עפה על עצמה: קרולינה מועדת, אבל זה בסדר, מותר לה
קרולינה עדיין מיוחדת. הכל באלבום החדש שלה - מיוחד. הבעיה היא שייחוד עלול להשמע יומרני, וזה בדיוק מה שקורה ב"זוהר". רז ישראלי חושב שדווקא מהמקום הזה אפשר לצפות שהיצירה הבאה שלה תהיה מופלאה
קרולינה, ''זוהר'', הליקון
>> לכבוד האלבום, קרולינה הכינה במיוחד ל-nrg מיקסטייפ של השראותיה
לקרולינה, הלא היא קרן אברץ ששידרגה את שם הבמה שלה פעמיים במהלך הקריירה, רצף הצלחות מרשים מאוד בקנה מידה ישראלי. מי שתחגוג החודש יום הולדת 40 הספיקה לייצר לא מעט להיטי רדיו אדירים שיזכרו לשנים רבות, החל מ"לא ציפיתי" של סוליקו תחת הקרדיט MC Karolina, דרך שיתוף הפעולה המצויין עם דנה עדיני ויעל דקלבאום בבנות נחמה להן כתבה את הלהיט הענק "So Far", ועד אלבום הסולו השני שלה מ-2009 עם "אף אחד לא בא לי". קרולינה מיצבה את עצמה כאמן רב גוני עם נשמה פולקית, לב ים תיכוני ותלתלים אפריקאים, קול אותנטי של זמרת ישראלית מוכשרת שמוסרת את השפעותיה הגדולות על מגש רחב בלי להתבלבל או להסתיר ועדיין נשמעת מקורית מספיק כדי לייחד אותה מהמקורות.
נשמה פולקית, לב ים תיכוני ותלתלים אפריקאים. קרולינה
צילום: אסף עיני
גם אלבומה החדש, "זוהר", מיוחד. הקול המוכר של קרולינה רועד, עולה ויורד באופן מאוד מיוחד, ניסויי הקצב שלה ושל אורי בראונר כנרות שהפיק את האלבום הולידו מקצבים מאוד מיוחדים, טעמים מיוון ותורכיה הביאו ניחוחות מיוחדים לאולפן, אווירת הרגאיי-דאב המזוהה עם קרולינה קורצת לעתים בין השורות בדרך נורא מיוחדת וכל הייחוד הזה ביחד נשמע כמו ילד מיוחד בכיתה טיפולית שמתאמץ לשיר יפה שירים של עפרה חזה.
בלי לגרוע או לזלזל באיכויותיה של הזמרת המוכשרת, נדמה שמרוב הצלחה ומחמאות קרולינה הלכה רחוק מדי. כל מחמאה נוספת שקיבלה הרימה לה את האף למחוזות ה"לא משנה מה אעשה, הם עדיין יאהבו אותי כי אני כל כך מקורית
בנוף הישראלי הצחיח". כל גימיק שעבר לה בראש מצא את דרכו לאלבום המבושם הזה שהקשבה לו מעניקה את אותו כאב הראש שמקבלים בחנות תבלינים, הרבה יותר מדי ניחוחות בחלל צר מלהכיל. הסאונד הלא עקבי, המקצבים המקושקשים, הגיטרה המזרחית שמפציעה מדי פעם בלי קשר לכלום, טון השירה שעולה ויורד ללא אבחנה ומזכיר ניסיון של מתמודד בן 16 להרשים את השופטים של "כוכב נולד" - כן, מאלה שצוחקים עליהם - כל אלה מציקים כל כך לאוזן עד שזו מתעלמת בהפגנתיות מהמוזיקה עצמה.
"חופש" הפותח את האלבום ארוך ונמרח מדי, מבולגן שלא לצורך ופשוט מעצבן. "מול הים" שיצא כסינגל מתהדר בצפצופי גיטרת ניסים גרמה שלא קשורים למציאות. "אל תאחר", סינגל נוסף מהאלבום, נשמע כמו יצור כלאיים חסר דיוק של אריס סאן ועליזה עזיקרי, ודוקא הגרסה האקוסטית לשיר שסוגרת את האלבום הקצר מחזירה קצת את קרולינה לקרקע. רגעי חסד נוספים באלבום מופיעים בשיר "שנסון ללבנון" המרוסן מאוד יחסית לשאר היצירה עמוסת הקשקשת וגם "Save Me from Myself" בולט לטובה למרות הטקסט הנדוש. לעתים האלבום נשמע כמו מחווה לימי שנות השבעים המתוקים של המוזיקה הישראלית ויתכן שלו היו המפיק והזמרת המוערכת דבקים במחווה שכזאת היה אפשר לדבר על יצירה קוהרנטית ומעניינת יותר.
היומרנות ב"זוהר" מסתכמת בשלושים ושלוש דקות של מוזיקה על פני שמונה רצועות בלבד, כולל הגרסה האקוסטית ל"אל תאחר", למרות שהאזנה מרגישה ארוכה בהרבה. הרפרטואר המכובד של קרולינה לא ייפגע מהאלבום הפחות מוצלח הזה, אפילו שמדובר בנפילה של ממש. נפילה כזו דווקא יכולה להיות זרז לקראת יצירה חדשה ומרתקת, ואם ההיסטוריה מלמדת אותנו משהו, אז האלבום הבא של קרולינה הולך להיות מעולה.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום מצעדים וביקורות מוזיקה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם