ערוץ 1: סיבוב קרבות או רפורמה אמיתית?
השימועים לבכירי העיתונאים, ביניהם יגאל רביד וינון מגל, הוקפאו, אך האווירה הקשה עדיין קיימת. האם רשות השידור יוצאת לדרך חדשה?
אמנם מדובר בדרישה מפורשת של משרד האוצר לפטר 30 בכירים בעלי חוזים אישיים במסגרת הרפורמה, אבל היו מי שטענו שמדובר בניסיון לחסל חשבונות ולסתום פיות לכמה מהעיתונאים.
גם שמו של יעקב אחימאיר, חתן פרס ישראל, עלה בתקשורת, אלא שהוא מעולם לא הוזמן לשימוע. אחימאיר למעריב:
"במשך שבוע השם שלי מתרוצץ ואף אחד לא שאל אותי כלום. זו פעם ראשונה שעיתונאי פונה אלי וזה אומר משהו על העיתונות היום. בנתיים לא ידוע לי שאני בכלל מוזמן לשימוע".
כך או כך, אווירה קשה, חוסר וודאות ובעיקר בלבול רב שוררים במסדרונות הרדיו והטלוויזיה. חלק מהעיתונאים הבכירים קראו בפרסומים השונים על כך שזומנו לשימוע, למרות שלא קיבלו את הזימון. חלק טענו שהאפשרות שיפוטרו לא נוגעת לרפורמה, ושהיא רק תירוץ.
כל זאת על רקע האווירה ברשות השידור, שקדמו לה טענות על פיטורים על רקע פוליטי ומלחמות הפנימיות שצצו גם במלחמת הסטטוסים בפייסבוק של לפחות שני מגישים בכירים בערוץ הראשון. לעובדי הערוץ, שמזה זמן רב לא מתקשה לייצר אלטרנטיבה לערוצים המסחריים, נוספו עוד סיבות למורל הירוד ולתנאים לעתים הבלתי אפשריים שבהם הם אמורים לשדרג, או לפחות לייצב, את השידור.
אבל ביום חמישי נעצר הליך השימועים. אגודת העיתונאים בירושלים פנתה לבית הדין האזורי לעבודה, ובמהלך הדיון הודיעה רשות השידור שתמשוך את מכתבי השימועים גם לעובדים הצעירים שטרם צברו שלוש שנות ותק. למען האמת, לרשות השידור לא היתה ברירה.
השופטת דיטה פרוז'ינין, נשיאת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, מתחה ביקורת קשה על הליך הפיטורים שהחל לפני
יחד עם זאת, הסכימה פרוז'ינין כי בסמכות רשות השידור לבחון את העסקתם של העובדים בעלי ניסיון של פחות משלוש שנים, לצד הפיטורים הצפויים עם יישום הרפורמה.
אז העיתונאים יכולים להירגע, אבל רק בינתיים. ההליך צפוי להתחדש מיד לאחר חג הפסח. צוות הרפורמה שהתכנס ביום חמישי שעבר הודיע על יישום כל הסכמי הרפורמה. אלא שאחרי החג תהיה אגודת העיתונאים, החתומה על ההסכמים, שותפה לתהליך שיתקיים תוך היוועצות עמה - כפי שהורה בית המשפט. בתום תהליך השימועים הארוך, 30 עובדים יפוטרו ויישלחו לביתם. אחרים ייאלצו לספוג קיצוץ בשכרם ושינויים בתנאי העסקתם.
אחרי הברכות, ההודעות לעיתונות והטקסים, החלק הקשה של הרפורמה יוצא לדרך. עובדי רשות השידור הבינו אחרי שנים של הבטחות, הצהרות והנהלות שמתחלפות, שבקרוב הרפורמה באמת תיושם והם יצטרכו להתמודד עם קיצוצים בשכר ופיטורים של 700 עובדים מתוך ה-1,900 שמועסקים כיום.
עכשיו מנסים חלק מהעובדים לעצור את הרפורמה, שהסכם מימונה עם משרד האוצר אמור להיחתם בשבוע הקרוב. בימים אחרונים, רגע לפני החתימה על הסכם המימון, הם מנסים לאגד את ועדי העובדים ומתכננים לפנות להסתדרות ולטעון שמכירת נכסי רשות השידור לא תצליח לממן את הרפורמה אלא תביא לקריסה מוחלטת של רשות השידור - ולאובדן של כל מקומות העבודה.
נראה שהתארגנות העובדים והמאבק של אגודת העיתונאים הם עיכובים בלבד, שלא יצליחו לעצור את ישום הסכמי השכר. זאת, על אף הביקורת שנשמעת מצד העובדים, גם הבכירים, אשר לא מעט מהם מבקשים להזכיר שמדובר בהסכמים שנחתמו בזמנה של ההנהלה הקודמת, כאשר מוטי שקלאר כיהן כמנכ"ל רשות השידור.
"הירושה", יש מי שקורא להסכמים שמעט מאוד האמינו שישלפו - ויהפכו לתנאי ההעסקה החדשים ברשות השידור. אחרי הכל, הרפורמה הפכה לעוד שם של רשות השידור בשנים האחרונות.
במשך שנים נהנו עובדי השידור הציבורי ממשכורות נאות, שגררו ביקורת ציבורית. בעיקר טכנאי הטלוויזיה עם היד על השלטר, שהרוויחו הרבה יותר משאר הסקטורים ברשות השידור, בהם טכנאי הרדיו.
הסכמי השכר נועדו לייעל את המערכת המסואבת שלא מפסיקה לשרוף את הכסף הציבורי בשידור הציבורי המקרטע. לפני שנה וחצי התבקשו כל העובדים לחתום על הסכמי השכר החדשים, בהם גם 600 עובדי הרדיו, מהם כ-140 טכנאים. הם לא העזו לצאת למאבק.
"ידענו ששונאים את רשות השידור ושלא נוכל לצאת למאבק, אז חתמנו", מסביר עובד ותיק ברדיו. "ממש כפו עלינו את החתימה. עשינו עיצומים לפני כן, לפני כשנתיים, אבל אז היו הרבה לחצים מההנהלה, וגם מהמבוגרים שכבר רצו לפרוש והרגישו שהם בני ערובה. הציגו לנו את זה כמצב של להיות או לחדול ופחדנו שנאבד את מקום העבודה, אז חתמנו. זה היה מצב שכל העולם נגדך. אנחנו יודעים שאנחנו גוף לא אהוד, למרות שזה לא בגלל הרדיו".
כעת, מנסים הוועדים למצוא פרצות ברפורמה העומדת לצאת לפועל. למשל, לטעון שהם טרם קיבלו את התוספת שקיבלו עובדי המגזר הציבורי בשנים האחרונות בשיעור של כ-14 אחוזים, וכן לטעון שמכירת הנכסים של רשות השידור תגרום לאיבוד הביטחונות והאיתנות הפיננסית.
במכתב שהעבירו בין הוועדים, שנועד להישלח ליו"ר ההסתדרות עופר עייני ולבכירים במשרד האוצר, הסבירו המוחים: "את הסכם המימון ומתווה מכירת נכסי הרשות לא ראינו עד היום. נכון להיום, עובדי רשות השידור מרגישים 'יתומים' כאשר חוק רשות השידור כולל בתוכו את מכירת נכסי רשות השידור".
בנוסף, דורשים העובדים שהאוצר יממן את הרפורמה ושגם יערוך בדיקה נוספת ומקיפה בתנאי העסקתם. אולם ספק אם יצליחו במאבק. את התוספת עבור השחיקה בשכר הבטיחה הנהלת רשות השידור להעביר בקרוב. גם סוגיית נכסי רשות השידור כבר נחתמה ונסגרה, למרות טענות שהועלו גם מצד ההנהלה הבכירה, בהם חבר הוועד המנהל של רשות השידור, יעקב בורובסקי.
עם יישום הסכמי השכר ייפגעו בעיקר טכנאי הרדיו, שגם הם יאלצו לספוג קיצוץ של 40 אחוזים בכוח האדם - קיצוץ רוחבי שיחול על כל האגפים. עם כוח אדם מצומצם הם ייאלצו לעבוד מסביב לשעון בשמונה תחנות הרדיו, שרק לפני כשבוע חגגו את תחילת הרפורמה בהוספת משדרים שיפתרו את בעיית חוסר הקליטה בפריפריה.
הטכנאים גם ייאלצו להסתפק בסל הממוצע של השעות הנוספות שעשו בין השנים 2008 ל-2010 כפי שהוחלט בהסכמי השכר ובקיצוץ שיחול על כולם.
"כבר עכשיו יש עובדים ברדיו שלא מגיעים לשכר מינימום ונאלצים לקבל הבטחת הכנסה", מגלה ותיק ברדיו. "כבר עכשיו אנחנו בקושי מצליחים להרים שידורים חיים ולהוציא ניידות שידור. זו תהיה קטסטרופה אחרי הקיצוצים. הסכמי השכר החדשים ניסו לתקן את העיוותים, אבל רק שהם הנציחו את פערי השכר, הם קבעו כי מי שיהיה חזק יותר - ימשיך להרוויח יותר".
הקיצוץ הרוחבי, סל השעות הנוספות הממוצע והפחתות השכר יחולו על כל עובדי רשות השידור. התוצאה, כך טוענים העובדים, תהיה שכולם יפגעו, אבל העובדים החלשים יפגעו עוד יותר.
בטלוויזיה עבודת הטכנאים לא צפויה להינזק משמעותית - למרות המתווה החדש וההכרח להשתמש בהפקות מקור חיצוניות בשיעור של 15 אחוזים בשנת 2012 ועד 36 אחוזים בשנת 2016 כפי שדורש החוק, קיבלו גם טכנאי הטלוויזיה סל שעות נוספות שיבטיח את הכנסתם וגבוה יותר משאר הסקטורים ברשות השידור. זאת, למרות ששכרם גבוה לעתים פי שלוש.
יחד עם זאת, גם הטכנאים בטלוויזיה, כמו העיתונאים והעובדים בכל הסקטורים, יאלצו לספוג קיצוץ משמעותי בשכר. לצד התוספות למגזר הציבורי בעבור שחיקה בשכר שלא קיבלו עובדי רשות השידור, בקרוב יקוצץ שכרם על פי דרגות השכר. לדוגמא, עובדים ששכרם מגיע לעד 15 אלף שקלים, יספגו הפחתה של חמישה אחוזים.
הפחתה זו תחול גם על כאלו ששכרם עומד על 7,500 שקל ברוטו לחודש. בדרגות שכר גבוהות יותר, של עד 30 אלף שקלים, צפויה הפחתת השכר להגיע לכ-30 אחוזים שיפחתו מהפער היחסי בשכר. "לא שיפרו לנו את תנאי הפנסיה, לא נתנו לנו את התוספת שקיבל כל המגזר הציבורי, יקצצו בכוח אדם באופן שלא נוכל לבצע את העבודה וגם את שני אחוזים תוספת שהבטיחו לנו עם יישום הרפורמה, לא קיבלנו," טוען עובד ותיק.
לפני קצת יותר משבוע חגגו בזק ורשות השידור הוספה של יותר מ-100 משדרים חדשים בארוחת בוקר מושקעת עם בכירי בזק ורשות השידור. מנכ"ל רשות השידור, יוני בן מנחם, בעבר מנכ"ל קול ישראל ועורך ראשי בקול ישראל, דיבר על נקודת ציון היסטורית שבה ניצל השידור הציבורי.
העובדים לגמרי לא שותפים לחגיגות הרפורמה. ברשות השידור, שכרו של טכנאי טלוויזיה גבוה מזה של מי שאמור להיות טאלנט ומגיש את מהדורת החדשות המרכזית . זה גם מקום שעובדים ברדיו נאלצים לקבל הבטחת הכנסה, לעומת עובדים אחרים באותו המקום שמקבלים שכר הגבוה פי עשר מהם. את זה ההסכמים החדשים לא יפתרו.
בימים הקרובים ייאלץ בן מנחם להתמודד עם הסכמי השכר שיקבל מקודמו בתפקיד וליישם אותם, למרות שכולם מסכימים שהם רק ינציחו את העיוות ברשות השידור עצמה. "עשו אותו הסכם לכולם, ואף אחד לא מעיז לצאת נגד הרפורמה", מתלונן עובד בקול ישראל.
"כאילו שמי שיוצא נגדה, הוא לא בסדר. אנשים פוחדים להגיד שהרפורמה גרועה, למרות שגם עובדים וגם מנהלים מודים שיש בה הרבה בעיות". "האווירה היא קשה, איומה, אף אחד לא יודע כמה יקצצו, למי, מי ילך הביתה", מוסיף עיתונאי בכיר. "אנשים מבוהלים. קשה לעבוד ככה".
העיתונאים ברשות השידור המועסקים בחוזים אישיים עדיין לא יודעים מה יוצב בפניהם בשימוע, מי יפוטר, מי יקוצץ ומי יקבל העלאה בשכר. גם הם מבינים שהסכמי השכר שנועדו לתקן עיוותים של שנים, שגררו ובצדק לא מעט ביקורות ציבוריות, רק יחלישו עוד יותר את העובדים החלשים.
מרשות השידור נמסר בתגובה: "מבחינת ההנהלה, כל הוועדים ברשות השידור, ההסתדרות ואגודת העיתונאים בירושלים חתמו על ההסכמים ביחד עם ההנהלה הקודמת של רשות השידור. ההנהלה החדשה של הרשות, בראשות המנכ"ל יוני בן מנחם, מחויבת למלא את ההסכמים ככתבם וכלשונם והיא נחושה ליישם את הרפורמה על פי לוחות הזמנים שנקבעו. ההנהלה מצפה שגם הוועדים ימלאו את חלקם בהסכם עליו הם חתמו, כאמור".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם