משגעים אותו: אלון דה לוקו עצבני
גם אחרי שזכה ב"חי בלה לה לנד", אלון דה לוקו לא מקבל הכרה ממסדית ולא מושמע בגלגלצ. וזה מביא לו את הג'ננה. אבל לוותר? מה פתאום. יש לו את חיידק העקשנות
"בוא אני אספר לך מה היה לי", הוא מספר לי מה היה לו. "ענבר (אשתו והמנהלת האישית שלו) היתה בהיריון, וכשהייתי באל.איי עשיתי חבילה כזאת, בסלולרי, כדי שאוכל לדבר איתה בשוטף. משום מה זה לא עבד לי, למרות שאני מומחה בדברים האלה. עכשיו, אתה יודע, כשאשתך לא מרגישה טוב זה לא מעניין אותך, אז אתה מתקשר. בקיצור, כשחזרתי מחו"ל שלחו לי חשבון של 6,000 שקל , אז התקשרתי לחברה, ענתה לי שם איזו מישהי שכנראה לא יודעת כל כך לעשות עסקים, אמרתי לה שאני לקוח נאמן מאוד, שאלתי אותה מה עושים והיא אמרה לי 'אוקיי, בוא אני אוריד לך 300 שקל'. אמרתי 'תודה רבה, לא צריך שתורידי לי כלום', שילמתי את החשבון ועברתי לחברה אחרת".
הסיפור הנוגע ללב הזה היה ההשראה ל"הלו מאמי", השיר שאלון דה לוקו הקליט עבור הקמפיין לחברת הטלפוניה "הלו 015", שבו הוא מככב בימים אלה. כשמבקשים מדה לוקו יפה, הוא מוכן לנתח את מילותיו שנחצבו ממעמקי נפשו הבוערת ("צועק לך הלו, האם את יודעת/ הלו הלו האם את שומעת/ תתקשרי אליי/
סבבה, אבל זה באמת ריגש אותך עד כדי כך שכתבת על זה שיר?
"ברור. אם אתה רוצה להתפרנס ממוזיקה, אתה חייב למסחר אותה. אני, יש לי משהו כמו 30 אלף לייקים בפייסבוק, ולא מזמן מישהו כתב לי 'אלון, התמסחרת'. מה אני אגיד לך? התפקעתי מצחוק. זה כמו שהוא ייכנס לחנות נעליים ויגיד למוכר 'אחי, התמסחרת'".
מוזיקה ונעליים זה אותו דבר?
"כן. אתה צריך מוזיקה כמו שאתה צריך נעליים כדי להתקיים. הנפשי והפיזי זה אותו דבר".
זהו? לא חשוב לך להוכיח גם, נאמר, שאתה מוזיקאי מוצלח?
"אני עושה שירי פאן, לא מתבייש בזה. בחיים לא אמרתי לעצמי 'אוקיי, אלון, עכשיו אתה יושב וכותב'. את כל השירים שלי אני מקליט באייפון, או באולפן עצמו, תוך כדי הביט. אני בא לאולפן, אומר לסאונדמן 'פתח מיקרופון' ויורה את הכל. לא יודע איך להסביר לך את זה. זו כנראה הברכה שלי בעולם הזה".
אתה מנגן על משהו?
"מה פתאום, אני לא מנגן על כלום, לא יודע תווים, לא מבין בסולמות. כדי ללמוד צריך לשבת על הטוסיק, אבל אני חייב לרוץ כל הזמן, לעבוד. לא מזמן היתה לי פגישה עם הפילהרמונית כי רציתי לעשות הופעה משותפת איתם, ואחר כך הם לקחו אותי לאיזשהו קונצרט, הושיבו אותי שם על כיסא, ותשמע, זה היה מדהים, מרגש. עשו לי כמה פעמים 'ששש...' כזה באמצע, כי, אתה יודע, אסור לדבר".
בינתיים, גם הסינגלים שהוציא בעודו מוקף בהילת התואר שקטף בסדרת הריאליטי המצליחה (שהלוגו שלה מוצמד לשמו בעמוד הכניסה לאתר הרשמי שלו) - בהם "Go Loco", שיצא בחסות גפן רקורדס - לא ממש תפסו כאן, או באמריקה, אבל הייאוש ממנו והלאה. המנטרה המרכזית שמניעה אותו - יש לי אישה וארבעה ילדים בבית, אני חייב פרנסה - עדיין חזקה מהתסכול שבו, אבל האחרון הולך ומצטבר. איך שלא יהיה, לפחות לעת עתה, ראשו מורם.
בימים אלה הוא מתכנן מופע מושקע, שכולל שירים וריקודים וכל מיני דברים משגעים אחרים, בהיכל התרבות, או אולי בהיכל נוקיה. למעשה, כבר עכשיו הוא קורא באמצעות עמוד הפייסבוק שלו לרקדנים מרחבי הארץ לגשת לאודישן אצלו, לקראת המופע.
"אני רוצה להביא שואו, מופע, לא סתם לנגן את השירים שלי עם נגנים", הוא מכריז, "אני רוצה לעשות מופע כמו מייקל ג'קסון". לעומת זאת, התקווה שהרדיו המקומי יואיל בטובו להטות לו אוזן כבר מזמן אבדה. גם אם המופע המתוכנן יתברר כהצלחה גדולה, דה לוקו ממש לא בטוח שגלגלצ, לדוגמה, יתחילו להשמיע אותו. "גלגלצ אני לא שומע ואני לא אשמע גם בעוד מאה שנה", הוא אומר, "אני גם בחיים לא אשלח להם יותר מוזיקה. אני לא סופר אותם. אפילו פעם אחת הם לא הסבירו לי למה אני לא מושמע. הם פשוט לא ראויים להתייחסות, לכלום. אני לא מרשה שישמעו אצלי באוטו גלגלצ. אני מקבל מזה את העצבים, עזוב".
בוא נירגע.
"איך זה יכול להיות שהפנים שלי מקשטות את איילון בשלטי חוצות ושלקחתי את 'לה לה לנד', והם עדיין לא משמיעים אותי? תאמין לי, אם לאמנים בארץ היו ביצים, הם לא היו שולחים סינגלים לגלגלצ בכלל. זה בדיוק מה שאני חושב שכולם צריכים לעשות, ועכשיו".
בקיצור, אתה תומך במהפכה תרבותית. יפה. היית מעורב גם בזו החברתית?
"לא, כי זה איבד עניין ברגע שאמנים התחילו להופיע שם. מאותו רגע, אנשים באו לראות הופעות, לא בשביל המטרה, ואמנים כמו ברי סחרוף הופיעו שם סתם כדי לקבל פרסום. חוץ מזה, אני לא אמן פוליטי. אני לא רואה את עצמי שמאל או ימין. כאילו, אני לא אומר 'בוא נהרוג את כל הערבים', אבל אני מצביע ליכוד ואני חושב שצריך לתקוף באיראן".
דה לוקו, בכלל, אוהב אקשן. הוא שחקן פיינטבול מקצועי, הוא מקום 18 בארץ ("וראשון בבאר שבע") באיזו תחרות שקשורה לסקייטבורד, והוא עזב את האישה ואת הילדים באמצע החיים ונסע לאל.איי עם חלום במזוודה ופרפרים בבטן. הרפתקאות מהזן הרומנטי, לעומת זאת, הפכו מזמן לזיכרונות מתוקים מהעבר, לדבריו. "תאמין לי, הייתי אחלה פימפ שיש", הוא טוען, "ג'יגולו ברמות מטורפות - אבל ברגע שהתחתנתי, זהו, די. אני מפחד לעשות את זה. מצפונית". פרט לעניין הזה, דה לוקו הוא איש די אמיץ. לנסות להגשים את החלום ההוליוודי, למשל, הוא לא פחד כלל.
"כששמעתי בפעם הראשונה על 'חי בלה לה לנד'", הוא אומר, "מיד התקשרתי לשבי (זרעיה, עורך 'חי בלה לה לנד') ואמרתי לו 'אני מתאים לזה, זה שלי, כתבתם את זה בשבילי', אבל הוא אמר לי 'לא, זה רק לזמרים מזרחיים', וניתק. חודש אחר כך הוא התקשר אליי וקרא לי לחתום על חוזה. באותו יום באתי לאשתי ואמרתי לה 'שומעת? אני נכנס לתוכנית הזאת, לוקח מקום ראשון, אחר כך נדבר'".
וואלה. איך ידעת שתזכה?
"ידעתי את זה מסיבה פשוטה מאוד. אני כבר שנים עובד עם חו"ל. זה שהתעשייה לא בדקה את זה, זה רק עבד לטובתי. אני יודע איך לעבוד עם חו"ל. בשבילי זה ממש לא היה לה לה לנד. ידעתי בדיוק מה אני צריך לעשות שם. אם זו היתה תחרות של מי יש לו את הקול הכי יפה, הייתי מקום אחרון, אבל בארה"ב זה כל החבילה. אתה יודע, אנריקה אגלסיאס, אם תשמע אותו שר חי - אתה מת. הכל פלייבק. עכשיו, אני, השמות הכי גדולים שם אמרו שהם יכולים לעשות ממני משהו מטורף. יש לי חיידק שאני הכי מבסוט עליו וקוראים לו עקשנות. אצלי, אין דבר כזה לא. כאילו, אני לא יכול לעוף, אבל אני יכול לקחת מטוס ולטוס".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם