה שיש את הארבעה-חמישה שאני ממש מתחבר אליהם. הזמן עושה את שלו גם מהבחינה הזאת. אולי מישהו אחר היה מוציא באותו פרק זמן ארבעה-חמישה אלבומים, ואני התחלתי ישר מהאוסף...".
שירו "כמה נמוך" מתעסק בבגידה ובאובדן התמימות וכולל את המלים הטעונות "מה להציל מבית בוער?". הקליפ ההזוי והמקסים שלו מלווה בדימוי ויזואלי עוצמתי: בובות וצעצועי ילדים שהבמאי ופרידלר העלו באש. אבל היי, אל תגלו למועצה לשלום הילד שפרידלר הוא אב לשתי בנות. "אני מסוקרן עד כמה, אם בכלל, אפשר לתקן דברים מקולקלים", הוא אומר, "קראתי פעם מאמר שמדמה בגידה לאכילת התפוח מעץ הדעת - ברגע שאתה יודע שבת הזוג שלך בגדה בך אתה מגיע למצב מאוד גבוה של ידיעה. המצב הזה מחליף את אי הידיעה שקיימת ביומיום בין בני זוג. אתה אומר לעצמך, עכשיו אני יודע הכל עליה. אין סודות. זה מכניס אותך לאיזשהו מצב שאתה מרגיש הכי חכם בעולם והאמת הזו מאוד מטרידה. ממש כמו התפוח של עץ הדעת בגן עדן. זה אובדן התמימות בעצם".
אז מה בעצם אפשר להציל מבית בוער?
"זאת השאלה הגדולה בשיר. אני לא יודע אם זה אפשרי או לא. אני תמיד כותב על דברים שאני לא מבין בהם. עשו פעם סקר באיזה מגזין צרפתי ושאלו מה היית מציל מבית בוער? אחד אמר, אני הייתי מציל את אלבומי התמונות, אחד אמר אני אציל את הספה היקרה. והאמן הצרפתי המופלא ז'אן קוקטו אמר שאם הבית שלו היה עולה באש הוא היה מציל את האש ולוקח אותה איתו...".
מפתיע לגלות שמאחורי היוצר הקודר מסתתר אחד הקופירייטרים המצליחים בארץ, וספק אם יש מישהו במדינה שלא שם לב לחלק מהקמפיינים שלו. פרידלר עומד בין השאר מאחורי הקמפיינים של דוד הכיטוב, 012 סמייל (עם אייל קיציס), ספרינג, ביסלי, במבה, דואר ישראל עם אלי ומריאנו, כאל עם שי אביבי, ושטוחים אסם (פרידלר גם היה בצוות הקריאייטיב שהמציא את השם "שטוחים"). נכון, קשה להבין מה מחבר בין שירי כאב ל"שטוחים". למרות שכשחושבים על זה, בבתי אבלים, ב"שבעה", תמצאו שמגישים "שטוחים".
להיות קופי-רוקר משמע לחיות חיים כפולים?
"הפרסום זה משהו שהתגלגלתי אליו, משהו שאני עושה לפרנסתי. פרסומת אחת זה כמו שיר שיש לו 400 משוררים ומלחינים. יש הרבה שותפים. ובמוזיקה שלי אני מרגיש משהו מאוד אישי, מאוד חושף. זה דבר אחד לעלות עם קמפיין לגבינה צהובה ולחברת ביטוח, וזה דבר אחר לחשוף את עצמך ולהתפשט ככה. פה זה הבייבי שלי".
שיריו נוגעים בנושאים מטרידים ובחיפוש עצמי, אבל מבלי ליפול למלכודת השאנטי. "אני לא מציע פתרונות של "הכל מלמעלה ואלוהים אחד וכו'". בשירו "סוף הדרך" הוא כותב "מרגיש מוזר, ניצחון עם טעם מר". ולצד הוידאו של השיר שהעלה ביו-טיוב כתב: "מוקדש לכל מי שחלם תמיד להיות משהו כשיהיה גדול. וכשהגשים את החלום, גילה שזה לא משהו".
החלום שלך קרוב יותר לכתיבת שירים נוגים או כתיבה מצחיקה לפרסומת עם אייל קיציס?
"אני במסע תמידי בחיפוש אחר 'המשבצת הנכונה שלי'. העולם של הפרסום רוויי בקונפליקטים, אז יוצא שאני מתעסק הרבה במוסר ובערכים. פעם כתבתי שירים מצחיקים, אבל גיליתי שקשה לי לחזור על אותה בדיחה פעמיים. אני מתחבר יותר לחומרים האחרים. הרבה אנשים התלוננו בפניי ושאלו למה אני כותב דווקא על נושאים מטרידים. אני לא מתכוון להטריד ורק מקווה ליפול על אוזניים פתוחות, כמו שאמר טום ווייטס הגדול בראיון לקראת הוצאת הדיסק האחרון שלו: 'רעש של הליקופטר זה דבר איום ונורא ומחריד אוזניים, עד שאתה טובע ואז ההליקופטר הצרחני שבא להציל אותך נשמע כמו מוזיקה שמיימית'".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם