פרפרי צעצוע: יאיר קז (ג'ירפות) מנגן על צעצועי רטרו

יאיר קז מלהקת ג'ירפות משחרר אלבום סולו שכולו מורכב מצלילי צעצועים עתיקים שמלווים אותו מילדות. "הפרויקט הזה מתקשר עם דברים שאני אוהב כל החיים", הוא אומר

עמי פרידמן | 15/3/2012 15:25 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תגיות: יאיר קז
באמצע הראיון מגלה יאיר קז, הבאסיסט של להקת ג'ירפות, משהו שחמק ממנו עד כה - החיבור בין לידת בתו הקטנה, ליבי, ליציאת פרויקט הסולו השני שלו. "זה מדהים, עכשיו אני נזכר שהקטע הראשון נכתב במקור בשבילה", הוא מקשר פתאום. "ניגנתי לה משהו שיצא די חמוד ואמרתי לעצמי שאלך לאולפן, אקליט את זה ואתן לה קטע שהיא תוכל לשמוע. תוך כדי הבנתי שאני רוצה לעשות מזה אלבום שלם".

הרצון לשעשע את הילדה שלו הביא את קז, בלי שהתכוון, להקליט את Automatic Orchestra, אי.פי שמנוגן כולו אך ורק על אורגן קסיו לילדים ועל קופסת פלאים שבוקעים ממנה צלילים ילדותיים קסומים. "הקטע העיקרי של הפרויקט הזה הוא ממש לחגוג את המגבלות ולהוציא מהם כמה שיותר", הוא מספר בהתלהבות. "אם רציתי לשים פסנתר באיזה קטע אז אי אפשר. אין דיסטורשן, אסור. ניסיתי לעבוד עם הסאונד הטהור כפי שהוא יוצא מהצעצועים האלה, בלי התחכמויות מודרניות. יכולתי ללכת ממש רחוק עם הסאונד אם הייתי רוצה, אבל המטרה היתה באמת להשתמש רק במה שיש".

למה בחרת דווקא בצעצועי רטרו?
"בכל רגע באלבום יש לא יותר משלושה כלים: שניים שמנגנים כל הזמן וכלי אורח. הראשון הוא מקלדת קסיו מיתולוגית משנות השבעים, כלי שאני מנגן עליו עוד מילדות. כל הפרויקט הזה מתקשר עם דברים שאני אוהב כל החיים. מבחינתי זו לא איזו יציאה של 'בואו נעשה לואו-פיי כי זה מגניב'. זה משהו הרבה יותר אישי. הכלי השני הוא מין אורגנית ליווי שמצאתי באיביי, נדירה ומוזרה, שעושה כל מיני דברים מצחיקים; שני הכלים האלה יחד הם האלבום. בטרק אחד אירחתי צעצוע מדבר מהתקופה שהיינו ילדים. קוראים לו ספיק אנד ספל, הוא מלמד אותך לאיית, אז השתמשתי בו בתור קריין באחד הטרקים".
צילום: אלמה מכנס-קז
התחיל מרצון לשעשע את הילדה. יאיר קז צילום: אלמה מכנס-קז

מוזר, התוצאה הסופית אפילו לא נשמעת מינימליסטית מדי.
"אני יודע! זה ממש הפתיע גם אותי וזו הסיבה שבסוף זה איכשהו הפך לאלבום. זה התחיל מתוך משחק משעשע, ופתאום הבנתי שזה יוצא נורא עשיר ואיכשהו פשוט המשכתי. הפתעתי את עצמי. אין מילים לתאר כמה נהניתי לעשות את הפרויקט הזה".

כמה משפיעה על היצירה שלך העובדה שיש לך ילדה קטנה בבית?
"כשיש לך ילדים אתה מקבל פוש בתוך המוח ואתה אומר לעצמך 'אני חייב להתחיל לעבוד, אני רוצה לממש את עצמי, כבר יש לי ילדים'. זה גרם לי להיות הרבה יותר פורה, יצירתי וממוקד. למרות שאתה ישן הרבה פחות ויש לך פחות זמן וכו'. זו הסתירה הגדולה. הלב שלך נפתח, המוח שלך גם. זו חוויה שמהצד היא פשוט מאוד קלישאתית ומתקתקה, אבל כשאתה חווה אותה היא ממש עוצמתית. זו חוויית התחדשות כזו,

כשזה טוב. כשזה לא טוב אתה יכול לתלוש את השערות ולקפוץ מהחלון".

סבוכים הם חייו של ההורה הטרי. בייחוד של אדם כמו קז, שמחלק את זמנו בין ילדה בת שנה וחצי ללהקה כמו ג'ירפות; כנופיה מגובשת של גברים בסוף שנות ה-30 לחייהם. ב-20 במרץ, יום שלישי הקרוב, הוא יחגוג השקה לפרויקט הסולו שלו ויעשה זאת בעזרת חבריו ללהקה, שלשם שינוי לא יחלקו איתו את הקרדיט על היצירה החדשה.

התייעצת עם אנשים מהלהקה לגבי האלבום?
"התהליך באמת שונה מאוד, ובמקרה שלי הוא קשה כי אני אדם מאוד ספקן וביקורתי כלפי עצמו. אני חושב שהפרויקט הזה לקח שנתיים, אבל יכול לקחת גם שנה אם הייתי קצת פחות מבקר את עצמי. בשלבים מסוימים זה כיף להשמיע לכמה אנשים קרובים ופשוט לראות איך הם מגיבים, אפילו לאו דווקא לשמוע את הביקורת המושכלת, אלא לראות מה זה עושה להם. חלק מהכיף בלעבוד לבד זה באמת שרק אתה מקבל את ההחלטות, ואם אתה לא מרוצה ממשהו אז ממשיכים הלאה. לא צריך שכולם יאהבו. יש הרבה חסרונות ויתרונות בלהקה, אבל זה מאוד כיף לעבוד בשתי השיטות. זה בא לי טבעי".

הפרויקטים הסוליסטיים של כל אחד הם הוכחה ליציבות של ג'ירפות?
"לפני הרבה שנים עברנו את הפאזה הזאת בתור להקה והבנו מזמן שדבר אחד שבטח לא עושים זה לא קוצצים למישהו את הכנפיים. יש ציפייה שכולנו נמשיך להיות אחראים, נגיע לחזרות, נשקיע ונמשיך להיות פוריים ובעניין בתוך הלהקה. אנחנו גם באמת להקה שחושבת לטווח הארוך, אנחנו כבר קיימים המון שנים, יש לנו תוכניות להיות קיימים עוד המון שנים וזה לא ילך אם נהיה קטנוניים. כולם צריכים להיות מרוצים כדי שזה ימשיך. לכולם ברור שהלהקה מעל לכל ורק אחר כך הפרויקטים האישיים. גם גלעד, שכבר הוציא המון דברים לבד - אלבומים, ספרים וכו' - יגיד שג'ירפות זו ספינת האם. הוא צודק, וככה זה אצל כולנו".

אולי אלבום הסולו שלך הוא תשובה לדומיננטיות של גלעד כסולן?
"זה מחזק את זה. אני חושב שלהיות בג'ירפות ליד גלעד יכול להיות קטליזטור למישהו לעשות גם דברים לבד ולחפש את המקום שלו, רק מלעבוד עם הכריזמה של גילי לידי. זה לא שאני אומר 'וואי, אני לא בא לידי ביטוי אז אני חייב להוציא אלבום'. הדברים האלה כבר קורים המון שנים. זה סוג אופי כזה של אנשים שאוהבים ליצור כל הזמן. אני אוהב ליצור גם בקבוצה וגם לבד. זה לא כל כך פשוט כי אני מניח שגם אם הייתי חי לבד על הירח, הייתי עושה מוזיקה. אולי לא הייתי מוציא אותה כי לא היה לי קהל".

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום מצעדים וביקורות מוזיקה -
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''מוזיקה''

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים