הזירה הלשונית: למי קראת מפגר?
אקי"ם מנסים למצוא תחליף ראוי ותקין פוליטית למונח "מפגר", באוניברסיטת בר אילן תוהים לפשר מילים לא ברורות בזמר העברי ואפואל ניקוסייה כובשת את ליגת האלופות. הזירה הלשונית
במדינות מפותחות רבות שינו את המונח, ובארצות הברית למשל הפסיקו להשתמש במונח "mental retardation", והיום נהוגים המונחים intellectual disability או Intellectual developmental disability (IDD).
בעקבות זאת עלתה הצעה לקרוא לקבוצה זו בעלי "לקות תבונית התפתחותית", וזאת רק לצרכים מקצועיים. בדיבור השוטף ממליצה הוועדה לבטל את התווית: מדובר בבני אדם. השם שהוצע מעורר גם ביקורת, שכן "תבוני" אינו מייצג היטב את הנושא, ויש לא מעט אנשים בעלי אינטליגנציה ממוצעת ולמעלה מזה אך נעדרי תבונה.
הצעות נוספות שעלו: לראות בשם העמותה, "אקים" שם גנרי למוגבלות השכלית, ולהשתמש במילה בהתאמה: "חניכי אקים", "ילדי אקים", "אנשי אקים". הצעות נוספות: לקות מנטאלית, מאותגר שכלית, לקות שכלית, לקות תבונית (ללא התפתחותית). מאחר שהמילה העברית עבור אינטליגנציה היא "מִשְׂכָּל" הצעתי היא "לקות משכָלית התפתחותית".
בינתיים משמשת המילה "מפגר" או בקיצור "פגר" כביטוי גנאי בלי קשר לרמת המשכל, ונראה שככזו היא תישאר. על פי דגם ההיפוך נוסח "משהו בן זונה", "מפגר" הפכה אף למילת שבח וצצה לא אחת בשיח בבית האח הגדול.
הבלשנית פרופ' אורה שורצולד מאוניברסיטת בר אילן ערכה מחקר מרתק על מילים עלומות בזמר העברי, מילים בשירים ידועים שמשמעותם לא ברורה. המחקר הוצג לאחרונה באירוע לכבודו של פרופ' אפרים חזן שיצא לגימלאות. ולהלן כמה טעימות, וגם שאלות לא פתורות, המדור ישמח להצעות, רצוי במייל ישיר.
בשיר "הקיץ עבר" של שמואל בס כתוב: "נבקע הרימון / והמון גרגיריו זבוגים לצלחת / נפרוט / גרגר וגרגר". מה זה 'זבוגים'? המילה זבוגא מופיעה בתלמוד ופירושה צב, ואפשר אולי להניח שחלקי הרימון מונחים כצב על הצלחת, אלא שצב בתלמוד הוא סוג של שרץ. כל רעיון נוסף יתקבל בברכה.
ב"שיר טטרי" כותב שאול טשרניחובסקי "בוא – אבי על תועפות יילה / שם ינהג את עדרי הצאן". מה זה יילה? תעלומה המחפשת פתרון.
בשיר של חיים גורי "היא עמדה בחלון והביטה" נכתב: "הוא היה מפוזמק עד העצם / כי נתנו לו נקניק בקופסה". מילולית מפוזמק הוא מי שלובש גרביים. במילון הסלנג של בן יהודה-בן אמוץ "מפוזמק" הוא אדם שסידרו או הונו אותו, אך הפירוש הזה אינו מתאים לשיר. במקרה זה נחלצתי לעזרתה של אורה ושוחחתי עם חיים גורי. גורי מספר שהמילה הייתה בשימוש על ידי יוסיק רז מקבוצת גבע, שאמר לגורי יום אחד בימיהם יחד בפלמ"ח "האקונומית (האחראית על מחסן המטבח) פזמקה אותי", כלומר, נתנה לו מאכלים טובים, כמו נקניק ושמנת. צריך להוסיף לכך שבמילון מונחים של ההתיישבות משנות השלושים "בחור מפוזמק" הוא אכן בחור שסידרו אותו.
בשיר ברצלונה של ג'ו עמר מופיעה השורה "עם גיטרה ועם מנדולינה / הוד חוורך כבש את לבבי". חוור בספר דניאל קשור בחיוורון, אך נופה של ברצלונה בהחלט אינו חיוור.
"רינה – נשתה גזוזים ותססים" שר נתן אלתרמן. תסס הוא משקה מוגז עתיק, הסבא של האורנג'דה.
"כשנגמר מבצע קדש / ישבו היד"טים / מעגל סביב האש" כותב יחיאל מוהר בשיר הצ'יזבטים. מיהם היַדְ"טִים? מדובר בחניכי מחזור י"ד בקורס מ"כים של הנח"ל, שנלחמו במבצע קדש.
בשיר הפרטיזנים כותב אברהם שלונסקי: "כי בין שורות נופלים שרוהו כל העם, יחדיו שרוהו ונגאנים בידם". הנגאנים אינם כלי נגינה וגם לא מכשירי די-וי-די, אלא אקדחים שנוצרו בבלגיה ושימשו בצבאו רוסיה, פולין וגם את הפרטיזנים.
בשיר "מרים בת משה" שר נתן אלתרמן: "וציווה המיניסטר לקווסים: / הֲביאום לי הנה מת או חי". קווס הוא שומר ראש, מלווה של אישיות כבודה בתקופת השלטון העותומאני.
שורצולד מביאה דוגמאות רבות למילים עלומות שאפשר להבין אותם מן המקורות, כמו "בַיִר [בור] סוד יתום בגב", "בני רשף יגביהו עוף" ועוד. ומהם "חַרבונייך" בשירו של אלכסנדר פן על גבעות שייך אברק? על פי תהילים מדובר ביובש של קיץ.
בשיר האהוב "הוי ארצי מולדתי" אנו שרים על "עדר עולפה, שה וגדי". המילה עולפה מופיעה בספר יחזקאל, ופירושה לכאורה עילפון, אבל בדיקה נוספת מעלה שעולפה פירושו עטוף: ההר מתכסה בעדרי הצאן. ומהי "שְׁחֵלֶת" באותו שיר? על פי ספר שמות היא מסממני הקטורת: נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה.
כותבי פזמונים נוהגים לעיתים להמציא מילים לצורך השיר והחרוז. בשיר הבוקרים של יעקב אורלנד שרים "ערבה, ערבה, אלמון", חרוז לקדמון במשמעות אלמוני ואילמות. אורלנד גם המציא את המילה "הגדודנים" וביאליק את המילה הנאה "הדובדבנייה הלבינה".
לליגת האלופות בכדורגל האירופי יש השנה סינדרלה: אפואל ניקוסייה, קבוצה אלמונית ממעצמת כדורגל קטנה מאוד שהגיעה למקום הראשון בבית המוקדם וכבר הוציאה תוצאה מינימלית בצרפת מיריבתה ליון, לקראת משחק הגומלין בשבוע הבא. כדי להסיר ספק, אפואל ניקוסיה איננה סניף של הפועל בקפריסין, ולא מדובר באחות האדומה של הכוח וינה. אפואל היא ראשי תיבות של שם המועדון ביוונית: Athletikos Podosferikos Omilos Ellinon Lefkosias ובתרגום חופשי, מועדון כדורגל אתלטי של היוונים של ניקוסייה. עכשיו נראה את היוונים אומרים בליגת האלופות בשנה הבאה "הפועל קרית שמונה", עם או בלי רן בן שמעון.
אור שפ. כותב: "במדור מיום מובא קטע ארכיוני מעניין ביותר של משה שרת, שבו הוא טוען כי הוא שחידש את המילים: ייצוג, פיחות, תוואי, נוהל, לבַטח, נזיל וכן לוויין ומידע. כדאי להביא דברים על דיוקם. בשנת 1927 חידש הבלשן יצחק אבינרי, בעל "יד הלשון", את המילה "יֶדַע" במובן "אינפורמאציה". 19 שנים אחר כך ושנתיים לפני קום המדינה חידש "מֵידָע". בעשור הראשון לקום המדינה חידש אבינרי את המילה "לִוְיוֹן", או כפי שהיא מוכרת לנו כיום: "לוויין" על משקל "בכיין".
אור מוסיף שחידושים כפולים אינם לחלק גדול מבין מחדשי המילים, ומביא דוגמה נוספת שבין שרת לאבינרי: "באלול תש"ט (1948) הציע אבינרי את הפועל המרובע המקסים "בִּנְאֵם". בתוך פחות משנה התחילו להשתמש בחידוש. בזמן קצר צמחו לשימוש כנפיים, למרות הלגלוג על המילה בשבועון "דורות" של אגודת הסופרים – שם יוחס בתום לב לשר החוץ דאז, משה שרת. כשפנה אבינרי אל שרת, כתב לו שרת:
"לכבוד המורה לרבים, מר יצחק אבינרי, שלום וברכה! לא אני הוא שחידשתי את המלה "בנאום" (אודה כי לא ידעתי כי משלך היא!), אבל חטפתיה מן העתונות ואישרתיה לשימוש רשמי מטעם משרד החוץ. שא ברכתי עליה!".
יש לך שאלה שתמיד רצית לשאול בענייני לשון? ראית או צילמת מודעה או תמונה שיש בה עניין לשוני? שמעת ביטוי סלנג שכדאי לשפוך עליו אור? הילד השמיע הברקה לשונית מהממת? שלח/י באמצעות "כתוב לעורך", או ישירות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם