ג'ונס. ג'נוארי ג'ונס: מלכת הקרח של הוליווד נפתחת
אומרים עליה שהיא קרה ומלאה בעצמה, אומרים שהיא אנורקטית, אומרים שלא כיף לעבוד איתה. אבל ג'נוארי ג'ונס, בקרוב בעונה החמישית של "מד מן", תעשה הכל כדי לשכנע אתכם שהיא לא כל כך גרועה
אבל ג'ונס היא קנאית פנאטית לפרטיות שלה, ובהתאם לכך מסרבת בעקשנות לשתף פעולה עם שאלות על חייה האישיים, מה שעל פי החוק ההוליוודי הופך אותה כמובן באופן אוטומטי לאטרקטיבית פי מאה. תזרקו לנזיד הזה את העובדה שלא מזמן ילדה את בנה הראשון - בלי שלאיש יהיה מושג מי האב - שמועות על אנורקסיה מתקדמת ודיווחים על התנהגות מתנשאת ונפוחה כלפי הסובבים אותה, וקיבלתם מנה מהבילה של מגנט לרכילאים ופפראצי. מי אמר שלשחק אותה קשה להשגה לא יכול לעבוד?
מה שבטוח, זה בהחלט עובד בשביל ג'ונס. בגיל 33, היא הצליחה לכבוש כמה פסגות ששחקניות מבוגרות ממנה יכולות רק לחלום עליהן: מהתפקיד הנשי הראשי באחת מסדרות הדרמה המצליחות והמשפיעות ביותר של זמננו, "מד מן", ועד מועמדויות לאמי, פרס איגוד השחקנים, תפקידים ראשיים בקולנוע, קמפיינים לבתי אופנה כמו "ורסאצ'ה", מקומות גבוהים ברשימות דירוג "הכי יפות/סקסיות" למיניהן וכמובן הרבה סצנות סקס עם ג'ון האם. בקיצור, היא עשתה את זה בגדול, והיא באמת לא חייבת שום דבר לאף אחד.
אלא שבהוליווד לא מחבבים במיוחד את הניכור הנודף ממנה. אחרי שהמגזין Health Men's הכתיר לאחרונה את ג'ניפר אניסטון כאישה הכי סקסית בכל הזמנים, על שום היותה "נגישה ומקסימה כל כך" - נראה שקרירות לא מתקבלת באהדה באמריקה ומגיעה עם תג מחיר.
ילדה טובה דרום דקוטה, זה מה שהיא. או לפחות מה שהיא רוצה שתחשבו עליה. היא התחילה כדוגמנית, שנסעה לניו יורק בגיל 18 כדי לחפש את מזלה. "התרגשתי להיות עצמאית", אמרה בראיון למגזין W. לפני כשנה. "רק רציתי להיות עשירה ומפורסמת. גרתי בדירה ליד האמפייר סטייט בילדינג. היו מיליארד בחורות בניו יורק שרצו להיות דוגמניות, ואחרי כמה זמן נעשיתי חסינה לדחייה. זה גם מה שעזר לי כשעברתי לאל-איי כדי להיות שחקנית. בדוגמנות, יופי הוא קריטריון כל כך נזיל, אז כשהגעתי לאל-איי לא היה לי אכפת אם אמרו שאני קטנה מדי, בלונדינית מדי או לא יפה מספיק".
את תפקיד המשחק הראשון שלה קיבלה ב-2001 בקומדיה "בנדיקט". מאז התחילו לזרום עוד ועוד הצעות עבודה לתפקידים קטנים. היא השתתפה בקומדיות "חתונה אמריקאית" ו"סדנה לעצבים" ובדרמות "שלוש הלוויות של מלכיאדס אסטרדה" שביים טומי לי ג'ונס וב"ריקוד מושחת 2: לילות הוואנה". אבל רק כש"מד מן" נכנסה לחייה היא הפכה לשחקנית של תפקידים גדולים באמת, אם כי טיבם ואיכותם - לפחות של חלקם - בהחלט מוטלים בספק. ב"אקס מן: ההתחלה" גילמה את המלכה הלבנה אמה פרוסט ובסרט "זהות לא ידועה" שיחקה לצד ליאם ניסן - לא תפקידים
במילים אחרות, ההצלחה המסחררת של "מד מן" (שהעונה החמישית שלה עולה בהוט ב-31 במרץ, בהפרש של שישה ימים מהשידור בארה"ב) היא הסיבה העיקרית לכך ששמה של ג'ונס עדיין מעלה אצל המפיקים בהוליווד אסוציאציה של ערימות דולרים. כנראה שבצדק - כל מי ששמו נקשר בסדרה הזו הפך לכוכב ענק, החל מג'ון האם שהיה אלמוני עד אז ועד הקולגות הנשיות של ג'ונס בסדרה, כמו כריסטינה הנדריקס ואליזבת מוס. ככה זה כשמדובר בסדרה עתירת פרסי אמי, גלובוס הזהב, ביקורות מהללות, הפקות מחווה במגזיני אופנה ורייטינג בשמים.
כמו בכל האגדות הטובות באמת, ג'ונס כמעט לא קיבלה את התפקיד. היא היססה אם לגשת בכלל לאודישן לפרק הפיילוט, ולבסוף נבחנה לתפקיד פגי אולסן, מזכירתו של דון דרייפר, ונכשלה. הנימוק היה שהיא יפה מדי לתפקיד, ונאמר לה שישמרו איתה על קשר - לא סיכום פגישה מבטיח במיוחד. רק כעבור זמן רב, כשהסדרה מצאה סוף סוף בית ברשת AMC לאחר רצף של תשובות שליליות, כולל אחת מ-HBO, התקשר מאט ווינר, התסריטאי, אל ג'ונס והציע לה את תפקיד בטי דרייפר, רעייתו של דון, בפיילוט - והפעם בלי אודישן. הוא כבר ראה מספיק.
הסדרה עוסקת במתרחש במסדרונות משרד הפרסום הניו יורקי סטרלינג-קופר, אי שם בסוף שנות החמישים. ג'ונס מגלמת את אשתו החרדתית של דון דרייפר, הביג שוט של החברה, ובהמשך גם מתגרשת ממנו ועוברת שלל מהפכים. "אני מרגישה בת מזל על כך שאני כל כך אוהבת את הדמות שאני משחקת", ג'ונס אומרת בראיון טלפוני ל"סופשבוע", "כי זו התחייבות להביא רעיונות חדשים לדמות, שנה אחרי שנה. סרטים יכולים להיות מאתגרים באותה המידה, אבל הם יותר בני חלוף במובן של ההתחברות שלי עם הדמות. כיף לי שאני יכולה לעשות את שניהם".
מה את יכולה לגלות על העונה החדשה?
"אני יכולה רק להגיד שאתם יכולים לצפות לבלתי צפוי. זו עומדת להיות עונה מרגשת".
ציפית שהסדרה תצליח כל כך?
"אף אחד מאיתנו לא ציפה שההצלחה תהיה אדירה כל כך. זה היה כמו הוריקן, ומזל שאני חלק מזה. כל מי שמעורב בסדרה מסור לה לגמרי ונחוש להפוך כל פרק לטוב יותר מהקודם. זו עבודה מדהימה, ואני אסירת תודה על ההיכרות עם החברים מהסדרה ועל הדברים שלמדתי".
אבל אל תיתנו לדיפלומטיות החלקלקה הזו שלה להטעות אתכם. למרות מאמציה העילאיים להשאיר את חייה הפרטיים חסויים, כשמפשפשים בארכיון שלה מגלים שמדי פעם צצה הביץ' הפנימית של ג'נוארי. זה קרה מספיק פעמים כדי שהרכילאים טובי הלב באמריקה יקטלגו אותה ככלבה הוליוודית למופת.
באחד הראיונות המפורסמים שלה, שהתפרסם בפברואר 2011, כתבת המגזין "מארי קלייר" שאלה אותה אם נכונות השמועות שהיא עסקה בדוגמנות כדי להוכיח שהיא יפה לילדות שהציקו לה בבית הספר. "מאיפה את מביאה את החרא הזה?", נהמה ג'ונס על המראיינת. "זה נשמע כמו משהו שאמרתי כשהייתי, כאילו, בת 15. הכלבות בתיכון היו כלבות בגלל שהייתי יפה".
אפילו מול האנשים שעובדים איתה היא לא מתאמצת לשמור על נימוס בסיסי. השחקן הצעיר ג'רד גילמור, שגילם את בנה של ג'ונס ב"מד מן", אמר למגזין "טי.וי. גייד" שכבר בהתחלה הזהירו אותו להתרחק מהכוכבת. "מההתחלה אמרו לי להיות זהיר בסביבה שלה", הוא אמר. "ג'נוארי לא נגישה כמו אחרים. היא מאוד רצינית בעבודה. כל השאר מאוד נחמדים".
לא רק עיתונאים ושחקנים ילדים היא שונאת, גם את צלמי הפפראצי. ביוני 2010 הם פתחו חשבון איתה, כשצילמו אותה יוצאת בהיחבא מביתו של בחור מסתורי, ככל הנראה השחקן אדריאן ברודי, לבושה באותה שמלה שלבשה ערב קודם לכן. לא הרבה זמן אחר כך ג'ונס האשימה את הפפראצי בכך שגרמו לה להתנגש בשלוש מכוניות חונות, כשיצאה ממשחק של הלייקרס בלוס אנג'לס. "הפפראצי אורבים לי ברחוב, מתחת לבית", אמרה באותו ראיון ל-W. "הם רק מחכים שאצא מהבית. ואני תמיד עושה את אותו הדבר - מטיילת עם הכלב שלי. הכלב המסכן שלי, הוא כבר מכיר את כל הצלמים. אני כל הזמן אומרת לו, 'למה אתה לא נובח? אלה לא חברים שלך'".
באפריל 2011, כשנודע שג'ונס בהריון, כתבי הרכילות לא ידעו את נפשם מרוב אושר. היא כמובן סירבה בתוקף להגיב לשמועות (גם בראיון הזה), והספקולציות החלו לצוף ברשת. ההערכות היו שמדובר באחד האקסים שלה, השחקן ג'ייסון סודיקיס, השף בובי פליי, או בבמאי "אקס פקטור", מתיו ווהן. בנה, זאנדר, נולד בספטמבר ומאז נדמה שהיא תוקפנית ומגוננת אפילו עוד יותר.
ויש שיאשימו את ההתנהגות המרתיעה של ג'ונס בעובדה שפשוט לא באה פחמימה אל פיה כבר כמה שנים טובות. מי שהתחילה את דרכה ב"מד מן" בגזרה נשית ונורמלית לחלוטין, צנחה בשנים האחרונות למידה 0 הצנומה. לצד האשמות בהרעבה עצמית, בשנה שעברה אף צצו שמועות על כך שמפיקי "מד מן", באווירת הסיקסטיז הידידותית לקימורים נשיים, חייבו אותה בחוזה לעלות כמה קילוגרמים במשקל.
באתר הבריטי "דיגיטל ספיי" ניסו למצוא הסבר הגיוני לכל מה שעובר על ג'ונס. "מקור פנימי" סיפר להם לטענתם שהסיבה היא די פשוטה: "היא חסרת ביטחון, כמו הרבה אנשים. היא לא רואה את עצמה כג'נוארי ג'ונס מ'מד מן', אלא פשוט כג'נוארי, והיא מתמודדת עם הבעיות שלה כמו כולנו. כשהיא רזה, היא מרגישה טוב יותר עם עצמה, וזו הסיבה שהיא ירדה במשקל. זו גם הסיבה שכולם חושבים שהיא סנובית וקרה - היא לא. היא פשוט חסרת ביטחון".
את הרזון הקיצוני שלה הפגינה לאחרונה במותחן הפסיכולוגי "רודף צדק", שם שיחקה לצד ניקולס קייג' וגאי פירס. היא מגלמת בסרט את לורה, אישה שנופלת קורבן לאונס ושוד. בעלה (קייג') יוצא לנקום את נקמתה ומשלם על העסק מחיר גבוה. על הסרט, אגב, היא תספר לכם את כל מה שתרצו לשמוע, וביד נדיבה. "רציתי את התפקיד דווקא משום שהוא היה שונה כל כך מכל התפקידים האחרים שעשיתי בשנים האחרונות", ג'ונס אומרת. "אלימות נגד נשים היא נושא מאוד רגיש, והיה לי חשוב לכבד את הסיפור של לורה. התכוננתי לתפקיד בצפייה בסרטים דוקומנטריים וקראתי ראיונות עם נשים שהיו בסיטואציות מחרידות. הופעתי למצוא שם הרבה מאוד כוח, יכולת התאוששות וגאווה, שנבעו מההתגברות על הטרגדיות האלה. היה לי חשוב להראות שלמרות שלאורה הייתה קורבן לנסיבות, היא לא נשארה כזו".
הסרט זורק את מי שמוכרת לרובנו כבטי דרייפר הענוגה והשברירית, לעולם של אקדחים ומרדפי מכוניות. נכון שהיא כבר דגמה את עולם האקשן כשהשתתפה ב"אקס מן: ההתחלה", אבל כשרואים אותה על המסך הגדול אי אפשר לא לתהות אם האקדח לא שוקל יותר ממנה.
"זו הייתה הפעם הראשונה שהחזקתי אקדח, והייתי מאוד מתוחה בגלל זה. אני מדרום דקוטה, אז גדלתי בסביבה של ציד ודיג, וזה היה די נורמלי להחזיק רובה ציד בטנדר שלך. הבנתי בכל מה שקשור לספורט ולציד. אבל אקדחים הם לא בשביל הספורט, הם בעיקר נועדו לפגוע בבני אדם אחרים, ולא היה לי ממש נוח עם זה. אני מתה על סרטי אקשן אם הם עשויים טוב. לפעמים זה יכול להקפיץ לך את האדרנלין וגם לגרום לך לחשוב. שום דבר הוא לא נדוש מדי או צפוי מדי. אבל זה נכון לגבי כל ז'אנר, לא רק אקשן".
צילומי הסרט, שנערכו ב-2009 בניו אורלינס, התפרסמו בזכות תקרית ידועה אחת: כשניקולס קייג' צולם רודה באשתו החוקית באמצע הרחוב וגורר אותה באלימות לתוך הבית שההפקה שכרה לשניים בעיר. אבל על הנושא הזה לא תשמעו ציוץ מג'ונס, שתישאר מסתורית ומגוננת גם אם יצמידו את אחד האקדחים הנ"ל לראשה.
"אהבתי מאוד לעבוד עם ניקולס קייג'. הייתי מעריצה שלו ושל העבודה שלו מאז שאני זוכרת את עצמי, וזה היה מאוד מרגש מבחינתי לעבוד איתו. הוא לימד אותי הרבה, אבל שום דבר לא חשוב כמו האהבה שלו לאמנות שלו. הוא היה מקור השראה באופן שבו הוא הגיע לעבודה כל בוקר, עם התלהבות כנה ואמיתית ומוטיבציה להיות שם, שבדרך כלל את לא מצפה למצוא אצל מישהו שעושה את העבודה הזו, או כל העבודה בכלל, במשך כל כך הרבה זמן. הפכנו לחברים טובים, ואני מחבבת אותו מאוד כבן אדם. אין אף אחד כמוהו בעולם".
המבקרים, אגב, התרגשו פחות, ולמרות השמות האטרקטיביים שמככבים בו, הסרט לא הצליח בקופות וזכה לביקורות קטלניות. "אולי מוטב שג'ונס תדבק במה שהיא יודעת לעשות הכי טוב", נכתב באחת מהן, "ותישאר עמוק בסיקסטיז".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם