הזירה הלשונית: לאירוויזיון שפה משלו
מתברר שלמעריצי האירוויזיון יש שפה שלמה משלהם. מהי אוקרניזציה? ואיך אומרים אפס נקודות? בנוסף, מירי רגב מביכה והדיון במילה "מפגר" ממשיך. הזירה הלשונית
היום מושמע באופן רשמי ופומבי השיר Time של להקת איזבו, שייצג את ישראל באירוויזיון 2012. מור דיעי שלח לנו מילון נרחב של מילים וביטויים של אוהדי האירוויזיון המושבעים. הפעם יובאו טעימות, המילון השלם, לקראת הדבר האמיתי, יובא בחודש מאי.
אוקרניזציה. הפיכת כל שיר בינוני לאירוע עוצר נשימה בעזרת אפקטים, תלבושות וגימיקים. אוקראינה היא המלכה הבלתי מעורערת של שדרוגי הַעֲמָדות שירים.
אלבניזציה. בניגוד לאוקראינה המשקיעה במעטפת החיצונית, באלבניה מעבדים וממקססים את השירים מחדש מן הקצה אל הקצה. כל עיבוד מחודש של כל שיר נקרא אלבניזציה.
אנגלו-לטבית. גם לאחר שבלטביה בוחרים שיר ומתרגמים אותו לאנגלית, המבטא האנגלו-לטבי מקשה על ההבנה.
במתנ"ס של ריקיאוויק. כינוי מלגלגל על ההפקות האיסלנדיות באולמות תיאטרון, שכן איסלנד היא מדינה של רבע מליון תושבים.
מבוא למחשבה מלטזית. לא פעם אנחנו מקווים שאוניברסיטה בארץ או בעולם תרים את הכפפה ותפרסם קורס למחשבה מלטזית, בו יובן לנו סוף סוף
מרמרה. פנינה מהקדם האלבני משנת 2010, כאשר הזמר חזר שוב ושוב על השם של הספינת 'מרמרה', אך למעשה התברר שזה שם של אישה.
נול פואה. אפס נקודות.
נצחי. כינוי לזמר ליווי ממדינה מסוימת המגיע במשלחת במשך שנים רבות ברציפות. כמה זמרי ליווי מלווים את המתחרה מדנמרק או מאיסלנד כבר חמש שנים.
קדָם לשכת אבטלה. קדָם מרובה משתתפים, שבו מופיעים בעיקר זמרים אלמוניים, סטודנטים למוזיקה המביאים שירים בינוניים. בשנה שעברה היינו בטוחים שבלשכת האבטלה של סקופיה בירת מקדוניה תלו שלט והזמינו כל מי שרוצה להרוויח כמה דינרים לבוא להתחרות.
רזולטאטֶה. עוד תרומה אלבנית למילון. פירוש המלה באלבנית הוא "תוצאות". מכיוון שהאלבנים הם הראשונים לבחור כל שנה, כאשר הם מכריזים בגאון על ה-רזולטאטה אנחנו יודעים שהשיר הראשון עומד להיבחר.
שיר שופטים. בהימורים מי יזכה בקדם כלשהו או באירוויזיון יש שירים המסומנים כ'שיר שופטים', שיר שהשופטים יאהבו ולכן אסור לפסול את הסיכוי שלו לזכות.
ח"כ מירי רגב ממשיכה למשוך אש. הפעם בעקבות "חוק הג'ובים", שלא זכה לאהדת חבריה. להגנתה הסבירה שהוא נועד "לטהר את השרצים".
דוברי עברית למיניהם וגם חברי כנסת נוטים לפעמים להשתמש בניבים ומטבעות לשון בדרך מביכה עד אומללה, וזה גם מה שקרה לח"כ רגב. מקור הביטוי הוא במסכת עירובין: "תלמיד ותיק היה ביבנה שהיה מטהר את השרץ במאה וחמישים טעמים. אמר רבינא: אני אדון ואטהרנו; ומה נחש שממית ומרבה טומאה - טהור, שרץ שאין ממית ומרבה טומאה לא כל שכן? - ולא היא" . אז זהו, מירי. כוונת המשורר התלמודי, וגם בשימוש העכשווי, שגם אחרי הטיהור, השרץ, או הג'וב לבן הדוד של ההוא ממרכז הליכוד, נשאר שרץ.
בכנסת התקיימה לפני מספר ימים ישיבה משותפת סוערת של הוועדה למעמד האשה והוועדה לזכויות הילד בנושא משמורת משותפת לשני ההורים לאחר הגירושים. ארגונים אחדים תבעו שוויון בין האבות והאימהות, אחרים נאבקו להשאיר את המצב הקיים שבו לאם יש זכות קדימה. בדיון בנושא בתוכנית "דין ודברים" ברשת ב' נאמר כי השינוי בחוק צריך לבוא יחד עם שינוי במונחים, שכן המונחים המרכזיים "משמורת" ו"חזקה" באים מתחום המלחמה. התפיסה החדשה היא שיש לעבור למונחים של שיתוף פעולה והסכמה.
המילה "משמורת", יש לומר, לא התגלגלה לתחום המשפחה מהמילון הצבאי אלא דווקא מן המשטרה, שם משמורת היא החזקת עציר ופיקוח עליו. הקשר בין החזקת ילד והחזקת עציר קיים כבר באנגלית, והשפיע על העברית: custody. המילה התלמודית "חֲזָקָה" לקוחה דווקא מתחום הקניין, וגם בה יש יסוד אלים. היא לקוחה מהשורש חז"ק, ומרמזת שמי שחזק יותר שומר על הנכס. נראה שאכן הגיע הזמן למונחים המתאימים יותר לרוח המאה ה-21.
אחת המשימות החשובות של היישוב והמדינה במהלך המאה העשרים הייתה ללמד את העולים החדשים עברית. העולים מגרמניה, הייקים, היו אגוז קשה במיוחד לפיצוח. רובם לא ידעו עברית, או התקשו ללמוד אותה. אוניברסיטת תל אביב פרסמה בימים אלה ספר מחקר ומחווה לתקליטים מלווים בחוברות שכתב הבלשן היהודי-גרמני אמיל כהן, ובהם הוא מלמד את יהודי גרמניה הבאים לישראל עברית באמצעות שיחות. יש לציין שספרי לימוד באמצעות שיחות היו נפוצים אז, ובישראל יצאו כמה וכמה גירסאות שלהן. את הספר ערך פרופ' שלמה יזרעאל, והוא מכיל מאמרים נוספים על יהדות גרמניה. הטקסטים מדיפים כבוד מיוחד לשפה המדוברת, הנשמעת כמעט ספרותית.
ולהלן כמה משפטי דוגמה מהתקליטים של אמיל כהן:
במסעדה: "הבא לי בבקשה בראשונה מרק, אחר כך זאב המים עם רוטב בצלים".
במפגש אקראי: "האוכל להציע לאדוני סיגרה? אולי פפירוסה? גם הלא מעשן אוהב לפעמים פפירוסה קלה".
שיחה עם נהג:
- רצוני לעשות טיול לעמק, התהיה פנוי לנסוע מחר? התדע את נקודות היישוב בעמק?
- איזו שאלה אדוני! אני כבר נוהג את מכונתי שש שנים רצופות ולא אדע את נקודות העמק שלנו?
ובירושלים, לנוכח הכותל המערבי ומסגד עומר: "נפלא! תמונה מפוארה! תודה רבה על הלווייתך, והא לך שלושה גרושים לראינוע!" לא להיבהל, ההלוויה אינה אלא ליווי.
במדור מלפני שבועיים נדונה השאלה איך לקרוא לבעלי פיגור שכלי, כינוי הנחשב פוגעני. בעניין זה הגיעו כמה וכמה תגובות והצעות. יהודה ל' טוקטלי סבור שההצעות ל"לקות" או "רפיון-רפות" עודן בולטות בקונוטציה העלולה לפגוע. "עלה בדעתי שמא 'קהה' כהיפוכו של 'חד' ייטיבו לשמש את המטרה היפה, הצעתי היא. איפוא לומר "קהה-משכל" או "קהה-התפתחותי".
מידד כהן כותב: "אני מסכים שפיגור שכלי הוא אינו מתאים ואף הפך לפוגעני. רציתי להציע גם להתמודד עם המילה "פיגור" ולשנות אותה למילה שלמיטב הבנתי היא מילה נרדפת שלה - איחור. אולי רצוי להחליף את הביטוי "פיגור שכלי" ב"איחור משכָלי".
חני לובל כותבת מניו יורק: "בשנה הראשונה שלנו בארצות הברית גרנו בקונטיקט. בתי הצעירה רומי, שהיתה אז בת שמונה, סיפרה לי שבבית הספר שבו היא לומדת יש כמה ילדים "מיוחדים". "הם קצת שונים", היא הסבירה לי, "ויש לכל אחד מהם מורה מיוחדת שצמודה אליו במהלך היום ועוזרת לו". רומי סיפרה זאת בטבעיות ובדרך אגב. אינני יודעת אם גם בישראל נהוג לשלב ילדים בעלי פיגור שכלי במוסדות החינוך הרגילים, אבל נזכרתי איך באחד מביקורנו בארץ חברתה של רומי נכנסה להיסטריה של פחד ובכי לאחר שראתה על חוף הים קבוצה של ילדים בעלי פיגור שכלי, כאילו ראתה מפלצות בעלות שני ראשים".
חני איננה נבהלת מהמילה "פיגור": "בעיני המילה פיגור היא רכה יותר ויש בה תקווה, לעומת לקות; וכמה נפלאה, סובלנית ותקינה פוליטית המילה מיוחד, שבה משתמשים בארה"ב כדי לתאר את בעלי הפיגור השכלי". יש לומר כאן שהשימוש ב"מיוחד" נפוץ בהחלט גם בשיח הישראלי ובמונחים המקובלים בישראל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם