רעש מקומי: שני סרבני פייסבוק חברו להרכב מוזיקלי
ג'וני שועלי מלהקת רעש חבר לאמיר פרי מלהקת פורטרט, ויחד הם הקימו הרכב מוזיקלי חדש בשם פרופס, שסולד מרשתות חברתיות ומתגעגע לתל אביב של פעם
לא רוצה להפוך ל"קשקשן פייסבוק". ג'וני שועלי צילום: יוסי אלוני
ג'וני שועלי ואמיר פרי לא מתים על פייסבוק. אמנם כל אחד מחזיק חשבון משתמש חצי פעיל, אבל מבט אחד בשני המוזיקאים הוותיקים הללו מבהיר שחברי הלהקות רעש ופורטרט בהתאמה מעדיפים את האינטראקציה שלהם עם אנשים חיה ובועטת יותר.
הם עובדים יחד בקונסטלציות שונות כבר 20 שנה, ועכשיו מצאו הזדמנות מצוינת להקים הרכב חדש, פרופס, שבשמו ישחררו בקרוב אי.פי ראשון של ארבעה שירים. השיר הראשון מתוכו, "נערת ג'יימס D", מתאר בחורה נהנתנית שמעבירה את חייה בעיר הגדולה, דואגת רק למשקה הבא ולביקור המתקרב בלונדון. אם לא היה מובן ממילות השיר, אז לשועלי אין בעיה להודות כי יש בו געגועים לתל אביב של פעם.
"לא כל אחד חי כולו ברשת החברתית", הוא אומר, ומספר על חוסר רצונו להיות חלק מהעדר ולהפוך ל"קשקשן פייסבוק", במילותיו. "דברים השתנו, אתה לא צריך להיות אמן בשביל להעביר את האמנות שלך. יש דברים שבאמת טיפה נפגעו בגלל זה. אמנם נורא קל להביע היום את הרגשות שלך ולהוציא דברים החוצה, אבל תוך שתי שניות הכל נעלם".
פרופס - "נערת ג'יימס D":
כאמנים , עשיתם איזושהי התאמה לרוח הטכנולוגית החדשה?
"החלטנו לא להוציא אלבום שלם בבת אחת אלא ארבעה שירים. אנשים היום לא יכולים לשמוע אלבום שלם מההתחלה ועד הסוף ואנחנו מרגישים שקצת מתפקשש פה משהו, אז החלטנו לחלק אותו לכמה חתיכות. באופן כללי לכל האמנים יש מין תחושת
החמצה כללית. זה לא כמו פעם, שהיית מוציא אלבום ובן אדם היה קונה את התקליט שלך ונכנס לתוכו עד שהוא הכיר כל צליל בו. הזמנים השתנו ואנחנו צריכים למצוא את הפתרונות ואת הדרכים להעביר לאנשים את המוזיקה שלנו".
פייסבוק שינה את האינטראקציה בין אנשים. אתה חושב שדמות כמו בשיר יכולה להתקיים היום?
"יש מצב שהיא נעלמה, אבל לדעתי לא. יכול להיות שכבר אין לה פוסטרים בשחור-לבן על הקירות בבית, כמו שהיו פעם, אבל הדמות עצמה עדיין קיימת. אני לא חושב שתל אביב השתנתה, לא עד כדי כך. בכלל, אני לא חושב שכל העולם השתנה ממש. תמיד יהיו האנשים שמוזיקה וברים ואמנות אלה הנעורים שלהם והחיים שלהם, גם היום".
לא ברור מהשיר אם אתם מבקרים את אותה נערת כרך או מעריצים אותה.
"אני חושב שמדובר בביקורת חיובית. אנשים חושבים שהשיר הוא פרודיה או שהוא נכתב באירוניה, אבל זה לא המקרה. זה שיר מאוד רציני מבחינתי. הנערה מהשיר הזה היא בן אדם טוב. אמנם החיים לא קלים לה מבחינה נפשית, היא מאוד סגורה בתוך הבעיות האישיות שלה, אבל היא אוהבת אמנות, אוהבת מוזיקה. הייתי שמח אם רוב האנשים בעולם היו כמוה".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום מצעדים וביקורות מוזיקה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם