אין שלום, יש עבודה: "עבודה ערבית" היא פנינה
בזכות כתיבה קולעת ומשחק משכנע, "עבודה ערבית" ממשיכה לפרוח, ביחס הפוך למציאות הישראלית-ערבית
מעתב קראו לו דני אפשטיין. "עבודה ערבית" צילום: אלדד רפאלי
לפעמים נדמה ש"עבודה ערבית" מושפעת בצורה הפוכה מהמציאות הישראלית-ערבית. ככל שהסיכוי להסדר מדיני נקבר עמוק יותר, "עבודה ערבית" פורחת. עוד לא נחתה העונה השלישית וכבר יצאה הודעה מהזכיינית קשת על רביעית מובטחת. משברים, קיצוצים, סדרות מבוטלות, עונות נדחות ורק הכאסח היהודי-ערבי יציב, שני אולי ביציבותו רק לשלטון פרס בבית הנשיא. כבוד למגזר.
"עבודה ערבית" היא פנינה בים עכור. לאו דווקא בגלל הנושא הנפיץ - השפה הערבית בטבורו של הפריים-טיים או העיסוק בתחום שצבעו אדום וסמיך אצל רבים - אלא משום התחכום שבו היא ניגשת לסיטואציות. לצורך העניין, שכן ערבי מבריח שוכרים פוטנציאליים זה אנדרסטייטמנט. שכן ערבי שגם מתמודד ב"אח הגדול" ומעלה את ערך הדירה, ובכן, זה פואנטה. אמג'ד עליאן (נורמן עיסא המעולה) נכנס אתמול בפתח העונה לבית האח הגדול.
במשימת הפתיחה התבקש לעברת את שמו ולהתחזות ליהודי בתמורה לחסינות. "שמך יוסי פרץ" הודיע לו האח הגדול. "זה שם מזרחי, לא?", נחרד עליאן. "אני חייב שם של אשכנזי, יותר מתאים לאופי שלי. אולי אפשטיין". כך, מול בני המשפחה שצופים בו הלומים, נסחף דני אפשטיין-עליאן ומפריח סיפורי קראקוב, דודה פניה, אבא נחצ'ה ונהלל. אפילו ההיסטוריה צוחקת.
דווקא הבחירה לשלב בסדרה מותג כ"אח הגדול" צורמת. הפרק ששודר אתמול, התרחש ברובו בתוככי בית האח הגדול . מצד שני, קידום או לא, "האח הגדול" מיצבה עצמה כסיר לחץ ישראלי. הכל מושלך פנימה, ויאללה פיצוץ. אם לחבר את הזהויות של אמג'ד, הפלוס והמינוס, ולנסות להתניע, הרי שזה המקום.
בשורה התחתונה, "עבודה ערבית" צלחה את שלב המתוק-מריר, ערבי אבל בסדר, סדרת מקור וגם גשר בין עמים. לא עוד. היא מצחיקה בזכות עצמה, בזכות הכתיבה הקולעת, המשחק המשכנע. רחוקה מלהיות עלה תאנה. רק תרימו לה להנחתה. כך למשל, במה שמשלב בין מציאות פוליטית ליקום טלוויזיוני מקביל, נפלט לו משפט מחץ. "22 מדינות יש לך ללכת לאח הגדול" צועקת אחת הדיירות לדייר שנחשד כערבי, "דווקא לפה באת?!".
עבודה ערבית, ערוץ 2, ימי שני, 22:15
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם