הישרדות VIP: מלך הסלים הוא לא מלך הטאקט
ג'מצ'י זרק לחברי השבט את כל האמת בפרצוף, רק שלא מדובר בגישה הכי בריאה ל"הישרדות". וגם: ענבל גבריאלי הוציאה את החליפה של האיומים ופרסטר את מדי איש הפלדה. השורד האחרון
אם ההתנהגות של ג'מצ'י כלפי אנשי השבט שלו היא זו שהובילה להדחתו מהמשחק, זה לא ממש עבר לצופים בשלוש השעות של "הישרדות" עד כה. ג'מצ'י והתפרצויותיו דווקא שיקפו נאמנה את כל ההתרחשויות שיצא לנו לראות על האי, וכל הדברים שאמר במועצת השבט היו דברי אמת.
בוקי נאה הוא אכן אדם בוטה, גס ועם בעיה קשה במערכת העיכול (מה שהופך אותו לדמות טלוויזיונית מעולה). הדור התל אביבי הצעיר אכן מקולקל והיופי הדדוני של המאה ה-21 כבר מזמן ניצח בנוק אאוט את האופי האיריס בראוני. גם התלונות של ג'מצ'י על בניית המחסה האיטית בחסות בוקי נראו מדויקות להפליא.
הבעיה היא שמלך הסלים לא ממש התגלה כמלך הטאקט, וזריקת האמת בפנים היא בהחלט לא הגישה הבריאה לשחק בה את "הישרדות". אז מה הרג את ג'מצ'י? הוא לא הופיע למאני טיים כדי למזער את נזקי הטאקט שלו ובמקום זאת חילק במועצת השבט אחלה אסיסטים לבוקי, נטלי ושלומי. סליחה, אושרי.
הדחתו של ג'מצ'י מוכיחה ששורדי ה-VIP הם אולי מפורסמים, אבל לא אסטרטגים גדולים. אחרי שני פרקים, עדיין לא ראינו ברית אחת מתבשלת, או סיעור מוחות רציני של המתמודדים לגבי העתיד שלהם במשחק. ההחלטה להעיף את ג'מצ'י אחרי שמייקל לואיס הלך, מראה שגם פקטור המתמודד החזק ב"הישרדות" הוא כבר לא מה שהיה פעם. אגדה, ממש כמו ג'מצ'י.
והנה, ילדים, ה"לקח" שלמדתם אחרי הפרק השני. ג'מצ'י הוא לא אגדה. מתברר שהוא בן אדם. בשר ודם. עם ראש, פה, רגליים וידיים. רק שהידיים שלו ידעו לזרוק פעם לשלוש יותר טוב מאשר כל מדינת ישראל. ג'מצ'י הלך, האגדה נשארה. גם בוקי והמעיים.
בניגוד לשבט דאנג, שעדיין מתפזר לכל הכיוונים ממש כמו התלתלים של יוליה פלוטקין, פל-טיניום מתגלה כשבט המעניין של ה-וי איי פיז. ענבל גבריאלי הולכת ומתבררת כמרשעת של האי עם החליפה של האיומים והכל - מחסלת את הראל מויאל בחיוך ממזרי, גורמת לאנה ארונוב לעשות פירואטים מרוב עצבים ודופקת את בוקי כמו פטיש שניצלים.
לעומתה, משה פרסטר, האיש והעצמות, בונה את עצמו כנסיכת האור בזכות החיוך הנבוך והאופטימיות הקוסמית. כמה הטלוויזיה מתה על אנדרדוגים, וכשהם מצליחים לנצח את ג'מצ'י עם שריר דו-ראשי שבנוי מקש, מדובר בפאן טהור והוכחה נוספת לכך שקארמה איז א ביץ'.
המינוס הגדול של תוכנית מס' 2 ב"הישרדות" הגיע בדמותה של בקתת המשא
אם רצו ב"הישרדות" לשדך בין שני אנשים משבטים מנוגדים, היו יכולים להסתפק באיזה צטעלה אשר מורה להם לעשות את זה, או כמו שאמרו הגששים - לשים שלט קטן. ובכל מקרה, לפי קצב המעיים של בוקי, הבקתה הזו הולכת להיות שוקקת חיים במקרה הטוב או מקום 'לדבר בו עם אלוהים' במקרה הרע.
כבר כמעט שכחנו שמייקל לא ישוב יותר. גם המתמודדים שכחו בערך תוך שתי דקות. העזיבה של מייקל היא כל כך החדשות של יום רביעי והמורשת שלו ב"הישרדות" נמשכה כמו הזמן שעבר מהרגע בו התחלתם לקרוא את הטור הזה ועד הרגע שבו סיימתם. כלומר, עכשיו.
מדד הישבנים: 1 (שיפור לטובה וירידה דרסטית מהפרק הקודם). ותודה לנטלי דדון.
דירוג השורדים השבועי: 1. משה פרסטר, 2. ענת הראל, 3. אנה ארונוב, 4. בוקי נאה, 5. יוליה פלוטקין
1. "אני כבר מתאמול, אחרי שחרבנתי, ניגבתי בעלים, נכנסתי למים, מה לעשות? אני רציתי להתרחץ עכשיו. לא רציתי שאחרי זה יהיה לי רטוב. כדי שלא תחמיר לי השפשפת" (בוקי עם עוד יציאה מוצלחת)
2. "סליחה, גברת דדון. אני קפטן של נבחרת ישראל הייתי 15 שנה, קפטן של מכבי ת"א 12 שנה, מנהל קבוצת הוותיקים על זכרו של רלף קליין מזה חמש שנים כמעט, מנהל אנשים, מנהיג, בן אדם אחראי, חבר, ככה אני רואה את עצמי. אני לא יכול לקבל מאחת, דדון, שני טוסיקים יפים הביאה לתוכנית בשביל שכל הקהל בישראל יראה שיש שם דוגמנית" (דורון ג'מצ'י מדליק משואה לתפארת מדינת ישראל)
3. "יש איזו הצגת יחיד שפעם עשיתי: 'נסיכת האור, נסיכת האור, הוציאי ראשך מחלון המגדל האסור, אני איש הפלדה מהארץ התיכונה, באתי להציל אותך!' אני אומר, וואלה איש פלדה, נכון, יש פה את איש הפלדה" (בין החזקת מוטות לניצחון במשימת החסינות, משה פרסטר מתאמן לקראת הפסטיגל)
4. "אני, הביאו אותי לכאן מראש, מהבית, על תקן הזקנה בעגלת נכים במחלקה א', בדרך לבית הקברות. מה לעשות? מבחינה פיזית, אני הכי גרוטאה פה" (בוקי מבקש מהשבט לצאת לפנסיה מוקדמת)
5. "כל הסיטואציה הזאת נורא מרגשת אותי מכיוון שזה מחזיר אותי לילדות. אבא שלי, אני לא יודע אם אתם יודעים, הוא מראשי השבט המקורי של דאנג. הוא היה מהאבות המייסדים, וכאילו אני רואה.. פה גדלתי" (איתי שגב חוזר לילדות ונשאר שם)
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם