בלי נאמנות אין קולנוע: טקס האוסקר הוכיח שאנחנו לא כל כך שונים מהשלטון האיראני
"פרידה" ו"הערת שוליים", שהתמודדו השבוע בטקס האוסקר, הם שני סרטים מאוד לא פוליטיים. אבל השלטון האיראני מיהר לנכס לעצמו את הזכייה כסימן לעליונות על הציונים. ואצלנו? זו לא הממשלה, אלא האזרחים שמתעקשים להתייחס להכל כמלחמה
את הראל סקעת הוא לא מרשים. אשגאר פרהאדי, במאי "פרידה" צילום: MCT
"...מדינה שלמה התכוננה השבוע להתמודדות על האוסקר בקטגוריית הסרט הזר, ובעיקר לתחרות מול יריבתה השנואה. ניצחון או הפסד בקרב הזה יתוארו קרוב לוודאי במונחים לאומניים, אבל תוצאה אחת ההתמודדות על האוסקר כבר גרמה: היא הביאה לתמיכה נדירה של השלטונות בתעשיית הקולנוע המקומית. אמנם בשנים האחרונות תעשייה זו זוכה לפרסים ולשבחים בכל העולם, אבל בתוך המדינה היא נרדפת על ידי השלטונות, שטוענים כי היא נשלטת על ידי ליברלים ומתנגדי השלטון...". קאט.
מי שמצפה שהמשפט הבא בידיעה הנ"ל - וריאציה בשינויים קלים בלבד על דיווח שהופיע השבוע באחד העיתונים היומיים - ידבר על הצעת החוק הדורשת הצהרת נאמנות כתנאי לתמיכת קרנות הקולנוע ביצירה או על פרס עידוד היצירה הציונית של לימור לבנת, יתבדה. זה אינו אלא דיווח על קורות השבוע באיראן. אבל וואלה, דומה, לא?
אמנם בהמשך הידיעה תוארה רדיפה פיזית של אמנים בידי משטר האייטולות, ובמובן הזה בהחלט קיים עדיין פער בין ישראל לאיראן. אבל אל דאגה, כל יום שעובר מוחק אותו מעט. תשאלו את יונתן סגל, ששמועה על כך שסרטו משווה בין הכיבוש לשואה כמעט ריסקה את מערך מימונו. למי שחושב שההשוואה בין ישראל לאיראן אינה במקום, נציין את העובדה הפשוטה שבשני המקרים, גם שם וגם פה, המוטיבציה זהה: "השתק את הדעה שלא מקובלת עליך". באשר למימוש, כל שלטון עושה זאת בכלים הנתונים לו. והיות שחקיקה היא האמצעי המהיר ביותר לעדכון הכלים, תסמכו על ח"כ מיכאל בן ארי - יוזם חוק הנאמנות בקולנוע - ועל כל שאר הדנונים והאקוניסים שבכובע שלהם ממתינים כמה שפנים.
אבל קיים עוד הבדל בין כאן לבין שם. הידיעות למחרת האוסקר דיווחו שבאיראן היה זה השלטון שעמד מאחורי ניכוס הזכייה של "פרידה" כהוכחה לעליונות על הציונים. בישראל ראש הממשלה אמנם החמיא ל"הערת שוליים" ואבחן בגאווה שהוא מספר על שכונת ילדותו בירושלים, אבל לא צריך להרחיק לכת עד אליו. רבים וטובים אחרים - אזרחים - ראו בהתמודדות בין שני הסרטים מבוא לקונפליקט משמעותי בהרבה. במילים אחרות, את אותם טיעונים פשטניים שהשלטון הטוטליטרי באיראן מזמזם באוזני אזרחיו בצורה מאולצת ומלאכותית ישראלים רבים מאמצים באופן וולונטרי. איך צייץ השבוע הראל סקעת? "תכלס, למי אכפת מהאוסקר? במלחמה האמיתית אנחנו נקרע אותם... :)".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם